אמרתי חודש יום הולדת?

אמרתי חודש יום הולדת?

אז עכשיו החותנת-החמות שלי חוגגת 82 שנות קיום.
כמו אבי ע"ה היא אט אט מוותרת על האחריות על חייה. לי אישית זה לא ממש מפריע, אבל בת זוגי מתרתחת [ טוב, בת זוגי וזִקנה הם אויבים גדולים], במיוחד עקב חידוד תכונות בלתי נסבלות אצל אמהּ.
אז יש יומולדת
יש טקס, שאסור לנו להחמיץ, אבל לה מותר [ למשל היא מתחשבנת עם הנכדים שלה - התקשרת, לא התקשרת - לא אתקשר ולא אתן מתנה, כן בחיי בספר התורה. מילא אל תתני, היא מענה את בתה על כך - זה לא התקשר וזה לא התקשר].
אנוכי קבלתי פטור מסידור ארונותיה - קיץ חורף - כי אני לא בא אליה, סתם ככה לפטפוט, אז היא לא צריכה שיבואו אליה כדי לסדר לה. אז עניתי "פסדר", וכבר 3 שנים לא מסדר אצלה את הארונות, היא מסתדרת נהדר.
מתנה אני מקבל באופן קבוע, כי לאורך השנה אני מייצר לה ספרי תמונות, בלי שהתבקשתי
של הנכדים, הנינים ובני המשפחה האחרים.
השנה היא תקבל ספרי תמונות של כל נינותיה [ 7 נינות ]. שתי תמונות שם התפקששו בגלל חוסר הסבלנות שלי לפרטים, אמרתי לבת זוגי - נראה מתי תגלה ומה היא תגיד. אהה, היא תגיד, בהחלט
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
אכן אמרת. מזל טוב כבר איחלתי?

שיהיו רק שמחות ושכולם יהיו בריאים.
אני חושבת שלא רק החותנת שלך מוותרת על האחריות על חייה ובת זוגתך לא היחידה שיוצא לה עשן מהאוזניים מאותה סיבה. מכירה את זה...
יש אנשים מבוגרים שהתכונות שלהם מגיעות לנקודות קיצון והם פתאום מתחילים להתחשבן על שטויות. הרי מה כבר יש להם בחיים חוץ מהטלפונים והביקורים של בני המשפחה?
לכו לטקסים, תנו מתנות וקבלו מתנות מוזרות בחיוך. העיקר שיהיו מרוצים.
כל הכבוד על ההשקעה במתנות לחמותך! המשך כך.

ספר לנו איך גילתה וכיצד הגיבה. קצת רכילות, מה יש?



פעם הרגשתי צורך לפרוק בעבודה, סיפרתי קצת על אבי. התחלתי לחשוב בקול רם האם גם אנחנו ננהג כך עם ילדינו והם יצטרכו לסבול את השגעונות שלנו.
ומה ענו לי?
"את? אל תדאגי. בטוח תהי יותר גרועה!"
 
יש בי תכונה גרועה אחת - אני "סאקר" של

קהל אוהד וצוחק, ואמכור את כל אחד שאני מכיר או שמעתי עליה במחיר צחקוק מהקהל ליד הברזייה. דא עקא ששנים של הפקרות לשונית למדוני שהקהל בברזייה צוחק, כי מבדרים אותו, אבל חושב עליך מחשבות נוראות, ולפעמים זה נתקע בך בדרך מכאן לשם.
בטח אחלת לי כבר יומולדת

פטור בלא כלום אי אפשר.
הקיטור הקבוע של הסבתא-רבא שלא מתקשרים אליה, שלא אכפת לאף אחד ממנה, כולל הבן שלה [הביולוגי. יש לה בן שאמצה כבנה מבעלה הראשון, והוא עושה לה כבוד, הלוואי הייתי מגיע לקרסוליו. ] כמובן היא לא טרחה להתקשר לנכד שלה, לא לתת לו מתנה [ הנכד שלה = בננו ] והוא התקשר אליה לאחל לה יומולדת שמח, והיא לא ספרה לנו, למה שתספר ויתברר שבכל זאת...

אז עשינו לה "אמבוש" בת זוגי ואני ותיקלנו אותה עם המידע "המפליל" - שכחתי/ לא זכרתי ובעיקר דממה ואפס קיטורים במשך שעתיים. שווה היה
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
יש לי דודה כזו

בודדה, ללא ילדים. גם היא כמעט כל חייה התלוננה מדוע אנחנו לא באים לביקור (עזוב להתקשר, למה לא באים לבקר). אין לנו מה לעשות, אין לנו הורים, אין לנו ילדים ויש המון זמן פנוי. אז למה לא מנצלים אותו לביקורי הדודה?
בסופו של דבר מי שכן התקשר, דאג וגם הזמין הייתה אמא שלי ואנחנו, כשקפצנו לבקר את ההורים, ראינו גם אותה. אז, אמא בחוכמתה פתרה כמה בעיות משפחתיות.
סבתא שלי לעומת זאת, הייתה משהו אחר. היא לא הבינה מילה בעברית, היו לה הרבה נכדים ונינים, היא לא דרשה מאף אחד לבוא באופן מיוחד ומה שקרה שכל מי שבמקרה היה בסמוך למקום מגוריה, היה קופץ לשאול מה שלומה, תמיד היה מקבל צלחת עם אוכל חם (אוכל פשוט ביתי וכל כך טעים) וה-מ-ו-ן אהבה.
אהבנו אותה מאד, כי להפתעתנו אחרי שהיינו מקבלים אוכל ואהבה היינו תמיד שומעים ממנה "תודה שבאת" בדרכנו החוצה. היא הייתה באמת מיוחדת.

אני חושבת שזה טמון בעובדה שהם לבד. מכיוון שאין להם הרבה מה לעשות, הם תקועים בבועה של עצמם וחושבים שלכולם לא אכפת למרות שכולם עסוקים. יכול להיות שבגלל הבועה הזו הם גם לא זוכרים ימי הולדת של אחרים או זוכרים רק את של מי שב"אמת אוהב" אותם ומגיע לבקר.

לדעתי צריך לקחת את הדברים בפרופורציה, לתת לה את תשומת הלב והאהבה שניתן לתת ולכבד אותה.
בהצלחה

אל תשכח לספר מה קרה אם יתגלה עניין הפקשוש בתמונות. אני סומכת עליך
 
נפגשנו

היה לה מצב רוח טוב, כי היא קנתה כסאות, הבת שלה לקחה, הביאה והחזירה, והבן שלה ירכיב אותם. אז בכלל לא היה בראש שלה אפילו לומר אם מצא או לא מצא חן בעיניה ספר התמונות, אבל כששאלתי אמרה בשיא הטבעיות והפליאה - לא הצלחת לסדר תמונה אחת. אחד אפס לטובתהּ .
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
פשש... למה לא?

לא פלא, היא הורגלה לפינוק.
אתם מפנקים אותה.

טוב, היא הביעה את דעתה. שאלת והיא ענתה.
ענתה לך יפה.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
בעניין הזה

הם צודקים במאת האחוזים. בעיני אין גרוע יותר מנפילות בגילאים הללו.
ואם הפינוק מונע נפילות, שימשיכו לפנק ושתהיה בריאה.

ו.. כנראה עדיף לסתום את הפה ולחייך כשהיא מגיבה
 
למעלה