אמא רשעית

סיגלית 2014

New member
מנהל
אכן גם שיעור שלילי הוא שיעור חשוב

יש הורים שנשבעים לא לנהוג כלפי ילדיהם כפי שהוריהם נהגו כלפיהם.
זו חוכמה גדולה להשכיל וללמוד האם הדוגמא שרואים היא חיובית וכדאי לחקות אותה, או שהיא שיעור שמטרתו ללמד אותנו משהו חשוב.
אני מעריצה אנשים שיודעים ללמוד מהשיעורים שמזמנים לנו החיים.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
הילדים לא מטומטמים

ילדים תמיד מנסים. ישנם גם מאד מניפולטיביים והם משחקים על רגשות ההורים.
התגובה של ההורים נלקחת אצלם בכובד ראש. הם מסיקים את המסקנות שלהם.

אך, עדיין, הראייה שלהם לוקה בחסר, הם לעולם לא יכלו לראות את העולם כמו המבוגרים. ההסתכלות שלהם הרבה יותר תמימה. הם אינם מפרשים את המציאות כמו מבוגרים. לא מדובר בטמטום.

אני לא חושבת שכל הילדים מבינים את דרישות ההורים. אולי חלקם אך לא כולם. יש כאלו בעלי אופי מקבל, ויש את היותר מרדנים שיצאו נגד ולא יבינו שום הסבר.

כשהם מתבגרים הדברים נראים אחרת ונדבך חשוב נוסף כשהם הופכים להיות הורים בעצמם.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
כשהופכים להיות הורים מבינים כמה דברים

מה כן או לא היה בסדר אצל ההורים שלנו, אלו טעויות הם עשו אצלנו ומה אנחנו לא נעשה לילדינו.
(למען הסר ספק, גם אנחנו עלולים לטעות ונטעה, גם אם הכוונות היו טובות)

אני לא שוללת תופעה של הורים רשעים.
יש גם הורים מתעללים הנוהגים בצורה שאינה נתפסת. לצערינו לא חסרים מקרים כאלו. אני לא חושבת שזו הייתה הכוונה. בנוסף, לא חשבתי שהמכתב הזה יתן גושפנקא לאחרים להיות הורים רשעים ו/או להתאכזר לילדיהם. להורים שמרשים לעצמם להתאכזר לילדיהם יש בעיה רצינית בראש.
 

חביף

New member
לא מכיר, וגם לא אוהב את שלמה ארצי כקריין

או "פילוסוף" או משורר או איש רוח, רק זמר ופרפומר מהמדרגה הראשונה.
הקשבתי לחצי מהמלל, וגיליתי שלגבי אמא שלי, המלה רשעית מתאימה ככפפה ליד. דא עקא, היא היתה ככל הנראה חולה בנפש, ללא טיפול ללא השגחה והשדים שהיו לה בנפש היו איומים במיוחד.
רק בשנים האחרונות, למעלה מעשור אחרי שהלכה לעולמה, אני מתחיל קצת להבין אותה. לא אסלח לה לעולם.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
חבר'ה, לקחתם את זה לכיוון אחר

אבל מודה לכם על תגובותכם ומקבלת אותן.
לא היה לי קל לקרוא אותן אך מעניין מה עוררה ההודעה הזו אצלכם וכיצד אצל כל אחד עולה סוג אחר של כאב.

אני "שמעתי" משהו אחר מההודעה הזו.
חביב, שלמה ארצי לא כתב את הקטע שקרא אלא הוא קרא משהו שמישהי אחרת כתבה על החוויה האישית שלה ועל ההגיון המניע הורה.
אותי הקטע ריגש מכיוון אחר. נזכרתי במערכת היחסים שהייתה ביני לבין אמי. הרבה מאד מהדברים שחוויתי בילדות הבנתי רק לאחר שהפכתי לאמא. לאחר ההבנה הזו מצאתי את עצמי נוהגת באותה צורה, לעיתים מתוך אוטומט.
ה"רשעות" המתוארת בקטע ששלמה קרא נוגעת לחשיבות חינוך, לדרכי פעולה של ההורים שלנו שלא הבנו ופירשנו אותן כרשעות, כאי אכפתיות. למרות שזו הייתה אכפתיות, זו הייתה אהבה.
כשהורה צועק על ילדו כאשר הוא מתקרב לשקע חשמלי, הילד יפרש זאת כרשעות למרות שלהורה פעולה זו היא שיא האחריות.
דור ההורים היום נוטה להיות "פחות רשע" מההורים שלו. מבלי להאשים או למתוח ביקורת על חינוך של הורים אחרים, יש ויתורים שהורים עושים שיכולים לעלות ביוקר לילדים שלהם.
 

חביף

New member
הבנתי שהוא קרא בקול משהו שהוא לא כתב

אבל כל הדיקציה, ההגשה - בררררר, מעורר בי התנגדות קיצונית.
נדמה לי שגם אני וגם הכותבת תחתיי הבנּו היטב מהי רשעות הורית, כי חווינו רשעות הורית. הרשעות שארצי מדקלם , נו זה כמו שתלמידים בסוף אוהבים את המורה הקשוח-ה, ולא המורה חבר-ה.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
אני לא חושבת כמוך

הרשעות הזו שארצי מדקלם (מבלי למתוח ביקורת על דרך ההגשה שלו) היא פירוש של הילדים. בעיני ההורים זו לא רשעות, זהו חינוך, זו אכפתיות, זו מעורבות בחיי הילדים, זו אחריות, זו העקשנות.
בניגוד להורים רבים שאני רואה וראיתי בסביבתי (אפילו המאד קרובה), הורים רופסים, הורים וותרנים שלא הציבו גבולות, הורים חלשים שגרמו לנזקים בלתי הפיכים לילדים (והכי מעניין שדווקא אלו באופן קבוע הפנו אצבע מאשימה אל מערכת החינוך במקום למתוח ביקורת על עצמם).
הורים שחושבים בטעות שהם צריכים להיות "חברים" של ילדיהם.

איני משווה ולא מפחיתה מהחוויה שלך ושל הכותבת מיכל. כל אחד ומה שהוא עבר בחייו. אך איני מסכימה עימך ש"זה כמו שתלמידים בסוף אוהבים את המורה הקשוח". אי אפשר בכלל להשוות מערכת יחסים בין הורים לבין מורים. מורים לא גרמו לי לבכות, ההורים שלי כן. הדעה של המורים שלי הייתה שם באופק, הדעה של ההורים שלי מאד מאד השפיעה עלי.
 
למעלה