לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2064920,649 עוקבים אודות עסקים

פורום נשואים ונשואות

הסבירו לי...
זהו פורום לשיתוף בבעיות נישואים?
לשיתוף בשמחת הנישואים או בצער הנישואים?
זה לספר כמה הבעל מעצבן וכמה אישתו לא מבינה אותו?
זה לבכות שהילדים מנג'סים בחופש הגדול?
למצוא מאהב/מאהבת?
לשאול שאלות על "איך נרענן את הזוגיות שלנו אחרי כך וכך שנים?"
לפלרטט?
לספר שלא מצאתם את נעלי הבית שעה ואתם עם פח הזבל ביד ולא יכולים לרדת למטה?
זה להתעצבן שהוא שכח לקנות לחם בדרך חזרה מהעבודה והילדים רעבים?
זה להגיד שאם היא לא מפסיקה עם החוג מקרמה שלה כל שבוע בתשע אז אתם מתגרשים או לחילופין אתה הולך לדפוק ת'ראש בפאב עד 4 בבוקר עם חברים בכל יום חמישי?
 
אז אם תהיתם, זהו פורום לכל אלו ועוד...ברוכים הבאים.
__________________________________________
כללי הפורום:
א. פורום נשואים נשואות נוהג לשמור על סגנון חברי. נודה לכל המשתתפים באם יכבדו כלל זה וימנעו משימוש בסגנון בוטה, משימוש בקללות ומירידה לפסים אישיים בכלל.
ב.  אאוטינג- חל איסור חמור על גילוי פרטים אישיים על חברי הפורום. אם הדבר נעשה ללא הסכמתם האאוטינג יגרור חסימה מיידית. פרטים אישיים, מספרי טלפון וכתובות מייל נא להעביר במסר אישי.
ג. אין לפרסם תכנים בעלי אופי מסחרי ו/או המכילים מידע פרסומי כלשהו.
ד. זכויות יוצרים- חל איסור להביא יצירות של כותבים אחרים ללא ציון קרדיט לכותב המקורי.
ה. הטרדות והתחזות- אסורה ההתחזות על מנת להטריד חבר פורום אחר. התחזות שכזו תגרור חסימת המתחזה גם בניק המקורי.
ו. ביקורת על התנהלות הנהלת הפורום תועבר במסר אישי בלבד ולא תיכתב על גבי הפורום. ניתן לפנות בכל בעיה או בקשה.
 
תודה וגלישה מהנה
 סיגלית.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשואים ונשואות

הסבירו לי...
זהו פורום לשיתוף בבעיות נישואים?
לשיתוף בשמחת הנישואים או בצער הנישואים?
זה לספר כמה הבעל מעצבן וכמה אישתו לא מבינה אותו?
זה לבכות שהילדים מנג'סים בחופש הגדול?
למצוא מאהב/מאהבת?
לשאול שאלות על "איך נרענן את הזוגיות שלנו אחרי כך וכך שנים?"
לפלרטט?
לספר שלא מצאתם את נעלי הבית שעה ואתם עם פח הזבל ביד ולא יכולים לרדת למטה?
זה להתעצבן שהוא שכח לקנות לחם בדרך חזרה מהעבודה והילדים רעבים?
זה להגיד שאם היא לא מפסיקה עם החוג מקרמה שלה כל שבוע בתשע אז אתם מתגרשים או לחילופין אתה הולך לדפוק ת'ראש בפאב עד 4 בבוקר עם חברים בכל יום חמישי?
 
אז אם תהיתם, זהו פורום לכל אלו ועוד...ברוכים הבאים.
__________________________________________
כללי הפורום:
א. פורום נשואים נשואות נוהג לשמור על סגנון חברי. נודה לכל המשתתפים באם יכבדו כלל זה וימנעו משימוש בסגנון בוטה, משימוש בקללות ומירידה לפסים אישיים בכלל.
ב.  אאוטינג- חל איסור חמור על גילוי פרטים אישיים על חברי הפורום. אם הדבר נעשה ללא הסכמתם האאוטינג יגרור חסימה מיידית. פרטים אישיים, מספרי טלפון וכתובות מייל נא להעביר במסר אישי.
ג. אין לפרסם תכנים בעלי אופי מסחרי ו/או המכילים מידע פרסומי כלשהו.
ד. זכויות יוצרים- חל איסור להביא יצירות של כותבים אחרים ללא ציון קרדיט לכותב המקורי.
ה. הטרדות והתחזות- אסורה ההתחזות על מנת להטריד חבר פורום אחר. התחזות שכזו תגרור חסימת המתחזה גם בניק המקורי.
ו. ביקורת על התנהלות הנהלת הפורום תועבר במסר אישי בלבד ולא תיכתב על גבי הפורום. ניתן לפנות בכל בעיה או בקשה.
 
תודה וגלישה מהנה
 סיגלית.
x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום נשואים ונשואות
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'שלושה חיבוקים וזה עובר'
שלושה חיבוקים וזה עובר
<< ההודעה הנוכחית
01/02/2001 | 17:15
2

מה נותן לנו המגע שאנחנו מעניקים או מקבלים מאחרים, ומה קורה לאדם שגדל עם חסך במגע בילדותו. למה לילדים קל יותר לבטא את עצמם במגע, ומה כדאי ללמוד מבעלי החיים. רב-מכר של יועצת אמריקנית לתקשורת בין-אישית מציע סדנת ``פעילויות של מגע`` בשירות עצמי


``כדי להרגיש צריך לגעת``, אומר הכיתוב הצמוד לתצלום של ילדה אפריקנית יפהפייה שמחבקת גדי. התצלום הזה, שהופיע בפרסומת של חברת תעופה שמפעילה טיסות לאפריקה, שווה אלף מלים על טיב השירות והארוחות במטוסים שלהם, כי הוא מביע מגע בלתי אמצעיומצליח לתקשר. בספרה ``כוחו של מגע`` )בהוצאת אור-עם( קובעת פיליס ק. דייויס, שמגעהוא אכן תקשורת ברמה הבסיסית ביותר.
דייויס, תושבת מיזורי, ארה``ב, לשעבר מורה בתיכון וכיום יועצת תקשורת, היא בעלת תואר ראשון בתקשורת מילולית ותואר שני בין-תחומי בייעוץ, פסיכולוגיה ותקשורת בין-אישית. הספר, פרי מחקר שערכה במשך שבע שנים, עוסק במגוון ההיבטים של התחום הזה שנקרא מגע, החל במגע התומך והמרפא, דרך מגע כביטוי לאהבה וחיבה, וכלה במגע מיני. פרק מיוחד מוקדש לצורך במגע בילדות, שממשיך ללוות את האדם בחייו הבוגרים. הספר כולל הצעות לפעילויות )גם בתוך המשפחה( שקשורות במגע וסיפורים אישיים של נשים וגברים בני גילים שונים.

``כשאני מודאג, העזרה הטובה יכולה להיות אם מישהו יחזיק בידי. מעולם לא זכיתי לכך``, מגלה גבר בן 33. ``כאשר נגעתי באמי בזמן שהיתה חולה, יכולתי לאחוז בידה ולומר לה שאני אוהבת אותה. מעולם לא אמרתי לה זאת לפני כן. גרמתי לה לזרוח, ואני שמחה שעשיתי זאת לפני שנפטרה``, מספרת אשה בת 45. ואילו צעיר בן 02 שהסתבך עם החוק מספר: ``ביליתי את הלילה בתא המעצר. כשחזרתי הביתה אמי שפשפה את גבי, וידעתי בוודאות שהיא אוהבת אותי``. לעתים המגע התומך יכול לבוא מבעל מקצוע, ולא מאדם קרוב. גבר בן 23 זכר לטובה דווקא סדרה של טיפולים אצל כירופרקטור, לאחר תאונת דרכים שעבר.

בפתח ספרה מביאה דייויס שאלון המיועד למי שמעולם לא הקדישו מחשבה לעניין. בין היתר מוצגות שם שאלות כמו: מה הדבר הראשון העולה בדעתכם כשאתם חושבים על המלה ``לגעת``; באיזה גיל הצורך שלכם במגע היה החזק ביותר; מדוע, לדעתכם, אנשים אינם נוגעים יותר; מדוע אתם אינכם נוגעים יותר. וגם: מה דעתכם על שלושה חיבוקים ליום כמרשם לבריאות טובה )לכמה חיבוקים ביום אתם זוכים?(.

לגעת, קובעת דייויס, פירושו לאהוב, אולם לדבריה, ``החברה שלנו מונעת גילויי אהבה,וכתוצאה מכך אנו מוגבלים בהליכות המגע שלנו. כמה עצוב לאותם מיליוני אנשים שהיו נותנים הכל כדי לקבל מה שמקבל חתול או כלב אהוב, ולו רק ליום אחד. כמה אירוני שהחיות בחברתנו מקבלות דבר שאנו, כבני אדם, כה זקוקים לו``. ויש מה ללמוד מבעליהחיים: ``חיות רבות מלקקות או מחבקות את צאצאיהן הפגועים, אבל הורים רבים פשוט אומרים לילדיהם: `אל תבכו` ומדביקים על הפצע איספלנית``.

בסדנאות שהיא מנחה, בהן סדנאות מגע לרווקים, מובילה דייויס את המשתתפים דרך כמה חוויות של נגיעה; החל בסוגים פשוטים של מגע יומיומי ועד לנגיעות עדינות ואישיות יותר, ללא שום קשר למיניות. באחת הסדנאות היא הבחינה בגבר צעיר ונאה, שעון אל הקיר, שניכר בו כי השתדל שלא לבלוט, וביקשה משתי נשים לצרף אותו אליהן. באחד התרגילים התבקשו באי הסדנה להניח בעדינות את שתי הידיים לאורך קו הלסת והסנטר של שותפם לתרגיל ולחייך ברכות לתוך עיניו.

``בדקתי מה קורה אצל השלישייה. הנשים אמרו שהגבר הסתכל, נגע בכל אחת מהן, ונעלם לו. הן היו בטוחות שהוא חש דחוי באופן כלשהו. מצאתי אותו שוב שעון אל קיר אחורי.לא דיברתי. פשוט חייכתי, התקרבתי וחפנתי את פניו בעדינות. בתוך שניות זלגו דמעות על פניו. מאוחר יותר הוא אמר לי, שאף אדם לא נגע בו ברכות כזאת מאז שאמו נפטרה``,

מספרת דייויס. מקרה זה, היא מדגישה, מדגים את כוחו העצום שלמגע, ואת הקשר שלו עם אהבה. אנו מגלים את אהבתנו באמצעות מלים מעודדות ותומכות, אך מאמינים להצהרות אהבה בעיקר כשהן באות לידי ביטי דרך האמצעי של מגע גופני.

מצד אחד יש בנו צורך גדול, כמיהה עמוקה למגע, אבל לרוב, כאמור, אנחנו כבולים על-ידי מוסכמות חברתיות מגבילות. כך גם כשמדובר בהפגנה פומבית של חיבה, שיש הסולדים ממנה בגלל אותן מוסכמות, הגורסות ש``אין זה יאה למבוגרים``, אלא אם יש לכך סיבה מיוחדת, כמו פרידה לפני נסיעה, למשל.

צורך ביולוגי ילדים, לעומת זאת, אינם שבויים בכבלי המוסכמות, ואינם חוששים לתבוע מהוריהם מגע כביטוי של חיבה. ``כואב לי לחשוב שכל-כך הרבה ילדים גדלים מתוך תחושה שמגע וכעס או כאב, חד הם``, אומרת דייויס. ``כאשר אנו מפסיקים לאהוב, או כאשר אנו מונעים את אהבתנו, כמו בשעת כעס או עונש, אנו לעתים נושאים את רגשותינו באמצעות מגע, או חוסר מגע.

``מגע בן חמש שניות יכול להעביר יותר אהבה מאשר מלים הנישאות במשך חמש דקות תמימות. חיבוק שתעניקו למישהו שיומו לא שפר עליו יכול לרפא אותו יותר מכל מלות התמיכה שתוכלו לגייס. לקדם את פניו של אדם בגיפוף חם, פירושו לומר: `אני באמת שמח לראותך```, קובעת דייויס, וכמעט בכל מסגרת חברתית תמצאו אנשים שבשבילם יש בקביעה הזאת משום חידוש מרעיש. סלבריטיס כמו מייקל ג`קסון, או הווארד יוז בזמנו, נודעו בסלידתם מלחיצת יד מחשש לחיידקים, אבל אולי לא רק. כשחושבים על זה, יש משהו דפוק באנשים שנרתעים כשמניחים יד על כתפם או מנסים לחבק אותם מתוך חיבה.לידיעת טיפוסים כאלה מזכירה המחברת שיש במגע גם היבט בריאותי, לשני הצדדים: ``מגע, כחלק מתהליך האהבה של בני האדם, הוא טבעי ובריא, והוא הכרחי לבריאות, הן הרגשית והן הגופנית. חוקרים מאמינים, שמגע בונה את תחושות ההערכה העצמית שלנו. כאשר מסיבה כלשהי אנו פוסקים מלהציע את אהבתנו, ואת המגע שלנו, אנחנו מתחילים לסכן לא רק את בריאותם של אחרים, אלא גם את בריאותנו``. כלומר, ממגע שאנו נותנים לאחרים, אנחנו יכולים רק להרוויח.

גבר גרוש, אב לשלוש בנות קטנות, התלונן בפני דייויס שהוא מתחיל לחשוש מביקורי סוף השבוע של בנותיו, משום שהן נתלות עליו, לא רוצות ללכת לישון ולא אוכלות. לאחר ששוכנע להעניק לכל אחת מהן גילויי חיבה בלתי אמצעיים, לנענע אותה בזרועותיו ולחבק אותה לפני שהוא מכבה את האור, הוא הופתע לגלות את השינוי לטובה שחל בבנות, ועוד יותר הופתע לגלות שהוא מתחיל לצפות לביקורים שלהן בביתו בסוף השבוע. כשמדברים על מגע, בעצם מדברים על עור, שדייויס מגדירה אותו כ``איבר שמאפשר לנו לדעת מה קורה מחוץ לנו``. כאשר העור קולט רשמים תחושתיים ומגיב לכל מגע, הוא עושה זאת בעזרת חוש המישוש, שפועל מהמגע הרגעי ביותר ומפעיל את קצות העצבים, שמעבירים מסרים תחושתיים לאורך עמוד השדרה ועד למוח. ``החוויה המוקדמת ביותר, הבסיסית ביותר, וכנראה גם החזקה ביותר של היילוד היא החוויה המישושית``, אומרת המחברת, ומציינת שהקיום האנושי קשור עם מגע החל מרגע הלידה ולאורך כל החיים. ``אף שמגע, או גירוי מישושי, קיבל באופן יחסי רק מעט תשומת לב בהשוואה ליתר חושינו וערוצי התקשורת שלנו, הוא נשאר הצורה הבסיסית ביותר של תקשורת, ובאופן תת-מודע אנו יודעים זאת``.

ולראיה, גם השפה משופעת ב``ביטויי מגע`` עם הקשר ברור לעור: אנחנו אומרים, למשל, שאנשים ``באים במגע``; שהדברים ``נוגעים ללבנו``; קובעים שאדם מסוים ``נכנס לתוך עורו`` של פלוני; מרכלים על מישהו שיש לו ``עור עבה``, או מספרים על משהו ש``נוגע בבבת עיננו``.

מגע הוא לא סתם גירוי נעים, טוענת דייויס, זהו צורך ביולוגי. היא רואה בהתכווצויות הרחם בשעת הלידה את החיבוק, או את גירוי העור הראשון של התינוק, ולדעתה יש להמשיך בכך לפרק זמן סביר מיד לאחר הלידה. אלא שאז מעבירים את היילוד לניקוי, עוטפים ושוקלים אותו, ולעתים גם הופכים אותו כשראשו כלפי מטה וטופחים באחוריו כדי שיבכה, ומיד לאחר מכן מאפסנים אותו בחדר התינוקות, בעוד שלמעשה הוא זקוק להמשך המגע עם האם.

מחקרים מראים, שתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח בעיות, ולכן רצוי שייהנו ממנה מרוכזת של נענועים, אחיזה צמודה סמוך ללידתם, כפי שנהנים גורים של בעלי חיים, וכל מי שהתבונן פעם בכלבה לאחר המלטה יודע במה מדובר. אם ילדכם סובל מליקויי למידה או התנהגות, ויש לכם סיבה להאמין שזה קשור בחסך במגע, כדאי שתשקלו ריפוי שמשלב מגע, ממליצה דייויס. מחקרים העלו, כי תינוקות שידעו חסך במגע בשנה הראשונה לחייהם עלולים לסבול מכחשת )תרגום של sumsaraM ביוונית, שפירושה היחלשות(. בתחילת המאה ה-91, יותר ממחצית התינוקות שגודלו בבתי יתומים לא שרדו מעבר לגיל שנה, לא רק בגלל המצב התברואתי הירוד האופייני לתקופה, אלא גם בגלל החסך במגע. אשר למגע כאמצעי מרפא, מספרת דייויס, שאחד הפרופסורים שלה, ג`רי שמו, היה ספקן גדול בכל הנוגע לכוחו של מגע, עד שחווה משהו מיוחד ששינה את גישתו. אביו של אותו ג`רי לקה בשבץ ושכב מחוסר הכרה בטיפול נמרץ. הוא לא זכר אם אי-פעם היה ביניהם מגע הדדי קודם לכן, אבל הוא זכר משהו שקרא בעבודת המאסטר שהגישה לו דייויס. הוא הניח את ידו על ראשו של אביו, והמוניטורים התחילו להשתולל. מבוהל הוא הזעיק את האחות. היא הרגיעה אותו, והסבירה שלפעולה של הנחת היד על ראש האב היה ערך חיובי. לאחר שאביו החלים קיבל על עצמו ג`רי לגעת בו בכל ביקור. יום אחד אביו חיבק אותו בתגובה, ``וזו היתה חוויה עמוקה ומרגשת``, סיפר לדייויס.

מסאז` משפחתי
היא מציעה לקוראיה מעין סדנה בשירות עצמי, שכולה ``פעילויות של מגע``.
כמו, למשל:

* הפת
נשואים ונשואות >>
לצפיה ב-'המשך-לא נכנס לי בהודעה משום מה החלק האחרון של ההודעה'
המשך-לא נכנס לי בהודעה משום מה החלק האחרון של ההודעה
01/02/2001 | 17:19
1

מסאז` משפחתי היא מציעה לקוראיה מעין סדנה בשירות עצמי, שכולה ``פעילויות של מגע``. כמו, למשל:

* הפתיעו מישהו בעיסוי רגליים, ובקשו ממנו לעשות לכם עיסוי כזה, או העניקו למישהו עיסוי פנים והניחו לו לעסות את פניכם.

* חפשו מישהו חברותי שישחרר אתכם ממתח בכתפיים.

* לכו למעסה מקצועי, או בקשו מסאז` כמתנת יום הולדת.

* כתבו לעצמכם או למישהו שאתם אוהבים מרשם למספר חיבוקים ביום, וחתמו עליו כפי שרופא חותם על מרשם לתרופה.

* העניקו חיבוק לחיית המחמד של חברים, או תנו לכלב שלכם
קצת יותר מגע מהרגיל.

* נסו מגע לא מיני עם האיש/ה שאתם אוהבים.

* התענגו על אמבט חם או על טבילה באמבט עיסוי,
לאור נרות ומוזיקת רקע נעימה.

* בקרו במוסד או בבית-חולים שבו מאושפזים אנשים מבוגרים והציעו להם עיסוי או שפשוף גב.

* עזרו לחבריכם לרחוץ את התינוק שלהם.

* כנסו מעין טקס משפחתי שבו יחליט כל אחד איזה עיסוי הוא רוצה לקבל )הכינו שמנים למסאז`(.

* בקשו חיבוק כשאתם בחברה. פשוט גשו למישהו והגידו: אני זקוק לחיבוק. הסברים תוכלו לתת אחר-כך.

בשיר המוקדש לתלמידיה בשיעורי תקשורת בין-אישית אומרת דייויס:

``אם אני ילדכם הבוגר אנא, געו בי.
אף כי אני בעל משפחה משלי עדיין, כשאני
נפגע, אני זקוק לזרועותיהם של אמא, אבא
אם אני ההורה המזדקן שלכם אנא, געו בי
אחזו בידי, שבו לצידי,
תנו לי כוח על אף שגופי עטה קמטים
הוא אוהב חיבוקים אל תפחדו, רק געו בי``.
נשואים ונשואות >>
לצפיה ב-'מצטערת המספרים כאן קצת הפוכים 120=021'
מצטערת המספרים כאן קצת הפוכים 120=021
01/02/2001 | 17:20

הודעות אחרונות

10:50 | 06.01.20 click to open
17:45 | 03.01.20 סיגלית 2014
19:40 | 24.12.19 אורחים בפורום
16:33 | 14.12.19 מממ849
19:45 | 03.12.19 ראש מיוחד1
12:24 | 03.12.19 ofirr29
03:55 | 20.11.19 שומרון3
10:19 | 12.11.19 סיגלית 2014
07:24 | 09.11.19 אורחים בפורום
09:56 | 06.11.19 אורחים בפורום
09:47 | 06.11.19 שחום נאה 41
09:21 | 06.11.19 אורחים בפורום
09:33 | 27.10.19 avivנ

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ