בהקשר ליום המשפחה- ויכוח ישן בין אמהות

סיגלית 2014

New member
מנהל
אם כך, היו קוראים לו "יום ההורים".

לא בטוחה האם זו הסיבה.
לא ממש מסכימה עם מה שכתבת.
ראשית, לא מבינה מה הקשר בין "התייחסות לנשים כאל שוות זכויות והזדמנויות" לבין הפיכת יום האם ליום המשפחה.
שנית, המשפט השני שלך, "היום שני ההורים מחנכים את הילד ונוכחים בחייו", אומנם היום יש שינויים אך לא בטוח שמרחיקים לכת כפי שהצגת אותם. לגבי ה"נוכחים בחייו" נשמע לי חזק מדי. לדעתך, בעבר אחד ההורים לא היה נוכח בחיי ילדיו?

לקח לי זמן להגיב, אני יודעת (הייתי חולה
).
בנוסף, שיהיה ברור, איני מתמרדת נגד ההחלטה לקרוא ליום הזה יום המשפחה. אני מנסה להבין את הסיבה.
 
אז למה שלא יהיה יום האם ויום האב?

זה ששני ההורים ראויים לתודה והכרה לא אומר שצריך לבטל יום אלא להוסיף יום. ככה עושים גם במדינות אחרות.
 
זה נראה לי קשור לשיוויון

כי אם יש יום האם זה מרמז שיש תפקידים מיוחדים דווקא לאמא, אחרת למה צריך יום מיוחד בשביל החלק של האם בהורות אם אין משהו שמיחד אותו?
לעומת זאת רעיון שאין משהו בהורות שמחיב שדווקא אמא תעשה או דווקא אבא יעשה יותר מתאים לרעיון של שיוויון זכויות והזדמנויות. אפילו אם המצב בפועל הוא שאכן בד"כ יש דברים שאמהות יותר עושות ויש דברים שאבות יותר, עדיין הרעיון שזה לא בהכרח חיב להיות כך אצל כולם ושאין קיבוע רעיוני של התפקידים האלה הוא זה שיותר עולה בקנה אחד עם רעיון שיוויון ההזדמנויות.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
בהקשר ליום המשפחה- ויכוח ישן בין אמהות

מדוע הפכו את "יום האם" ל"יום המשפחה"?
יש לא מעט אמהות שמוחות גם היום על השינוי הזה.
בתרבותיות אחרות (במדינות אחרות) יש גם יום האב. למה עדיף לבטל "יום אם" מאשר להוסיף "יום אב"?
יום המשפחה לדעתי לא פחות חשוב אבל ב"יום משפחה" אפשר לכלול את כל המשפחה כולל סבא וסבתא.
כשאני נזכרת מה עשינו כילדים ביום האם ומה עושים היום, אני חושבת שדי חבל שנעשה אותו שינוי.
 

La Milagrosa

New member
מי שמוציא אנרגיות על ההתעסקות בשטויות האלה

סימן שאין לו צרות בחיים.
 
אני חושבת שהעניין הוא

שלא כל המשפחות מכילות אמא או אבא, ולקרוא לזה יום המשפחה חוסך עוגמת נפש מהילדים שאין להם אמא (ואם היה יום האב - מאלה שאין להם אבא).
אבל אצלנו זה אומר שאנחנו פשוט מתעלמים לחלוטין מהיום הזה, בעוד זכור לי שכשהייתי ילדה היינו באמת מביאים לפעמים מתנה לאמא ביום האם.
באמת להפוך את זה ליום המשפחה זה חסר משמעות, כי כולם חלק מהמשפחה - גם הילד עצמו, ואין באמת משהו ספציפי שחוגגים.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
לא חשבתי על העניין הזה

יכול להיות שאכן יום משפחה יחסוך עוגמת נפש למשפחות חד הוריות. נקודה מעניינית.
גם אני זוכרת כילדה שהיינו מביאים מתנות לאמא ביום האם. בבית הספר היינו מכינים משהו מיוחד ומביאים הביתה. גם היום מציינים את היום הזה בבתי הספר והילדים מביאים משהו מיוחד. חבל להתעלם לחלוטין.
 

חביף

New member
הסוגייה באמת רחבה מחד גיסא

ואישית מאוד מאידך גיסא.
האם "משפחה" בעולם המערבי, לו אנחנו שייכים, עדיין רלוונטית כמוסד חברתי? האם מחקרים בסוציולוגיה, אנתרפולוגיה או פסיכולוגיה ממשיכים לאשש את הצורך בקיום "משפחה"?
ברמה האישית, האם רווק/ה עם כלב וחתול = משפחה?
הכי מעניין שדווקא אצל הלהטבא"ק השאיפה למשפחה דוגמת המשפחה ההטרונורמטיבית אינה מוסתרת, אלא נשאת בקול רם. מה שתמיד מעורר סוגיות אתיות מרכזיות - אצל לסביות, לכאורה לא, כי הן יכולות להזריע עצמן מבנק הזרע. מה קורה כאשר הן "גונבות זרע", האם הגבר יודע בכלל? זו סוגייה מוסרית מרכזית, כיוון שיש בה גניבת הדעת של הצאצא שלהן. אצל הומוסקסואלים זה עוד יותר קיצוני. חלקם משתמש באמהות-פונדקיות, שמרביתן נערות עניות מארצות העולם השלישי, שזו דרכן לעשות כסף ולשרוד כלכלית, כלומר "חופש הבחירה" הזכות לומר "לא" - שמקובלת מאוד אצל האמריקאים - הורות משותפת עם האבות נגזלת מהן. האין כאן בעייה אתית ממדרגה ראשונה בעולם המערבי, המקדש זכויות הפרט?
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
האמת, לא קראתי מספיק מחקרים בנושא

כל אחד עושה את "החושבים" שלו בחיים ומבין מה טוב בשבילו. ישנם אנשים שבנויים יותר לחיות לבד בלי אף אחד "על הראש".
מותר לכתוב שמחקרים פחות מעניינים אותי בנושא זה? אני יודעת מה טוב לי. לי אישית לא מתאים להישאר לבד. אני נובלת...
באותה השנייה שאבין שאני לבד, אעדיף למות.

לגבי השאר...לא סתם נאמר לאדם הראשון "לא טוב היות האדם לבדו". נכון שאמרה זו מכוונת לזוגיות (כשהיא נכונה לאותו אדם), אך היא נכונה גם עבור "משפחה".
מה שאתה מעלה היא ה-שאלה מהי למעשה משפחה והאם כל הרכב שהוא רלוונטי, העיקר שהאדם מרגיש שהוא שייך ל"משפחה". אגב, לא כל אחד מרגיש שייך למשפחה שיש בה קרבת דם ולעיתים מרגישים קרבה אדירה לבני אדם שאין אליהם קרבת דם.

מהי השאיפה? באופן כללי רוב האנשים אכן שואפים לחיות ב"משפחה" שיש בה שני הורים (לא חייב מאותו המין) וילדים. כמובן שיש כאלו שלא מעוניינים בהבאת ילדים לעולם או כן מעוניינים בכל מחיר (כמו אלו שציינת). ויש גם ניצול, אגואיזם וחיים של גיהנום.
הבעיות שצצות במשפחות שהן קצת שונות, לא מתחילות ונגמרות במה שציינת. אומנם כל אחד יכול לעשות מה שהוא רואה לנכון לעשות אך אין לדעת מהן ההשפעות לטווח ארוך: מהי השפעה על ילדים שחיים בבית עם זוג הורים מאותו המין. מהי הההשפעה על ילד שחי עם הורה אחד וכיצד היא תבוא לידי ביטוי בהמשך חייו, כלומר מהי ההשפעה על המשפחה שהוא יקים בעצמו.

במדינות הללו בהן נערות מסכימות להביא ילד כדי לשרוד כלכלית, קורים גם דברים גרועים יותר. יש ילדים שעובדים בזנות מבלי תהיה להם אפשרות לבחור.
 

חביף

New member
גם אצלנו ילדים עובדים בזנות

מטבעי, ואני חשבתי על זה היום, לראות את המכלול, עד כמה שאני יכול, ואח"כ לראות את הקונקרטי בתוך ההקשר.
ברור לחלוטין, שמסקנות מחקרים לא תקבענה את החלטותיי או את רגשותיי, אבל לי, אישית, חשוב לדעת את ההקשר בתוכו אני חי.
ישנם מחקרים על צאצאי חד הוריות וחד הוריים [שהם במיעוט כידוע ]. מעבודתי ארוכת השנים עם בני נוער, אני יכול לומר לך בוודאות שהבנים/הנערים שהופכים אותי לאבא הם חסרי דמות-אב משמעותית בחייהם. חלקם באמת ממשפחות חד-הוריות, חלקם ממשפחה בה האב אינו נוכח או מורחק מטיפול בצאצאיו [ עבודה, אלימות, חוסר ענין, חלוקת תפקידים בבית ]. האחרון שמאמץ אותי כאביו [ לצערי הוא גם אימץ מישהו אלים שהוא עובד אתו כדמות לחיקוי התנהגותי] אביו "צמח" אחרי תאונה לפני כמה שנים.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
אצלנו יש בני נוער. אם יש ילדים

שעובדים בזנות... אלו שמוכנים לקבל "שירותים" מהם או משדלים אותם... שישרפו בגיניהום! בעולם הזה אני מוכנה אישית לשרוף אותם, אך על פי אמונתי, זהו לא תפקידי.

שמע, לגבי המיעוט אני לא כל כל בטוחה. מבחינתי ילדים להורים גרושים אלו ילדים שחיים במשפחה הרוסה. זו הראייה שלי.
מעבודתי עם ילדים, אומנם לא ארוכת השנים כמוך אך יש עדיין חוויות וניסיון, אני יכולה להישבע שהרבה יותר ממחצית התלמידים שהיו לי, היו ילדים להורים גרושים או ילדים למשפחות חד הוריות קשות יום.
עם השנים ישיבות המורים הפכו לכואבות יותר ויותר. ואני לא מתכוונת למקרים שאין עליהם שליטה. היו כאלו שהוריהם היו אוגואיסטיים ברמות שאי אפשר לתאר, כאלו שחושבים רק על עצמם ועל האינטרסים שלהם בלי טיפת מחשבה על הילד שהביאו לעולם שתלוי בהם במאת האחוזים. היו מקרים בהם ילד עבר לפנימיה.

היו גם ילדים של הורים נרקומנים, של זונות, שהיו חשופים לאלימות ואלוהים יודע למה עוד. במקרים כאלו כמובן מגיעים למסקנה שעדיף לילד לא להיות במשפחה שלו וטוב שכך.
 

חביף

New member
האמת, אני אדיש לגמרי

בת זוגי אדישה לגמרי, ואמי אללה ירחמה נאלצה שנים לזרוק בהיחבא את |"המתנות" שקיבלה.
מה שכן, מביה"ס קיבלנו עציץ חרציות יפהפה. נראה כמה זמן יחזיק מעמד.
 
למעלה