אני לא רואה כאן אפשרות לקסם שיפתור להם את העניין לגמרי
האב מסכים שהתוכנית היתה לעלות לישראל
בעתיד.
לטענתו דובר על עוד כמה שנים, כשבנו מנישואים קודמים שגר בצרפת יתחיל ללמוד באקדמיה ויוכל להסתדר בכוחות עצמו (הוא כיום בן 16).
כשההורים גרו פה תקופה מסויימת גם הבן הזה היה כאן ולמד בבי"ס בישראל, אבל זה היה זמני. היום זו אופציה בעייתית בגילו.
אני לא רואה כאן אפשרות לקסם שיפתור להם את העניין לגמרי
האם האב עדיין מתכוון לחזור לישראל בעוד כמה שנים, או שהתכנית הזו השתנתה?
אם הוא יחזור, לפחות הם יחיו בידיעה שהפתרון הלא אופטימלי שסביר להניח שהם יצטרכו לקבל – יהיה זמני.
הוא איש עסקים, אולי גם נמצא בנסיעות לא מעט. האם הוא בכלל ערוך לגדל ילד בן 3? יש לו שם משפחה שיכולה ומוכנה לעזור? אולי הוא ממוקד בהתנגחות עם האם ובסיפור החטיפה בלי לחשוב על ההשלכות ועל המציאות החדשה.
וכנ"ל גם האם – היא רוצה להתחיל קריירה. עד כמה המשפחה שלה בכלל קרובה ומוכנה לעזור?
עד כמה היא מסוגלת ומוכנה לשלב עבודה עם הורות יחידנית?
יש מצב שהיא תדחה את החזרה לארץ בכמה שנים אם יהיה ביניהם הסכם מסודר שאכן זה יקרה?
ובאשר לילד – בעיני "טובת הילד" היא לאו דווקא ששני ההורים שלו גרים באותו בית או באותה מדינה (כשאחד מהם מאוד לא מרוצה), אלא הורים שמסוגלים לשים בצד את מלחמות האגו ביניהם, בלי לנסות לדפוק אחד את השני בשביל ניצחון כזה או אחר, ולחשוב בצורה רציונלית וכנה למי מהם יש אפשרויות ומשאבים יותר טובים לגדל אותו בצורה נאותה ולספק את צרכיו. ולא משנה אם זה יקרה בצרפת או בישראל.
