האם אפשר להתחיל גישור גם אם אין סיבה והסכמה לגירושין?

מצב
הנושא נעול.
האם אפשר להתחיל גישור גם אם אין סיבה והסכמה לגירושין?

האם אפשר להתחיל גישור גם אם אין סיבה והסכמה לגירושין?

שלום רב,
אנחנו זוג בגילאי הארבעים עם ילדים קטינים. כבר שנים שהעסק לא מתפקד. בעלי הפך עם השנים לטיפוס מדוכדך, סגור וזעפן. היינו לפני כמה שנים בטיפול זוגי, הוא האשים אותי במצב, אני מאשימה אותו. סיימנו את הטיפול יותר גרוע ממה שהתחלנו אבל איכשהו נשארנו ביחד. לפני שנתיים היתה לי פרשיה רומנטיות קצרה שהוא לא יודע עליה אבל הרגשתי ממש רע עם זה אז הפסקתי למרות שהיו עוד הזדמנויות. מרגישה חנוקה עם בעלי, רוצה לסיים. בעבר חשבתי להמשיך עוד קצת עד שהילדים יהיו יותר גדולים אבל קשה לי מיום ליום. מרגישה שאני מתה מבפנים. עוד לא דיברתי איתו על פרידה אבל כנראה שזה לא יבוא לו בהפתעה. לא יודעת אם הוא יסכים או יתנגד. אני יותר נוטה לחשוב שיסכים וישתף פעולה. הבנתי שאני צריכה סיבה כדי להתגרש. האם זה שרע לי ואני רוצה שינוי בחיים זאת סיבה מספקת? האם אפשר בוקר אחד לבוא ולהגיד בוא נתגרש או שצריך לעשות עוד ניסיון לשקם את הקשר? האם מסגרת כמו גישור מאפשרת לבדוק את האפשרות להתגרש למי שנמצאים רק בתחילת התהליך או שצריך להגיע כששני הצדדים כבר הסכימו לגבי עצם הגירושים? תודה לעונים.
 

שילה1

New member
אפשר להגיע לגחשור בכל מצב אלא

האם אפשר להתחיל גישור גם אם אין סיבה והסכמה לגירושין?

שלום רב,
אנחנו זוג בגילאי הארבעים עם ילדים קטינים. כבר שנים שהעסק לא מתפקד. בעלי הפך עם השנים לטיפוס מדוכדך, סגור וזעפן. היינו לפני כמה שנים בטיפול זוגי, הוא האשים אותי במצב, אני מאשימה אותו. סיימנו את הטיפול יותר גרוע ממה שהתחלנו אבל איכשהו נשארנו ביחד. לפני שנתיים היתה לי פרשיה רומנטיות קצרה שהוא לא יודע עליה אבל הרגשתי ממש רע עם זה אז הפסקתי למרות שהיו עוד הזדמנויות. מרגישה חנוקה עם בעלי, רוצה לסיים. בעבר חשבתי להמשיך עוד קצת עד שהילדים יהיו יותר גדולים אבל קשה לי מיום ליום. מרגישה שאני מתה מבפנים. עוד לא דיברתי איתו על פרידה אבל כנראה שזה לא יבוא לו בהפתעה. לא יודעת אם הוא יסכים או יתנגד. אני יותר נוטה לחשוב שיסכים וישתף פעולה. הבנתי שאני צריכה סיבה כדי להתגרש. האם זה שרע לי ואני רוצה שינוי בחיים זאת סיבה מספקת? האם אפשר בוקר אחד לבוא ולהגיד בוא נתגרש או שצריך לעשות עוד ניסיון לשקם את הקשר? האם מסגרת כמו גישור מאפשרת לבדוק את האפשרות להתגרש למי שנמצאים רק בתחילת התהליך או שצריך להגיע כששני הצדדים כבר הסכימו לגבי עצם הגירושים? תודה לעונים.
אפשר להגיע לגחשור בכל מצב אלא
שיש להגדיר מטרה,בתחילת ההליך.לדעתי. מגיעים לגישור רק בהסכמתשני הצדדים.
 
מה רוצה הצד השני?

האם אפשר להתחיל גישור גם אם אין סיבה והסכמה לגירושין?

שלום רב,
אנחנו זוג בגילאי הארבעים עם ילדים קטינים. כבר שנים שהעסק לא מתפקד. בעלי הפך עם השנים לטיפוס מדוכדך, סגור וזעפן. היינו לפני כמה שנים בטיפול זוגי, הוא האשים אותי במצב, אני מאשימה אותו. סיימנו את הטיפול יותר גרוע ממה שהתחלנו אבל איכשהו נשארנו ביחד. לפני שנתיים היתה לי פרשיה רומנטיות קצרה שהוא לא יודע עליה אבל הרגשתי ממש רע עם זה אז הפסקתי למרות שהיו עוד הזדמנויות. מרגישה חנוקה עם בעלי, רוצה לסיים. בעבר חשבתי להמשיך עוד קצת עד שהילדים יהיו יותר גדולים אבל קשה לי מיום ליום. מרגישה שאני מתה מבפנים. עוד לא דיברתי איתו על פרידה אבל כנראה שזה לא יבוא לו בהפתעה. לא יודעת אם הוא יסכים או יתנגד. אני יותר נוטה לחשוב שיסכים וישתף פעולה. הבנתי שאני צריכה סיבה כדי להתגרש. האם זה שרע לי ואני רוצה שינוי בחיים זאת סיבה מספקת? האם אפשר בוקר אחד לבוא ולהגיד בוא נתגרש או שצריך לעשות עוד ניסיון לשקם את הקשר? האם מסגרת כמו גישור מאפשרת לבדוק את האפשרות להתגרש למי שנמצאים רק בתחילת התהליך או שצריך להגיע כששני הצדדים כבר הסכימו לגבי עצם הגירושים? תודה לעונים.
מה רוצה הצד השני?
שלום שמיים כחולים,
קודם כל בהצלחה:) קיבלת החלטה לעשות צעד לא קל, אבל אם את שלמה איתו זה יקל עלייך לעבור את זה.
הדבר השני שיכול להקל מאוד את התהליך, זה שגם הצד השני ירצה להתגרש או לפחות יסכים לזה ממקום של השלמה. כשרק צד אחד רוצה להתגרש והשני לא, תהיה סיבתו אשר תהיה (פגוע/מפחד/וכו'), זה לא מקום טוב להתחיל ממנו תהליך גישור לגירושין. גם אם הוא יסכים ללכת לגישור, הגישור עלול להיות קשה ויצופו בו גם עניינים שמצריכים כלים טיפוליים כי הוא עוד לא בשל לעצם המהלך. מהודעתך אני מבין שאת לא בטוחה איפה בעלך עומד בעניין, אז הייתי מתחיל משם - לבדוק את זה איתו, ברגישות ובהקשבה.
אם הוא יסכים - לכו למגשר. אם לא יסכים, או שתרגישי שהוא מסכים ממקום מאולץ - כדאי ללכת למטפל, או למגשר שהוא גם מטפל או לפחות בעל כלים טיפוליים, לא בשביל לחזור לשלום בית (שהבהרת שאינך מעוניינת בו) אלא כדי לעזור לבעלך לעכל את העניין, להשלים איתו ובעצם לסגור את הפער ביניכם בנקודה הזו. זה ידרוש ממך סבלנות והכלה, אבל מנסיון - זה ישתלם לך בסוף. לפעמים הדרך הארוכה היא הקצרה והקצרה היא הארוכה...
בהצלחה רבה!
 
תהליך בהסכמה

מה רוצה הצד השני?
שלום שמיים כחולים,
קודם כל בהצלחה:) קיבלת החלטה לעשות צעד לא קל, אבל אם את שלמה איתו זה יקל עלייך לעבור את זה.
הדבר השני שיכול להקל מאוד את התהליך, זה שגם הצד השני ירצה להתגרש או לפחות יסכים לזה ממקום של השלמה. כשרק צד אחד רוצה להתגרש והשני לא, תהיה סיבתו אשר תהיה (פגוע/מפחד/וכו'), זה לא מקום טוב להתחיל ממנו תהליך גישור לגירושין. גם אם הוא יסכים ללכת לגישור, הגישור עלול להיות קשה ויצופו בו גם עניינים שמצריכים כלים טיפוליים כי הוא עוד לא בשל לעצם המהלך. מהודעתך אני מבין שאת לא בטוחה איפה בעלך עומד בעניין, אז הייתי מתחיל משם - לבדוק את זה איתו, ברגישות ובהקשבה.
אם הוא יסכים - לכו למגשר. אם לא יסכים, או שתרגישי שהוא מסכים ממקום מאולץ - כדאי ללכת למטפל, או למגשר שהוא גם מטפל או לפחות בעל כלים טיפוליים, לא בשביל לחזור לשלום בית (שהבהרת שאינך מעוניינת בו) אלא כדי לעזור לבעלך לעכל את העניין, להשלים איתו ובעצם לסגור את הפער ביניכם בנקודה הזו. זה ידרוש ממך סבלנות והכלה, אבל מנסיון - זה ישתלם לך בסוף. לפעמים הדרך הארוכה היא הקצרה והקצרה היא הארוכה...
בהצלחה רבה!
תהליך בהסכמה
שלום
אני מסכים עם מה שכותב אורי ומוסיף, שהגישור, מתחילתו ועד סופו, מותנה בהסכמת הצדדים ולא יכול להתקיים בלעדיה. זה אומר שכשתפני למגשר/ת הוא/היא יפנו לבעלך, אם תרצי, ויבקשו לדעת אם הוא מסכים לגישור. בלי הסכמתו, הגישור לא יתחיל. הוא יכול להתחיל כשאחד הצדדים עדיין מתלבט, אבל ההתלבטות הזו צריכה להסתיים מהר לכאן או לכאן. ההסכמה הזו לא אומרת הסכמה מראש לחתום בסוף התהליך על הסכם, כי כאמור, כל שלב בגישור נעשה רק ב...הסכמה כמובן.
 
תודה רבה על תשובתך המעודדת

מה רוצה הצד השני?
שלום שמיים כחולים,
קודם כל בהצלחה:) קיבלת החלטה לעשות צעד לא קל, אבל אם את שלמה איתו זה יקל עלייך לעבור את זה.
הדבר השני שיכול להקל מאוד את התהליך, זה שגם הצד השני ירצה להתגרש או לפחות יסכים לזה ממקום של השלמה. כשרק צד אחד רוצה להתגרש והשני לא, תהיה סיבתו אשר תהיה (פגוע/מפחד/וכו'), זה לא מקום טוב להתחיל ממנו תהליך גישור לגירושין. גם אם הוא יסכים ללכת לגישור, הגישור עלול להיות קשה ויצופו בו גם עניינים שמצריכים כלים טיפוליים כי הוא עוד לא בשל לעצם המהלך. מהודעתך אני מבין שאת לא בטוחה איפה בעלך עומד בעניין, אז הייתי מתחיל משם - לבדוק את זה איתו, ברגישות ובהקשבה.
אם הוא יסכים - לכו למגשר. אם לא יסכים, או שתרגישי שהוא מסכים ממקום מאולץ - כדאי ללכת למטפל, או למגשר שהוא גם מטפל או לפחות בעל כלים טיפוליים, לא בשביל לחזור לשלום בית (שהבהרת שאינך מעוניינת בו) אלא כדי לעזור לבעלך לעכל את העניין, להשלים איתו ובעצם לסגור את הפער ביניכם בנקודה הזו. זה ידרוש ממך סבלנות והכלה, אבל מנסיון - זה ישתלם לך בסוף. לפעמים הדרך הארוכה היא הקצרה והקצרה היא הארוכה...
בהצלחה רבה!
תודה רבה על תשובתך המעודדת
כשכתבתי את השאלה המקורית הייתי תחת השפעת עיצה לא מקצועית שעפ"י היהדות דרושה סיבה להתגרש, כמו בגידה או אימפוטנציה, וכנראה שאין לי סיבה כזאת. לאור ההבהרות שקיבלתי כאן, אני מבינה שמצבי טוב בהרבה מכפי שחשבתי ולכן אני מרכזת מעכשיו את כל המאמצים בגירושין, כי זה מה שאני רוצה. אני מקווה שזה יתרחש בהסכמה הדדית, וגם אם לא, אז נמצא פתרון. שבת שלום.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה