אירוח: איך מספרים לילדים ומתמודדים עם ההחלטה להתגרש

מצב
הנושא נעול.
להודיע לילדים

להודיע לילדים.....
להודיע לילדים בהדרגתיות או בבת אחת? פרידה ארוכה ו"למרוח" או עדיף מיד לומר את האמת.
עדיף שלא יחשבו שיש סיכוי להליך גישור ויפתחו תקוות שווא.....
מתלבט......
להודיע לילדים
היי,נעים מאוד,

מצב שמחליטים לפרק את החבילה הוא לא מצב נח לאף אחד מהצדדים ולכן, ברגע שנעשתה ההחלטה, אני מציעה להודיע לילדים בלי למרוח את המצב ואת הסיטואציה, בהחלט לא רצוי לתת להם תקווה לגישור או לכך שהמצב ישתנה, במיוחד אם אלו תקוות שוא.
בהצלחה!
 
הפחד הכי גדול שלי מלהתגרש זה המחשבה על בנות הזוג ה"חדשות"

אירוח: איך מספרים לילדים ומתמודדים עם ההחלטה להתגרש


ביום שלישי, 1.5, בשעה 20:00, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת הורים, בנושא התמודדות ההורים עם גירושין.

על האירוח

ההחלטה להתגרש הינה החלטה מורכבת ולא פשוטה. ילדים רבים עוברים משבר במצבי גירושין. זה מתבטא בהפרעות בשינה, התדרדרות בלימודים, לפעמים חוזרים להרטיב, ועוד.
אז איך מספרים לילדים? מה הדרך הנכונה לעשות זאת? כיצד להתמודד עם התגובות שלהם? מה חשוב שיקרה בתקופה שלאחר ההחלטה?

על האורחת

"שמי מעיין אטיה ואני מדריכת הורים ויועצת שינה. לתחום ההורות הגעתי אחרי עשרים שנה בהן הייתי גננת מוסמכת לגיל הרך. למדתי במכון אדלר הנחיית קבוצות הורים, ובמכללת הבית למקצועות ההורות - הדרכת הורים פרטנית וייעוץ שינה. אני עוסקת בתחום כ - 6 שנים, בעלת פינה בתוכנית הטלוויזיה "פותחים יום" עם אלעד זוהר ונועה רוזין".


העלו את שאלותיכם בשרשור זה כבר עכשיו!
הפחד הכי גדול שלי מלהתגרש זה המחשבה על בנות הזוג ה"חדשות"

בעלי ואני לא מתים אחד על השני - בהמעטה.
אנחנו מסתדרים, עובדים באותו תחום, מגדלים את הצאצאים, יוצאים עם חברים, מטיילים, לא רבים כמעט, אבל אין אהבה ואין מגע. ניסינו הכל, טיפולים זוגיים ולא מצליחים לפתח מחדש את הלהבה.
יש לנו ילדים קטנים בני 4-10 והייתי רוצה לפרק את החבילה עכשיו, אבל אני משקשקת מלחשוב על החשיפה של הילדים לחברות של בעלי, ובכלל אני בפחד גדול מהיחס שיקבלו הילדים שלנו מאישתו החדשה ואם יחוו דחייה או אפילו רשעות. בעלי לא רגיש לדברים כאלה אבל לי מאוד חשוב שהילדים יסתובבו רק במקומות שבהם הם אהודים ושלא יחוו דחייה ופחד.
המחשבות האלה משאירות אותי עם בעלי וקשה לי לחיות עם גבר שככה קפוא קרח. איך מתמודדים? ואולי עדיף להשאר יחד וליסבול עד שהילדים יגדלו? בכל זאת אני מסתדרת איתו יותר טוב מרוב הזוגות שאנחנו מכירים...
 
הפחד הכי גדול..

הפחד הכי גדול שלי מלהתגרש זה המחשבה על בנות הזוג ה"חדשות"

בעלי ואני לא מתים אחד על השני - בהמעטה.
אנחנו מסתדרים, עובדים באותו תחום, מגדלים את הצאצאים, יוצאים עם חברים, מטיילים, לא רבים כמעט, אבל אין אהבה ואין מגע. ניסינו הכל, טיפולים זוגיים ולא מצליחים לפתח מחדש את הלהבה.
יש לנו ילדים קטנים בני 4-10 והייתי רוצה לפרק את החבילה עכשיו, אבל אני משקשקת מלחשוב על החשיפה של הילדים לחברות של בעלי, ובכלל אני בפחד גדול מהיחס שיקבלו הילדים שלנו מאישתו החדשה ואם יחוו דחייה או אפילו רשעות. בעלי לא רגיש לדברים כאלה אבל לי מאוד חשוב שהילדים יסתובבו רק במקומות שבהם הם אהודים ושלא יחוו דחייה ופחד.
המחשבות האלה משאירות אותי עם בעלי וקשה לי לחיות עם גבר שככה קפוא קרח. איך מתמודדים? ואולי עדיף להשאר יחד וליסבול עד שהילדים יגדלו? בכל זאת אני מסתדרת איתו יותר טוב מרוב הזוגות שאנחנו מכירים...
הפחד הכי גדול..
היי, נעים מאוד,

לצערי, אני לא יכולה להיות במקומך ולקחת ממך את הפחדים והחששות אבל העלה כאן כמה נקודות שהן נקודות למחשבה בלבד, מכיוון שאני לא חושבת שבסופו של דבר, מחשהו יכול לומר לך מה לעשות וכיצד לנהוג.
1. האם לא הלכת עם החששות שלך רחוק מדי - הרי העניין של נישואים ובנות זוג חדשות - לא קורה מהיום להיום, והאם נכון שחשש מסוג כזה - יהיה שיקול מספיק טוב כדי להשאר עם בעלך, שהרי מנגד, למרות שאת מתארת שאת מסתדרת איתו, יכול לבוא מצב של ויכוחים ומריבות והאם זה כן מצב שטוב ועדיף לילדייך.
2. האם את לא מוותרת במקרה הזה על עצמך לגמרי?
3. אני בהחלט יכולה להבין את החששות מהצד הבא של הפרידה אבל האם אין לך חששות ממה שיכול לקרות אם תשארו ביחד?
4.ככל שתתייעצי עם יותר אנשים, תקבלי יותר דעות ובסופו של דבר ההחלטה צריכה להיות שלך, האם זה לא גורם לך יותר בלבול ומכניס אותך ללופ של יותר התלבטויות.
במידה וכן תחליטי על פרידה, ממליצה לך לדאוג למה שקשור אלייך ונמצא בשליטתך, שאצלך בבית, במסגרת שהם נמצאים איתך, תדאגי שיהיה להם כל מה שהם צריכים ויקבלו את האהבה והדאגה שהם זקוקים לה.
מאחלת לך הצלחה רבה בכל אשר תבחרי.
 

nik19864

New member
למה אין חוק

אירוח: איך מספרים לילדים ומתמודדים עם ההחלטה להתגרש


ביום שלישי, 1.5, בשעה 20:00, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת הורים, בנושא התמודדות ההורים עם גירושין.

על האירוח

ההחלטה להתגרש הינה החלטה מורכבת ולא פשוטה. ילדים רבים עוברים משבר במצבי גירושין. זה מתבטא בהפרעות בשינה, התדרדרות בלימודים, לפעמים חוזרים להרטיב, ועוד.
אז איך מספרים לילדים? מה הדרך הנכונה לעשות זאת? כיצד להתמודד עם התגובות שלהם? מה חשוב שיקרה בתקופה שלאחר ההחלטה?

על האורחת

"שמי מעיין אטיה ואני מדריכת הורים ויועצת שינה. לתחום ההורות הגעתי אחרי עשרים שנה בהן הייתי גננת מוסמכת לגיל הרך. למדתי במכון אדלר הנחיית קבוצות הורים, ובמכללת הבית למקצועות ההורות - הדרכת הורים פרטנית וייעוץ שינה. אני עוסקת בתחום כ - 6 שנים, בעלת פינה בתוכנית הטלוויזיה "פותחים יום" עם אלעד זוהר ונועה רוזין".


העלו את שאלותיכם בשרשור זה כבר עכשיו!
למה אין חוק
עונש מוות למתגרשים ?
שילמדו שאם מתחתנים, לא מתגרשים.
במילים אחרות : נגעתם, נסעתם.
ראבק, כמה אנשים דגנרטים היום שהם לא מסוגלים לחשוב טוב טוב לפני שמתחתנים ? בשביל מה להתחתן אם תתגרשו בסוף ?
 

sharpantie

New member
לך תתנצר

למה אין חוק
עונש מוות למתגרשים ?
שילמדו שאם מתחתנים, לא מתגרשים.
במילים אחרות : נגעתם, נסעתם.
ראבק, כמה אנשים דגנרטים היום שהם לא מסוגלים לחשוב טוב טוב לפני שמתחתנים ? בשביל מה להתחתן אם תתגרשו בסוף ?
לך תתנצר
תהיה קתולי אז מובטח לך נישואין לנצח.
 
למה אין חוק

למה אין חוק
עונש מוות למתגרשים ?
שילמדו שאם מתחתנים, לא מתגרשים.
במילים אחרות : נגעתם, נסעתם.
ראבק, כמה אנשים דגנרטים היום שהם לא מסוגלים לחשוב טוב טוב לפני שמתחתנים ? בשביל מה להתחתן אם תתגרשו בסוף ?
למה אין חוק
היי, נעים מאוד,

לדעתי, הלכת קצת רחוק עם העונש למתגרשים, אבל לפעמים בשגרת חיינו קורים דברים שמה לעשות לא ראינו, לא ידענו ולא הרגשנו לפני החתונה.
ואם זה כך, השאלה, למה בני זוג צריכים לסבול ובמיוחד למה ילדים צריכים לסבול, אני יכולה להסכים שאולי תופעת הגירושים נהפכה לפתרון קל מדיי, אבל עדיין , כל אחד יעשה מה שנכון לו.
 
למה אין עונש מוות על גילוי עריות בין אח ואחות שהשריצו

למה אין חוק
עונש מוות למתגרשים ?
שילמדו שאם מתחתנים, לא מתגרשים.
במילים אחרות : נגעתם, נסעתם.
ראבק, כמה אנשים דגנרטים היום שהם לא מסוגלים לחשוב טוב טוב לפני שמתחתנים ? בשביל מה להתחתן אם תתגרשו בסוף ?
למה אין עונש מוות על גילוי עריות בין אח ואחות שהשריצו
דגנרט מוגבל שכלית כמוך במקום להפיל אותו?
 
כמו רצועת שעווה - עדיף למשוך מהר

אירוח: איך מספרים לילדים ומתמודדים עם ההחלטה להתגרש


ביום שלישי, 1.5, בשעה 20:00, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת הורים, בנושא התמודדות ההורים עם גירושין.

על האירוח

ההחלטה להתגרש הינה החלטה מורכבת ולא פשוטה. ילדים רבים עוברים משבר במצבי גירושין. זה מתבטא בהפרעות בשינה, התדרדרות בלימודים, לפעמים חוזרים להרטיב, ועוד.
אז איך מספרים לילדים? מה הדרך הנכונה לעשות זאת? כיצד להתמודד עם התגובות שלהם? מה חשוב שיקרה בתקופה שלאחר ההחלטה?

על האורחת

"שמי מעיין אטיה ואני מדריכת הורים ויועצת שינה. לתחום ההורות הגעתי אחרי עשרים שנה בהן הייתי גננת מוסמכת לגיל הרך. למדתי במכון אדלר הנחיית קבוצות הורים, ובמכללת הבית למקצועות ההורות - הדרכת הורים פרטנית וייעוץ שינה. אני עוסקת בתחום כ - 6 שנים, בעלת פינה בתוכנית הטלוויזיה "פותחים יום" עם אלעד זוהר ונועה רוזין".


העלו את שאלותיכם בשרשור זה כבר עכשיו!
כמו רצועת שעווה - עדיף למשוך מהר
אני חושבת מן הסתם שעדיף להתגרש שהילדים עדיין קטנים ולעשות את זה מהר וחד!
לפעמים אנחנו עושים מזה פיל ענק וזה הופך להיות באמת פיל ענק.
חושבים על התגובות, מה יגידו אנשים, איך יתמודדו, רואים עלינו את החששות...
אני צודקת?
זה יהיה מה שנעשה מזה
 
כמו שעווה

כמו רצועת שעווה - עדיף למשוך מהר
אני חושבת מן הסתם שעדיף להתגרש שהילדים עדיין קטנים ולעשות את זה מהר וחד!
לפעמים אנחנו עושים מזה פיל ענק וזה הופך להיות באמת פיל ענק.
חושבים על התגובות, מה יגידו אנשים, איך יתמודדו, רואים עלינו את החששות...
אני צודקת?
זה יהיה מה שנעשה מזה
כמו שעווה
היי , נעים מאוד,
זה בהחלט נכון שהעניין יהיה מה שאנחנו עושים אותו, והדרך בה הוא יתקבל תהיה על פי הדרך בה נעביר ונציג אותו, עדיין זה כן נושא מורכב שכלולים בו הרבה תחושות, רגשות, חוויות וכן... דעות של הסביבה. הקושי פה שמעורבים פה יותר מאדם אחד ולא תמיד מה שאת חושבת ומרגישה גם בן זוגך מרגיש וחושב כך ופה מתחילה הבעיה.
מאחלת לך להצליח להמשיך להיות חזקה ובעיקר ברורה לעצמך.
 
האם יכול להיות שהפרידה באמת עוברת חלק ובכייף?

אירוח: איך מספרים לילדים ומתמודדים עם ההחלטה להתגרש


ביום שלישי, 1.5, בשעה 20:00, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת הורים, בנושא התמודדות ההורים עם גירושין.

על האירוח

ההחלטה להתגרש הינה החלטה מורכבת ולא פשוטה. ילדים רבים עוברים משבר במצבי גירושין. זה מתבטא בהפרעות בשינה, התדרדרות בלימודים, לפעמים חוזרים להרטיב, ועוד.
אז איך מספרים לילדים? מה הדרך הנכונה לעשות זאת? כיצד להתמודד עם התגובות שלהם? מה חשוב שיקרה בתקופה שלאחר ההחלטה?

על האורחת

"שמי מעיין אטיה ואני מדריכת הורים ויועצת שינה. לתחום ההורות הגעתי אחרי עשרים שנה בהן הייתי גננת מוסמכת לגיל הרך. למדתי במכון אדלר הנחיית קבוצות הורים, ובמכללת הבית למקצועות ההורות - הדרכת הורים פרטנית וייעוץ שינה. אני עוסקת בתחום כ - 6 שנים, בעלת פינה בתוכנית הטלוויזיה "פותחים יום" עם אלעד זוהר ונועה רוזין".


העלו את שאלותיכם בשרשור זה כבר עכשיו!
האם יכול להיות שהפרידה באמת עוברת חלק ובכייף?
בעלי עזב את הבית לפני 3 שבועות.
נפרדנו בטוב ממש (תיארתי קצת בתשובה לשאלה פה למעלה בנוגע לאיך להכניס אופטימיות... כי אנחנו באמת מלאים באופטימיות לגבי העתיד ).

חברים ומכרים שאיתם התייעצתי לפני "השיחה" שבה מגלים לילדים הכינו אותי לדרמה גדולה, לבכי, לצעקות, להיסטריה ומה לא....
בפועל שום דבר מזה לא קרה.
הילדים אמנם בהתחלה חשבו שאנחנו סתם עובדים עליהם , אבל בסוף הפנימו שזה אכן אמיתי.
נתנו את כל הפיץ' על זה שעשינו את כל המאמצים כדי שזה יעבוד , אבל לא הצלחנו ולכן לטובת האוירה הטובה והשמחת חיים של כולנו החלטנו להיפרד.
הלכנו לדירה החדשה של אבא לראות אותה, וכולנו התלהבנו מאוד.
ותוך שבועיים המהלך בוצע. הוא עבר, והתחלנו בפורמט של משמורת משותפת.

להפתעתי הילדים (13,10,6) ממש זרמו לתוך החיים החדשים בקלילות ובצורה חלקה. בעצם כולנו זרמנו לתוך זה ככה.
מרגישים כאילו זה כך כבר שנים....
פה ושם עולה איזו באסה קטנה.... פתאום רוצים איזו בובה שנשארה בבית השני, פתאום רוצים חיבוק של אבא כשהם אצלי, אבל זה די מינורי, ולעיתים אני מזהה את זה כתירוץ נוח בלבד.
שנינו מנסים, כל אחד בזמנו, לדובב אותם קצת... כל פעם כשנמצאים 1:1 עם אחד מהם, מנסים לגשש מה המצב? מה ההרגשה? והתשובות שלהם די זהות...
"התרגלנו", "זה דווקא נחמד שיש שני בתים", "אנחנו זורמים", או "צריך לראות איך זה ואז להחליט....."

ואני יושבת לי בדריכות ומחכה לאיזה פיצוץ שיגיע. לאיזו התפרקות. לימים קשים...... ונראה שזה לא מגיע. כולם בטוב.

זה יכול להיות ככה?
אף פעם לא שמעתי על סיטואציה כזו וכל מי שסביבי רק הפחיד אותי שהילדים מתפרקים......
 

ladybug4NLP

Active member
נמחק

האם יכול להיות שהפרידה באמת עוברת חלק ובכייף?
בעלי עזב את הבית לפני 3 שבועות.
נפרדנו בטוב ממש (תיארתי קצת בתשובה לשאלה פה למעלה בנוגע לאיך להכניס אופטימיות... כי אנחנו באמת מלאים באופטימיות לגבי העתיד ).

חברים ומכרים שאיתם התייעצתי לפני "השיחה" שבה מגלים לילדים הכינו אותי לדרמה גדולה, לבכי, לצעקות, להיסטריה ומה לא....
בפועל שום דבר מזה לא קרה.
הילדים אמנם בהתחלה חשבו שאנחנו סתם עובדים עליהם , אבל בסוף הפנימו שזה אכן אמיתי.
נתנו את כל הפיץ' על זה שעשינו את כל המאמצים כדי שזה יעבוד , אבל לא הצלחנו ולכן לטובת האוירה הטובה והשמחת חיים של כולנו החלטנו להיפרד.
הלכנו לדירה החדשה של אבא לראות אותה, וכולנו התלהבנו מאוד.
ותוך שבועיים המהלך בוצע. הוא עבר, והתחלנו בפורמט של משמורת משותפת.

להפתעתי הילדים (13,10,6) ממש זרמו לתוך החיים החדשים בקלילות ובצורה חלקה. בעצם כולנו זרמנו לתוך זה ככה.
מרגישים כאילו זה כך כבר שנים....
פה ושם עולה איזו באסה קטנה.... פתאום רוצים איזו בובה שנשארה בבית השני, פתאום רוצים חיבוק של אבא כשהם אצלי, אבל זה די מינורי, ולעיתים אני מזהה את זה כתירוץ נוח בלבד.
שנינו מנסים, כל אחד בזמנו, לדובב אותם קצת... כל פעם כשנמצאים 1:1 עם אחד מהם, מנסים לגשש מה המצב? מה ההרגשה? והתשובות שלהם די זהות...
"התרגלנו", "זה דווקא נחמד שיש שני בתים", "אנחנו זורמים", או "צריך לראות איך זה ואז להחליט....."

ואני יושבת לי בדריכות ומחכה לאיזה פיצוץ שיגיע. לאיזו התפרקות. לימים קשים...... ונראה שזה לא מגיע. כולם בטוב.

זה יכול להיות ככה?
אף פעם לא שמעתי על סיטואציה כזו וכל מי שסביבי רק הפחיד אותי שהילדים מתפרקים......
נמחק
 
פרידה שעוברת בצורה חווייתית

האם יכול להיות שהפרידה באמת עוברת חלק ובכייף?
בעלי עזב את הבית לפני 3 שבועות.
נפרדנו בטוב ממש (תיארתי קצת בתשובה לשאלה פה למעלה בנוגע לאיך להכניס אופטימיות... כי אנחנו באמת מלאים באופטימיות לגבי העתיד ).

חברים ומכרים שאיתם התייעצתי לפני "השיחה" שבה מגלים לילדים הכינו אותי לדרמה גדולה, לבכי, לצעקות, להיסטריה ומה לא....
בפועל שום דבר מזה לא קרה.
הילדים אמנם בהתחלה חשבו שאנחנו סתם עובדים עליהם , אבל בסוף הפנימו שזה אכן אמיתי.
נתנו את כל הפיץ' על זה שעשינו את כל המאמצים כדי שזה יעבוד , אבל לא הצלחנו ולכן לטובת האוירה הטובה והשמחת חיים של כולנו החלטנו להיפרד.
הלכנו לדירה החדשה של אבא לראות אותה, וכולנו התלהבנו מאוד.
ותוך שבועיים המהלך בוצע. הוא עבר, והתחלנו בפורמט של משמורת משותפת.

להפתעתי הילדים (13,10,6) ממש זרמו לתוך החיים החדשים בקלילות ובצורה חלקה. בעצם כולנו זרמנו לתוך זה ככה.
מרגישים כאילו זה כך כבר שנים....
פה ושם עולה איזו באסה קטנה.... פתאום רוצים איזו בובה שנשארה בבית השני, פתאום רוצים חיבוק של אבא כשהם אצלי, אבל זה די מינורי, ולעיתים אני מזהה את זה כתירוץ נוח בלבד.
שנינו מנסים, כל אחד בזמנו, לדובב אותם קצת... כל פעם כשנמצאים 1:1 עם אחד מהם, מנסים לגשש מה המצב? מה ההרגשה? והתשובות שלהם די זהות...
"התרגלנו", "זה דווקא נחמד שיש שני בתים", "אנחנו זורמים", או "צריך לראות איך זה ואז להחליט....."

ואני יושבת לי בדריכות ומחכה לאיזה פיצוץ שיגיע. לאיזו התפרקות. לימים קשים...... ונראה שזה לא מגיע. כולם בטוב.

זה יכול להיות ככה?
אף פעם לא שמעתי על סיטואציה כזו וכל מי שסביבי רק הפחיד אותי שהילדים מתפרקים......
פרידה שעוברת בצורה חווייתית
זה בהחלט יכול להיות ככה! ואני מאחלת לך שרק ימשיך ככה!
והרבה מזה קשור בשיתוף פעולה בינך ובין בעלך, הילדים רואים, חווים ומרגישים שהכל בסדר, אתם מעבירים מסר נכון של בטחון, והייתי ממליצה לך לא לשבת ולחכות למשבר... אם יגיע, תתמודדו, כרגע רק תהני מהדרך שכולכם חווים את הפרידה.

בהצלחה!
 
כיצד מתמודדים עם ההסבר לילדים בני 3 על המגורים הנפרדים

אירוח: איך מספרים לילדים ומתמודדים עם ההחלטה להתגרש


ביום שלישי, 1.5, בשעה 20:00, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת הורים, בנושא התמודדות ההורים עם גירושין.

על האירוח

ההחלטה להתגרש הינה החלטה מורכבת ולא פשוטה. ילדים רבים עוברים משבר במצבי גירושין. זה מתבטא בהפרעות בשינה, התדרדרות בלימודים, לפעמים חוזרים להרטיב, ועוד.
אז איך מספרים לילדים? מה הדרך הנכונה לעשות זאת? כיצד להתמודד עם התגובות שלהם? מה חשוב שיקרה בתקופה שלאחר ההחלטה?

על האורחת

"שמי מעיין אטיה ואני מדריכת הורים ויועצת שינה. לתחום ההורות הגעתי אחרי עשרים שנה בהן הייתי גננת מוסמכת לגיל הרך. למדתי במכון אדלר הנחיית קבוצות הורים, ובמכללת הבית למקצועות ההורות - הדרכת הורים פרטנית וייעוץ שינה. אני עוסקת בתחום כ - 6 שנים, בעלת פינה בתוכנית הטלוויזיה "פותחים יום" עם אלעד זוהר ונועה רוזין".


העלו את שאלותיכם בשרשור זה כבר עכשיו!
כיצד מתמודדים עם ההסבר לילדים בני 3 על המגורים הנפרדים
היי,
נעים מאוד.
ראשית, רוצה לברך אותכם על ההחלטה לעשות את הצעד כמו שצריך, ללא מריבות, ובצורה הכי נעימה שאפשר.
כמה דברים:
1. חשוב שכשאתם " מבשרים" את הבשורה תהיו שניכם נוכחים ותבשרו לשניהם ביחד בו זמנית.
2. לתאר להם את זה בצורה הכי אמיתית והכי מוחשית להם. יהיו לכם שני בתים, אחד עם אבא ואחד עם אמא. להציג את הדברים החיוביים, שני חדרים, יותר משחקים, ולשים דגש על דברים שהם אוהבים, משחקים שהם אוהבים, אבא ימשיך לדגדג ולהצחיק והכל בסדר.
3. בסופו של דבר הכל תלוי בדרך שאנחנו מעבירים את הדברים, אם אתם תציגו את הדברים בצורה חיובית, עם מסר של בטחון ( דורש מעט עבודה על עצמכם קודם, כי הרבה מהמסרים העוברים הם מסרים סמויים), לפי הדרך שאתם תציגו את הדברים, כך יעברו הדברים - מאוד חשוב לשים לב לזה.
מאחלת לכם הצלחה בדרככם החדשה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה