מחאת הרופאים המתמחים

[איריס אבידן]

מחאת הרופאים המתמחים

שופט העליון חנן מלצר ביקש מהרופאים ומנציגי המדינה לנהל הידברות אינטנסיבית במשך שבועיים. הוא סירב לקבל את הדרישה בעתירה להוציא צו זמני שיאפשר את התפטרות המתמחים כקבוצה, אך העיר כי "רשם את ההצהרות" של המדינה שלפיהן מי שיבקש להתפטר בלי לחזור לעבודה בטווח הנראה לעין ובלי להעלות דרישות, יורשה להתפטר. השופט דחה את בקשת המתמחים למנות מגשר מטעמם. מכאן - המדינה מעודדת מאוד פנייה להליך גישור. עדיין יש בורות במדינה לגבי מהות הגישור - המתמחים ביקשו שכל צד יגיע עם מגשר משלו-בקשה שכמובן לא התקבלה, פשוט כי אין דבר כזה! פשוט לא יאומן. איך לדעתכם יסתיים הסיפור הזה בסופו של דבר? מה יהיו הגורמים אשר יובילו בסופו של דבר לסיום הפרשה לדעתכם?

 

[יהל887]

גם את וגם אני איריס דנו ארוכות בנושא

בשני שרשורים מה-09/08 ו-16/08 בפורום זה. אבל אני יכול להבין את רצונך לפתוח שוב נושא זה. לא אחזור על מה שכבר כתבתי, אבל אציין רק, שוב שאותו "מגשר" ראשון (ראה הדיון מה-16/08) לא היה כלל מגשר, וההסכם שכונה היסטורי גלש חיש קל והפך היסטרי. בישראל, מנסיוני עפ"ר זוכה הצד החזק. בחזק כוונתי לכח ברוטלי. לא חלילה ליתרון מוסרי או אחר. כך מתנהלת ישראל זה שנים רבות; וכך מנהלים אותה פקידוני האוצר החלמאים. לפניהם ובפניהם שיקול אחד ויחיד: כמה עולה פריט זה או הסכם זה. האף שלהם לא מגיע אפילו בחישוביהם הקטנוניים לשעה הקרובה. כך היה למשל עם מתקני ההתפלה, ו"משבר המים", שלא היה ולא נברא, אלא היה שם ותירוץ אווילי למס נוסף על הציבור: בזמנו עשה זאת רחבעם בן שלמה באומרו, בפשטות: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים". (מלכים א, פרק יב). אנו בעידן הפוליטיקלי קורקט המזויף והשקרני ולכן מלאים פיות הפקידונים שקרים וכזבים, וראשם מלא נוזל מסוים, שמקורו תאוות כח ושליטה. לא איכפת להם כלל, אם התושבים, משלמי מיסים או אחרים, מקבלים בריאות ראויה, או בריאות בכלל. מבחינתם הדיבר הראשון והיחיד זה מסגרת התקציב. מה עוד שמחר או בעוד חצי שנה ממילא הם ינהלו בנק או עסק אחר שישלשל לכיסם התפוח ממילא כמה מליונים. ונראה לי שיוכלו לשלם לרופא פרטי זה או אחר. תנועת המחאה האחרונה דגדגה אולי קצת מי מהפוליטיקאים, אךמשום מה נאסר עליהם להתאגד פוליטית. מדוע, איני מבין. רק ככח פוליטי המאיים על ישבניהם של חברי הכנסת מדושני העונג משהו אולי יזוז כאן מבחינה זו. וכל זאת, כהקדמה לפתיחה של איריס ועל קצה המזלג.