סכסוך בן אחים בעקבות ירושה

[אורחים בפורום]

סכסוך בן אחים בעקבות ירושה

סכסוך בן אחים בעקבות ירושה
איך מתבצע הליך של גישור במצב כזה? נניח חלק מהאחים לא מוכנים לשבת למשא ומתן. מה אפשר לעשות?

 

[שילה1]

גישור אינו בהכרח משא ומתן.לגישור באים

סכסוך בן אחים בעקבות ירושה
איך מתבצע הליך של גישור במצב כזה? נניח חלק מהאחים לא מוכנים לשבת למשא ומתן. מה אפשר לעשות?

גישור אינו בהכרח משא ומתן.לגישור באים
מרצון,לפתור בעיה בדרך נעימה יותר ולא רק. האלטרטיבה-פנייה לבית משפט .שם ייקח שנים וסכומי כסף גדולים. נראה לי שהחוק החדש "תופס"גם במקרה זה ואז יש להגיש,כהתחלה,בקשה לישוב סכסוך.אגב-בקשה כזו ניתן להגיש בכל מקרה,ללא עלות וללא עורכי דין.הצדדים יוזמנו לשיחה.

 

[רן ורדי מגשר משפחה]

גישור ירושה

סכסוך בן אחים בעקבות ירושה
איך מתבצע הליך של גישור במצב כזה? נניח חלק מהאחים לא מוכנים לשבת למשא ומתן. מה אפשר לעשות?

גישור ירושה
רן שלום,
צריך לשבת ולדבר, ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת, כי גם אותם אחים שכדבריך לא מוכנים למו"מ לא יהנו מהירושה כל עוד לא ישבו לדבר עם היורשים האחרים. האינטרס הדדי לכולם.
לעיתים יש רצונות שונים ולעיתים סותרים בנושא הנכסים ומה יעלה בגורלם, צריך להסביר לכל הנוגעים בדבר שכדי להתקדם צריך לדבר.
בגישור ישנם מספר דרכים לסייע לצדדים ליישב מחלוקות מסוג זה, אולם זה מתחיל מנכונות של כל היורשים להגיע לגישור.
לפני מספר חודשים גישרתי בין שמונה אחיות על ירושה מורכבת ומרובת נכסים, חלקן לא רצו לדבר, חלקן רצו למכור וחלקן רצו לקנות, חלקן בכלל גרו בנכסים, חלקן היו מיוצגות עם עורכי דין וחלקן לא.. שמחה וששון שנראה קשה מאד בתחילת הדרך. בסוף זה נגמר בחיבוקים, ללמדך שצריך רק רצון כדי להצליח וכשיש רצון ונכונות לדבר אפשר לעשות הכל.
לשאלתך הליך הגישור מתבצע רק כשכל הצדדים מסכימים לקיימו, ההליך כולל פגישות נפרדות ומשותפות לפי הצורך.
ממליץ שתפנה למגשר מקצועי מהתחום ותציג בפניו את כל הפרטים, משם תקבל המלצה כיצד להתקדם, לעיתים גם מגשר יכול לסייע בקידום ההליך באמצעות שיחה עם יורש שכדבריך אינו מעוניין כרגע לנהל משא ומתן, כך שזו אפציה שאתה יכול להסתייע בה במידת הצורך.

האלטרנטיבה תהיה הליך משפטי, יקר, ממושך ובכל מקרה לא ראוי כשמדובר בבני משפחה שחייהם משולבים זה בזה לנצח.

בהצלחה
רן ורדי, מגשר משפחה

 

[שילה1]

רן-האם אתה מציע שמגשר מקצועי

גישור ירושה
רן שלום,
צריך לשבת ולדבר, ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת, כי גם אותם אחים שכדבריך לא מוכנים למו"מ לא יהנו מהירושה כל עוד לא ישבו לדבר עם היורשים האחרים. האינטרס הדדי לכולם.
לעיתים יש רצונות שונים ולעיתים סותרים בנושא הנכסים ומה יעלה בגורלם, צריך להסביר לכל הנוגעים בדבר שכדי להתקדם צריך לדבר.
בגישור ישנם מספר דרכים לסייע לצדדים ליישב מחלוקות מסוג זה, אולם זה מתחיל מנכונות של כל היורשים להגיע לגישור.
לפני מספר חודשים גישרתי בין שמונה אחיות על ירושה מורכבת ומרובת נכסים, חלקן לא רצו לדבר, חלקן רצו למכור וחלקן רצו לקנות, חלקן בכלל גרו בנכסים, חלקן היו מיוצגות עם עורכי דין וחלקן לא.. שמחה וששון שנראה קשה מאד בתחילת הדרך. בסוף זה נגמר בחיבוקים, ללמדך שצריך רק רצון כדי להצליח וכשיש רצון ונכונות לדבר אפשר לעשות הכל.
לשאלתך הליך הגישור מתבצע רק כשכל הצדדים מסכימים לקיימו, ההליך כולל פגישות נפרדות ומשותפות לפי הצורך.
ממליץ שתפנה למגשר מקצועי מהתחום ותציג בפניו את כל הפרטים, משם תקבל המלצה כיצד להתקדם, לעיתים גם מגשר יכול לסייע בקידום ההליך באמצעות שיחה עם יורש שכדבריך אינו מעוניין כרגע לנהל משא ומתן, כך שזו אפציה שאתה יכול להסתייע בה במידת הצורך.

האלטרנטיבה תהיה הליך משפטי, יקר, ממושך ובכל מקרה לא ראוי כשמדובר בבני משפחה שחייהם משולבים זה בזה לנצח.

בהצלחה
רן ורדי, מגשר משפחה

רן-האם אתה מציע שמגשר מקצועי
ישכנע סרבן גישור? לטעמי-לגישור מגיעים מרצון אמיתי וחופשי ולא לאחר שכנוע. או שמא לא הבנתי נכון נקודה זו.

 

[רן ורדי מגשר משפחה]

תשובה

רן-האם אתה מציע שמגשר מקצועי
ישכנע סרבן גישור? לטעמי-לגישור מגיעים מרצון אמיתי וחופשי ולא לאחר שכנוע. או שמא לא הבנתי נכון נקודה זו.

תשובה
ברור שלעיתים יש צדדים שמתלבטים, צדדים שמתלבטים זה עניין יומיומי בעולם שלא מכיר גישור, חלק מהצדדים אינם יודעים מהו גישור, האם כדאי או נכון לצידם לבוא לגישור, מה המשמעויות ומה האלטרנטיבות - שיחת טלפון בהחלט עשויה לסייע לאדם להחליט ובכל מקרה תרחיב את הבנתו את האפשרויות.
גישיתי המקצועית הנה לעולם לא ליצור ביוזמתי קשר לאדם שלא פנה אלי, אני לא איש מכירות (למרות שהצד שפנה לעיתים מבקש שאפנה לצד השני שלא מגלה עניין), אני יכול רק להציע ללקוח שפנה ונתקל בסרבנות של צד אחר להמליץ לאותו צד ליצור עימי קשר, אם אכן ייצור קשר, אתן לו את כל המידע, אני לא מנהל מסע שכנוע, אני מסייע לצדדים לפתור סכסוכים כשהם מעוניינים בכך.
אין שום הפרעה בעובדה שנתתי אינפורמציה לצד שפנה שאותו צד יחליט בעצמו לאחר אותה שיחה שהוא ייזם עימי אם הוא מעוניין בגישור או בדרך אחרת.

 

[שילה1]

תודה .מסכימה בהחלט

תשובה
ברור שלעיתים יש צדדים שמתלבטים, צדדים שמתלבטים זה עניין יומיומי בעולם שלא מכיר גישור, חלק מהצדדים אינם יודעים מהו גישור, האם כדאי או נכון לצידם לבוא לגישור, מה המשמעויות ומה האלטרנטיבות - שיחת טלפון בהחלט עשויה לסייע לאדם להחליט ובכל מקרה תרחיב את הבנתו את האפשרויות.
גישיתי המקצועית הנה לעולם לא ליצור ביוזמתי קשר לאדם שלא פנה אלי, אני לא איש מכירות (למרות שהצד שפנה לעיתים מבקש שאפנה לצד השני שלא מגלה עניין), אני יכול רק להציע ללקוח שפנה ונתקל בסרבנות של צד אחר להמליץ לאותו צד ליצור עימי קשר, אם אכן ייצור קשר, אתן לו את כל המידע, אני לא מנהל מסע שכנוע, אני מסייע לצדדים לפתור סכסוכים כשהם מעוניינים בכך.
אין שום הפרעה בעובדה שנתתי אינפורמציה לצד שפנה שאותו צד יחליט בעצמו לאחר אותה שיחה שהוא ייזם עימי אם הוא מעוניין בגישור או בדרך אחרת.

תודה .מסכימה בהחלט
אינפורמציה ולא שכנוע.

 

[עוד אילן יעקובוביץ]

גישור בסכסוך ירושה ותנאים בסיסיים לגישור

סכסוך בן אחים בעקבות ירושה
איך מתבצע הליך של גישור במצב כזה? נניח חלק מהאחים לא מוכנים לשבת למשא ומתן. מה אפשר לעשות?

גישור בסכסוך ירושה ותנאים בסיסיים לגישור
רן שלום רב,

סכסוך ירושה בין אחים הוא אחד המצבים הקלאסיים המתאימים לגישור, משום שמדובר במערכת יחסים נמשכת. פתרון הסכסוך באופן לא לוחמני מאפשר לשמר את היחסים התקינים בתוך המשפחה בעוד שהכרעה בבית המשפט תמיד תשאיר את אחד הצדדים בתחושה של קיפוח ומרמור.
גישור הוא משא ומתן שיתופי שמבוסס על מיקסום האינטרסים של כל הצדדים ומציאת פתרונות יצירתיים שלא תמיד ניתן להגיע אליהם בבית המשפט.
הגישור מתבצע ע"י שמיעת העמדה של כל צד, מיפוי נקודות ההסכמה ונקודות המחלוקת, הגדרת הנושאים שהולכים לדון עליהם ולאחר מכן דיון בכל נושא ונושא וגיבוש הסכמות שמבוססות על האינטרסים המשותפים של הצדדים. הרבה עבודה נעשית בגישור גם על התקשורת בין הצדדים והיכולת שלהם להקשיב אחד לשני ולהיות פתוחים להבין את נקודת המבט של הצד האחר.
יחד עם זאת, כמו שקורה הרבה פעמים בחיים, לא תמיד ההיגיון הוא שמנהל את העניינים. כאשר אחד מהצדדים לא מוכן לשבת ולדבר מסיבה כלשהי ולאחר כל הניסיונות האפשריים לא ניתן להשיג את הסכמתו לכך, אין מנוס מפניה להליכים משפטיים.
אגב, החוק החדש לא חל על סכסוכי ירושה.

 

[שילה1]

משום מה חשבתי שכן ואוליי ראוי היה

גישור בסכסוך ירושה ותנאים בסיסיים לגישור
רן שלום רב,

סכסוך ירושה בין אחים הוא אחד המצבים הקלאסיים המתאימים לגישור, משום שמדובר במערכת יחסים נמשכת. פתרון הסכסוך באופן לא לוחמני מאפשר לשמר את היחסים התקינים בתוך המשפחה בעוד שהכרעה בבית המשפט תמיד תשאיר את אחד הצדדים בתחושה של קיפוח ומרמור.
גישור הוא משא ומתן שיתופי שמבוסס על מיקסום האינטרסים של כל הצדדים ומציאת פתרונות יצירתיים שלא תמיד ניתן להגיע אליהם בבית המשפט.
הגישור מתבצע ע"י שמיעת העמדה של כל צד, מיפוי נקודות ההסכמה ונקודות המחלוקת, הגדרת הנושאים שהולכים לדון עליהם ולאחר מכן דיון בכל נושא ונושא וגיבוש הסכמות שמבוססות על האינטרסים המשותפים של הצדדים. הרבה עבודה נעשית בגישור גם על התקשורת בין הצדדים והיכולת שלהם להקשיב אחד לשני ולהיות פתוחים להבין את נקודת המבט של הצד האחר.
יחד עם זאת, כמו שקורה הרבה פעמים בחיים, לא תמיד ההיגיון הוא שמנהל את העניינים. כאשר אחד מהצדדים לא מוכן לשבת ולדבר מסיבה כלשהי ולאחר כל הניסיונות האפשריים לא ניתן להשיג את הסכמתו לכך, אין מנוס מפניה להליכים משפטיים.
אגב, החוק החדש לא חל על סכסוכי ירושה.

משום מה חשבתי שכן ואוליי ראוי היה
שיחול על כל עניני המשפחה.לא כך?

 

[עוד אילן יעקובוביץ]

תחולת החוק החדש על סכסוכי ירושה

משום מה חשבתי שכן ואוליי ראוי היה
שיחול על כל עניני המשפחה.לא כך?

תחולת החוק החדש על סכסוכי ירושה
סכסוכי ירושה במפורש מוצאים מגדר תחולת החוק (ראי הגדרת "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" בסעיף 2 לחוק.
החוק לא חל על כל ענייני המשפחה, אפילו לא על כל התביעות שקשורות לגירושין. דוגמא: החוק לפי לשונו חל רק על תביעות בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם. אם למשל בסכסוך גירושין אחד מהצדדים טוען שהצד השני הבריח כספים להורים שלו, הוא יכול לתבוע את ההורים של בן/בת הזוג והחוק החדש לא חל.
לגבי השאלה האם ראוי שהחוק יחול על כל ענייני המשפחה, זה עניין של דעה כמובן. אעיר בעדינות, שיש רבים שחושבים שראוי היה שהחוק הזה - ודאי בצורתו ובנוסחו הנוכחיים - לא היה נחקק כלל...

 

[שילה1]

הבנתי גם מי הטוענים.

תחולת החוק החדש על סכסוכי ירושה
סכסוכי ירושה במפורש מוצאים מגדר תחולת החוק (ראי הגדרת "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" בסעיף 2 לחוק.
החוק לא חל על כל ענייני המשפחה, אפילו לא על כל התביעות שקשורות לגירושין. דוגמא: החוק לפי לשונו חל רק על תביעות בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם. אם למשל בסכסוך גירושין אחד מהצדדים טוען שהצד השני הבריח כספים להורים שלו, הוא יכול לתבוע את ההורים של בן/בת הזוג והחוק החדש לא חל.
לגבי השאלה האם ראוי שהחוק יחול על כל ענייני המשפחה, זה עניין של דעה כמובן. אעיר בעדינות, שיש רבים שחושבים שראוי היה שהחוק הזה - ודאי בצורתו ובנוסחו הנוכחיים - לא היה נחקק כלל...

הבנתי גם מי הטוענים.

 

[עוד אילן יעקובוביץ]

רבים וטובים

הבנתי גם מי הטוענים.

רבים וטובים

 

[MAMI M]

חבל מאוד שילה שאת כותבת לפני שאת בודקת

משום מה חשבתי שכן ואוליי ראוי היה
שיחול על כל עניני המשפחה.לא כך?

חבל מאוד שילה שאת כותבת לפני שאת בודקת
את סתם מטעה אנשים.

 

[אורחים בפורום]

אפשר את זה בשחור על גבי לבן

חבל מאוד שילה שאת כותבת לפני שאת בודקת
את סתם מטעה אנשים.

אפשר את זה בשחור על גבי לבן
פשוט כי עורך דין מהטובים ביותר בתחום
טען בפנינו שזה חל גם על ענייני ירושה

 

[עוד אילן יעקובוביץ]

בשחור על גבי לבן

אפשר את זה בשחור על גבי לבן
פשוט כי עורך דין מהטובים ביותר בתחום
טען בפנינו שזה חל גם על ענייני ירושה

בשחור על גבי לבן
החוק המדובר נקרא חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה - 2014. סעיף 3(א) לחוק קובע כך:
"המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין של מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך".
כלומר החובה להקדים בקשה ליישוב סכסוך להגשת תביעה, חלה על על "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי".
הביטוי "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" מוגדר בסעיף 2 לחוק כך:
" 'תובענה בעניין של סכסוך משפחתי' - תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה: 1) ענייני נישואין וגירושין. 2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה".

כלומר, ראשית החוק חל רק על תביעות בין בני זוג, או בין הורים (לבין עצמם), או בין הורים לילדיהם. לכן למשל, החוק לא חל על תביעה בין אחים למשל, שהיא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. שנית, גם בין בני זוג, הורים או הורים וילדיהם, החוק לא חל על כל תביעה, אלא רק על אלו המפורטות בהגדרה בסעיף 2, וההגדרה הזאת כמו שראינו במפורש מוציאה תביעות בענייני ירושה מגדר תחולת החוק.

זו לשון החוק המפורשת, בשחור על גבי לבן.

 

[שילה1]

מטרת החוק-ציטוט:

בשחור על גבי לבן
החוק המדובר נקרא חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה - 2014. סעיף 3(א) לחוק קובע כך:
"המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין של מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך".
כלומר החובה להקדים בקשה ליישוב סכסוך להגשת תביעה, חלה על על "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי".
הביטוי "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" מוגדר בסעיף 2 לחוק כך:
" 'תובענה בעניין של סכסוך משפחתי' - תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה: 1) ענייני נישואין וגירושין. 2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה".

כלומר, ראשית החוק חל רק על תביעות בין בני זוג, או בין הורים (לבין עצמם), או בין הורים לילדיהם. לכן למשל, החוק לא חל על תביעה בין אחים למשל, שהיא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. שנית, גם בין בני זוג, הורים או הורים וילדיהם, החוק לא חל על כל תביעה, אלא רק על אלו המפורטות בהגדרה בסעיף 2, וההגדרה הזאת כמו שראינו במפורש מוציאה תביעות בענייני ירושה מגדר תחולת החוק.

זו לשון החוק המפורשת, בשחור על גבי לבן.

מטרת החוק-ציטוט:
"1.מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום,ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית,מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילד וילד".
&nbsp
&nbsp
&nbsp