לוח השנה הייחודי שחיבר הרב עובדיה מברטנורא לשנה א' שנת תוהו
לוח השנה הייחודי שחיבר הרב עובדיה מברטנורא לשנה א' שנת היצירה
חשבון הלוח העברי מתחיל שנה קודם ראש השנה הראשון שהיה ביום השישי לבריאה, ובו נברא האדם הראשון וקידש יום זה להיות ראש השנה, שנה זאת נקראת שנה ראשונה ליצירה, או שנת תוהו.
תחילת חשבון הלוח מתחיל ממולד תשרי ביום שני 5 שעות ו 204 חלקים (כל חלק אחד מ1080 חלקי השעה) (פרק ו' הלכות קידוש החודש לרמב"ם) והוא תשרי של שנת תוהו. וממנו ועד ראש השנה הראשון ביום שישי עברו 354 ימים. שנה באורך זה נקראת סדורה(פרק ח'),כלומר חודש מר חשון בן 29 יום כסלו בן 30 יום, ושאר החודשים חלקם בני 29 או בני 30 יום לפי סדר קבוע.
במידה והיינו רוצים לקבוע ראש השנה הראשון על פי הלוח. אחד מכללי הלוח (שם פרק ז') הוא שאם יצא מולד ראש השנה ביום שישי יקבעו את ראש השנה ליום השבת שלאחריו ובמקרה זה אורך שנה א' יהיה 355 ימים. שנה באורך זה נקראת מלאה, וחודשי מר חשון וכסלו שניהם בני 30 יום.
כדי לציין את שני הימים (שישי שבת) ולא לשנות חישובי הלוח. קבע הרב עובדיה את מספר החודשים בני 29 ו 30 יום, בכל השנה הראשונה לסכום של שנה מלאה בת 355 ימים. אך החליף בין מרחשון ואדר. את אדר שלפני ניסן שתמיד בן 29 קבע לבן 30 יום וחיסר יום ממרחשון של שנה מלאה וקבעו בן 29 יום.
כיצד אנו יודעים שכך עשה?
בשנה הראשונה ליצירה כלומר שנת התוהו מתחיל עוד חשבון והוא חשבון התקופות (שם פרק ט') ובשיטה המיוחסת לאמורא שמואל כפי שמצוינת בפרק ט'. כל תקופה היא רבע שנה בדיוק משנה בת 365 ימים ו 6 שעות. תקופת ניסן תחילתה בזמן שהחמה עומדת בראש מזל טלה. תקופה ראשונה הייתה ביום ד' כ7 ימים וכמה שעות קודם מולד ניסן שהיה גם ביום ד' שלאחריו. בפירושו שם מציין הרב עובדיה כי אפשר להתחיל למנות את התקופה מ כ"ג אדר, ובהמשך מציין שמולד ניסן היה ביום ד' שאחריו, וקביעת ניסן הייתה ביום ה' שאחר המולד. לפי זה מולד ניסן היה ב ל' אדר וחיסור 7 ימים ממנו הוא כ"ג. ואם היה אדר בן 29 ומר חשון בן 30 היה יוצא תחילת תקופת ניסן ב כ"ב ו לא כפי שקבע ב כ"ג.
להורדת כלי עזר לחישוב והמחשה
[URL]http://kiddushhachodesh.net/Download/FormSeasonAndEclipse[/URL]
לאתר ההמחשה הלכות קידוש החודש לרמב"ם
[URL]http://kiddushhachodesh.net[/URL]
לוח השנה הייחודי שחיבר הרב עובדיה מברטנורא לשנה א' שנת היצירה
חשבון הלוח העברי מתחיל שנה קודם ראש השנה הראשון שהיה ביום השישי לבריאה, ובו נברא האדם הראשון וקידש יום זה להיות ראש השנה, שנה זאת נקראת שנה ראשונה ליצירה, או שנת תוהו.
תחילת חשבון הלוח מתחיל ממולד תשרי ביום שני 5 שעות ו 204 חלקים (כל חלק אחד מ1080 חלקי השעה) (פרק ו' הלכות קידוש החודש לרמב"ם) והוא תשרי של שנת תוהו. וממנו ועד ראש השנה הראשון ביום שישי עברו 354 ימים. שנה באורך זה נקראת סדורה(פרק ח'),כלומר חודש מר חשון בן 29 יום כסלו בן 30 יום, ושאר החודשים חלקם בני 29 או בני 30 יום לפי סדר קבוע.
במידה והיינו רוצים לקבוע ראש השנה הראשון על פי הלוח. אחד מכללי הלוח (שם פרק ז') הוא שאם יצא מולד ראש השנה ביום שישי יקבעו את ראש השנה ליום השבת שלאחריו ובמקרה זה אורך שנה א' יהיה 355 ימים. שנה באורך זה נקראת מלאה, וחודשי מר חשון וכסלו שניהם בני 30 יום.
כדי לציין את שני הימים (שישי שבת) ולא לשנות חישובי הלוח. קבע הרב עובדיה את מספר החודשים בני 29 ו 30 יום, בכל השנה הראשונה לסכום של שנה מלאה בת 355 ימים. אך החליף בין מרחשון ואדר. את אדר שלפני ניסן שתמיד בן 29 קבע לבן 30 יום וחיסר יום ממרחשון של שנה מלאה וקבעו בן 29 יום.
כיצד אנו יודעים שכך עשה?
בשנה הראשונה ליצירה כלומר שנת התוהו מתחיל עוד חשבון והוא חשבון התקופות (שם פרק ט') ובשיטה המיוחסת לאמורא שמואל כפי שמצוינת בפרק ט'. כל תקופה היא רבע שנה בדיוק משנה בת 365 ימים ו 6 שעות. תקופת ניסן תחילתה בזמן שהחמה עומדת בראש מזל טלה. תקופה ראשונה הייתה ביום ד' כ7 ימים וכמה שעות קודם מולד ניסן שהיה גם ביום ד' שלאחריו. בפירושו שם מציין הרב עובדיה כי אפשר להתחיל למנות את התקופה מ כ"ג אדר, ובהמשך מציין שמולד ניסן היה ביום ד' שאחריו, וקביעת ניסן הייתה ביום ה' שאחר המולד. לפי זה מולד ניסן היה ב ל' אדר וחיסור 7 ימים ממנו הוא כ"ג. ואם היה אדר בן 29 ומר חשון בן 30 היה יוצא תחילת תקופת ניסן ב כ"ב ו לא כפי שקבע ב כ"ג.
להורדת כלי עזר לחישוב והמחשה
[URL]http://kiddushhachodesh.net/Download/FormSeasonAndEclipse[/URL]
לאתר ההמחשה הלכות קידוש החודש לרמב"ם
[URL]http://kiddushhachodesh.net[/URL]