מחפשת קבוצת פייסבוק סודית לנבגדות/ים

[בולי52]

מחפשת קבוצת פייסבוק סודית לנבגדות/ים

מין קבוצת תמיכה למי שעבר בגידה מבן/ת הזוג שלו. מקום שאפשר לשתף, להתייעץ, להוציא תסכולים.
משום מה אין פורום כזה בתפוז. יש לבוגדים אבל לא לנבגדים. אירוני משהו..
קבוצה סודית בפייסבוק אי אפשר למצוא, לכן אם מישהו מכיר אשמח לשמוע.

חשבתי לפתוח בעצמי, אבל לא יודעת אם תהיה היענות, וכאמור- קבוצה סודית לא ניתן למצוא ככה שאני אשאר בודדה בקבוצה שאפתח

בקיצור- אם מישהו מכיר או אם מישהו יהיה מעונין להצטרף לקבוצה כזו אם תיפתח אשמח לדעת..

 

[מ י ס ט ר גונס]

את יכולה לשתף פה בלבטים שלך

בלי לחשוף פרטים אישיים ואולי תזכי לתובנות ולאמפטיה הן בפורום והן במסרים.
&nbsp
מניח שאם תפתחי קבוצת פייסבוק אז החברים לא יכנסו עם החשבון הרגיל שלהם כי לא ירצו שיזהו אותם.
&nbsp
בקיצור תרגישי חופשי
המנהלת מאד נחמדה

 

[אריק בד חביב]

 

[בולי52]

תודה זה פחות ענין של התייעצות ספציפית

יותר בהרגשה שאין לי עם מי לשתף. מישהו שמבין ושנמצא גם בקלחת הזו, איך ממשיכים בנישואים בכל זאת וכו' וכו'
&nbsp
לא סיפרתי לאף אחד על הבגידה שלו וכל מה שקרה וקורה ביננו היום ואני מרגישה שאני נחנקת עם זה לבדי.
אבל מבינה שקבוצת פייסבוק היא בעייתית כי אין את האננונימיות (בגלל זה, אם כבר קבוצה אז קבוצה סודית).
&nbsp
לא נורא.. ניסיתי..
&nbsp
תודה בכל אופן
&nbsp
&nbsp

 

[סיגלית 2014]

אני חושבת שזה יכול להיות

רעיון מעולה לפורום.
את צודקת. זה לא בסדר שאין כזה.
אני יכולה להבין את הרגשת המחנק שלך, ושאין את מי לשתף.
הוא יודע שאת יודעת?

בכל אופן את תמיד מוזמנת לשתף אותנו ולהוציא קיטור.
אני איתך

 

[בולי52]

כן, הוא יודע. אני בעצם יודעת ממנו. בלית ברירה סיפר.

אולי באמת אפנה לתפוז..
&nbsp
משום מה יש תחושה שנשים נבגדות (או גברים נבגדים) לא כ"כ מחפשים את זה ואולי בגלל זה אין פורום כזה. כאילו, הם מעדיפים לשכוח מזה ולהמשיך הלאה. אולי כי הם משתפים חברים ומשפחה בחוץ ואני לא ולכן לי יש יותר צורך, לא יודעת..
&nbsp
תודה
&nbsp

 

[סיגלית 2014]

הצורך שלך לשתף מובן

ואני חושבת שנבגדים דווקא כן מחפשים לדבר עם מישהו. אולי, כמו שכתבת, הם מעדיפים לדבר עם מישהו קרוב. אולי.
יש לא מעט פורומים בתפוז, ויש כאלו שעוסקים בבעיות בחיי זוגיות, וכנראה שהם נכנסים לפורומים האלו.
את יכולה להיכנס לאיזה פורום שיכול לתת לך מענה, שיכול לתת לך הרגשה טובה יותר.

אם יפתח פורום כזה העוסק בתמיכה, עד שיפתח, את יכולה לשתף כאן.
לא רק שתוכלי להוריד קצת מהלב, אלא אם יש מהקוראים כאלו שחווים, או חוו מה שאת חווה, הם יכולים להזדהות עם הרגשתך וגם להגיב לדבריך.

החלטה שלך יקירה. בכל אופן כמו שכתבתי, אני כאן איתך

 

[אייבורי]

אולי

&nbsp
כי אנשים לא אוהבים להודות בפרהסיה בחולשות שלהם.
לקבוצה סודית יש בעיה אינהרנטית - היא סודית, אז איך ידעו הנבגדים להתקבץ יחדיו.
מעבר לזה, צרת רבים איננה נחמה.
&nbsp
בכל מקרה, משתתף בצערך על הבגידה והכאב שנגרמו לך.

 

[בולי52]

צודק לגמרי

לכן החלטתי לגנוז כרגע את הרעיון של פתיחת פורום/ קבוצה
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[סיגלית 2014]

אני לא חושבת

גם לבוגדים, הבגידה היא בהרבה מקרים סודית ואין להם בעיה לתמוך אחד בשני בפורום, שם הם אנונימיים.
חולשה? לא הבנתי מדוע אדם נבגד צריך "להודות" בחולשה? ואגב, תלוי איך מתבוננים על המצב של אותו זוג כי גם הבגידה אצל הנבגד יכולה להיקרא חולשה.
גם אני לא מאמינה במשפט צרת רבים חצי נחמה, כי הכאב הוא פרטי של כל אחד. אבל שיתוף עם אדם שעובר דברים דומים למה שאתה עובר, מקל.

 

[בולי52]

אני חושבת ש"חולשה" מהכיוון

של איך זה קרה אצלי, לי, לנו.
וחולשה גם נתפסת כאשר ממשיכים בנישואים עם הבוגד. מי שבחוץ לא מבין שזה דבר מורכב. קל להגיד לפרק נישואין לעשות ככה וככה. אז הם רואים בזה חולשה, שאת ממשיכה איתו.
וציינת שהבגידה סודית מצד הבוגדים אבל הנה מרפרוף בפורום הבוגדים זה לא תמיכה. כולם שם גאים ומתגאים בזה והנה אני מתביישת לספר לאנשים שבעלי בגד בי. ולמה? לא אני עשיתי את זה.. ובכל זאת..

כן מסכימה עם זה ששיתוף עם אדם שעובר דברים דומים מקל. זה מדויק. באסה שאין פלטפורמה כזו.. לי כרגע אין כוחות לנהל פורום כזה.. אולי בעתיד, אבל בטח בעתיד כבר ארצה לשכוח את הפרק הזה בחיי..

 

[סיגלית 2014]

לפי דעתי, בראש ובראשונה

אנחנו אמורים לחיות את החיים שלנו מבלי "לדפוק" חשבון לאחרים, ומבלי להראות להם עד כמה אנחנו מאושרים או לא.
מה אכפת להם? שישאירו את הביקורתיות שלהם לעצמם ואת השיפוטיות שלהם הם יכולים לדחוף...(אני חושבת שביקורתיות ושיפוטיות של לא מעט אנשים הן מחלה רעה במיוחד של החברה הישראלית).
אז את לא צריכה לקרוא לזה חולשה. שמישהו אחר יקרא לזה איך שהוא רוצה.

שנית, לגבי האם ממשיכים באותה זוגיות או לא. כבר יצא לי לשמוע לא פעם וגם לקרוא מגיבים בפורומים שונים שקוראים לנבגדים שממשיכים באותה מערכת זוגית, "עלובי נפש", בחוצפה שאין לה גבול. אז מי אלו שמרשים לעצמם להתנהג ולחשוב כמו אלוהים ולהתערב במערכת שיקולים של אדם פרטי? שיקפצו!

שלישית, מהמקרים שיצא לי לשמוע, בדרך כלל בגידה נשמרת בסוד ולא נשמעת בקולי קולות ועם מגפון. ויצא לי לא פעם לרפרף בפורום ההוא ואפילו לפטפט עם כמה מגיבים ולדעתי יש שם תמיכה ולא כולם שם מרגישים גאווה.

רביעית (וואו, לא תכננתי שזה יצא כזה ארוך

), אני לא חושבת שמה שאת צריכה להרגיש כרגע הוא בושה. את יכולה להרגיש הרבה דברים: הלם, כעס, אכזבה, בלבול, רצון "לשבור את הכלים", קנאה, שנאה, אובדן אמון....
וברור מדוע אין לך כוחות עכשו ל"קבוצת תמיכה". את אמורה להשקיע אנרגיה במקומות אחרים ולדברים אחרים. בינתיים אפשר לנקות את הראש ולפטפט על דברים אחרים.

 

[אייבורי]

הבנת אותי היטב

&nbsp
אכן בפורום בוגדים בוגדות, יש גאווה עידוד הדדי להמשיך
ואילו נבגדים מרגישים מושפלים וחלשים.
הדודה אומרת, שמרבית הנבגדים נשארים עם הבוגד ולכן מרגישים חלשים וגם החברה מסתכלת עליהם כעל חלשים, חלשים מכדי ללכת, למרות שיש המון שיקולים שעומדים בעד הסליחה, בעד תיקון המשפחה.
אני חושב שהבגידה נולדת על חולשת אופי של הבוגד, על פחדנות ואנוכיות
וגם על מחסור בסיסי בקשר, הטמנת הראש בחול של הנבגד תוביל בסופו של דבר
לאי פתרון הבעיה ובסוף לפרידה.
<אח"כ יהיה כעס למה בעצם הסכמתי לתת לו צאנס>
&nbsp
בכל מקרה, לשכוח זה נהדר, אבל יש פה כד שבור, גם אם מדביקים, עדיין רואים את הסדקים.
ולפני ששוכחים, כדאי להבין מה היה חסר לבוגד וכיצד הוא מתקן את תכונות האופי השלילות שבו.

 

[סיגלית 2014]

לזה אני מתכוונת

אם אשתמש במילים שלך, מכיוון שהחברה מסתכלת עליהם (הנבגדים) כאל חלשים, הם מרגישים חלשים.
למה?
ואם תהיה פרידה בעקבות הבגידה מה יגידו?

כבר כתבתי מה שאני חושבת על השיפוטיות של החברה בהודעה הקודמת (שם שחררתי "חתיכת קיטור"

). למרות שזה לא פשוט, החיים שלנו לא אמורים "לזרום" על פי "מה יגידו".
כל אחד והשיקולים שלו, החיים שלו ומה הוא בוחר לעשות בחייו. יש כאלו שלא יכולים להמשיך באותה מערכת זוגית בהיוודע מעשה הבגידה ויש כאלו שדווקא מתקרבים ומשדרגים את הזוגיות.

למה בגידה נולדה, לדעתי יכולות להיות כל מיני סיבות שקשורות לבוגד, לנבגד או לשניהם. ואם יש רצון לתת צ'אנס לקשר ולא לפרק, לדעתי יש צורך בטיפול זוגי ובלמידה מה גרם לבגידה וכיצד ניתן למנף את הקשר מעתה ואילך. אם אין רצון כזה, יש מערכת שיקולים שונה לחלוטין שלוקחת בחשבון הרבה גורמים. מה חושבת החברה, לדעתי, לא צריך להיות אחד מהם.

 

[אייבורי]

תאוריתית זה נהדר

&nbsp
אבל כמות הזוגות שהתקרבו בעקבות בגידה שואף לאפס.
מעשית, בגידות שהתגלו מובילות לרוב לפרידה.
במקרים אחרים הם משאירים נזק, כאב וצער שמלווים את הזוגיות לאורך זמן רב.
&nbsp
מעבר לזה, אני חושב שאדם הוא חיה חברתית, החברה מפעילה עליו לחץ תמידי לרסן את עצמו.אם זה בעזרת חוק ואם זה בעזרת סטיגמות ואמירות.
הלבוש שלנו הוא תוצאה של לחץ חברתי, ההתנהלות שלנו היא תוצאה של לחץ חברתי
<כמובן גם של רצון חופשי ואישי> ובינהם נולדת פשרה שנקראת התנהלות אנושית.
לחשוב שאפשר להתעלם מהלחץ החברתי, זאת מחשבה שגויה.
&nbsp
&nbsp

 

[סיגלית 2014]

גם מעשית

אבל זה ממש לא פשוט, אני יודעת. כתבתי שלמרות שזה לא פשוט החיים שלנו לא אמורים לזרום על פי מה יגידו אחרים.
למרות שזה לא פשוט, לא משנה מה היא ההחלטה, צריכה להיות מידה של פרטיות, מידה של התחשבות בעצמנו וברצונות שלנו חוץ ממה יגידו אחרים .
אני מסכימה שאנו יצורים חברתיים ויש לחץ חברתי אבל יש גם החלטות פרטיות שלנו (גם לגבי לבוש, התנהלות) שלא תמיד קשורות לחברה.

מה קורה באמת אצל זוגות שעוברים את זה ומהם האחוזים לכאן ולכאן אני לא יודעת. אני יודעת שיש ויש.

 

[אייבורי]

זה החסרון הבולט של אקזיסטנציאליזם

החכמה טוענת שאקזיסטנציאליזם אומר שאדם מחוייב קודם לתחושותיו האישיות.
בלשון העם, "נאמן לעצמו"
החסרון הבולט הוא בעצם אי התחשבות בזולת, באחר, ברגשות האחר.
הלחץ החברתי בעצם מונע מאיתנו להיות אקזיסטנציאליסטים לגמרי.
הוא מרסן אותנו.
בעיני זה דווקא לטובה, אדם צריך לצאת מעצמו ולראות 360 מעלות
לראות את הסביבה ולהבין שאדם טוב דואג גם לסביבתו (זה גם מביא אושר גדול)
&nbsp
אני מניח שאצל אנשים שעוברים את זה, יש שבר אמוני גדול שאני בספק אם הוא יכול להרפא. נשארת חשדנות תמידית ונשארים לא מעט משקעים.
אני מניח שתמיד אפשר למצוא איזה זוג שהצליח למנף את המשבר לתיקון עולם.
מהכרותי עם אנשים שעברו דברים כאלו, זה נגמר לרוב בפרידה וכעס.

 

[סיגלית 2014]

שברתי את השיניים רק מלקרוא את הכותרת

לאחר ההרצאה שנתת, תסביר לי איך זה בדיוק קשור לנושא המדובר?
מדוע אישה שעברה משבר בחייה ומרגישה איך שהיא מרגישה אמורה להתחשב בזולת?
למה צריך להיות איכפת לה מה אנשים אחרים חושבים עליה אם תחליט כך או אחרת?

ברור שאם מדברים באופן כללי, צריכה להיות התחשבות מסוימת בחברה הסובבת, אבל צריך להיות איזון בין הנאמנות לעצמך לבין ההתחשבות בזולת.

 

[בולי52]

סליחה שנדחפת שוב אבל אנסה להסביר גם את זה

זה לא ענין של להתחשב בזולת.
זה ענין שבמעגל החברים האמיתי הקרוב כל אחד נוטה להראות שטוב לו, ואם נאמר מישהו שרע לו משתף את הקרוב לו דבר ראשון הוא חושב "מזל שאצלי זה לא ככה" וכנ"ל הפוך.
קשה לספר לחברים שבעצם הזוגיות הנפלאה שאנחנו מראים היא פייק ושיש בעצם הרבה בעיות. אין מה לעשות, יסתכלו עליך אחרת אחר כך וגם אם באמת בסוף נתגבר על זה ויהיה לנו אחלה, הם-החברים תמיד יסתכלו עלינו בצורה אחרת. ואני לא רוצה. זה דפוק? כן. אבל זו המציאות וזה למה לי קל יותר לשתף זרים שלא מכירים אותי או אותנו.
&nbsp
ועזבי את זה שעד שלא חווים את זה לא באמת מבינים. ואז קל לשפוט, והעיצות הם לא תמיד חכמות ויכולים לגרום גם לך לחשוב אחרת ולאו דווקא בצורה שטובה לכם.
&nbsp
אחרי בגידה קשה לשקם יחסים ואם משתפים את החברים והסביבה זה קשה עוד יותר.

 

[בולי52]

אגב, על הבגידה הספציפית אצלנו

2 חברים שלו יודעים. הוא בעצם שיתף או "התרברב" בפניהם באותו זמן כשזה קרה.
&nbsp
מעבר לכעס שיש לי עליהם, גם אם אעבור את זה ואסלח להם, אני מרגישה לא נוח להיות בחברתם רק בגלל עצם זה שהם יודעים. תחושת אי נוחות וכאילו חשיפה.
&nbsp
אבל בטוח זה גם ענין של אופי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp