רציתן מפגש- הנה הוא מגיע, ביום ה' הקרוב.

פאמקי

New member
רציתן מפגש- הנה הוא מגיע, ביום ה' הקרוב.

מצעד
, מסיבה
ו'על האש' על החוף בחיפה בחמישי הקרוב בחמישי הקרוב חוגגים החיפאיות את מצעד הגאווה. המשלחת של שישה צבעים ופורום לסביות 30+ בתפוז תצא ביום חמישי בצהריים מגדרה, תעבור בתל אביב-יפו ותגיע לחיפה בזמן למצעד! אחרי המצעד נצא למסעדה כדי לאכול ערב ביחד, נמשיך למסיבת גאווה חיפאית. את הלילה נעביר במה שנקרא "אירוח ידידותי" - חיפאיות וחיפאים שמוכנים לפתוח את הבית ולארח אורחות/ים גאים ללילה. אם לא תהיה הענות לאירוח- נלון בחניון לילה באוהלים ושקי שינה. למחרת - נקום בנחת ונצאה אל חוף הים, כדי להנות קצת ממה שלחיפה יש להציע. גם כאן מצפה לנו חגיגה של כיף וצבע על החוף. לקראת הצהריים נדליק את המנגל לארוחה עסיסית וחמה. ואז... נתארגן לחזרה - כדי להספיק לאכול ארוחת ערב בבית. כמות המקומות מוגבלת מאוד, במיוחד בנושא הלינה בחיפה. בשיטת כל הקודמת זוכה, לכן כדאי לכן להזדרז! הטיול הוא בחינם, אבל כדאי לקחת בחשבון: - עלות מסעדה כ~40-60 ש"ח לסועד/ת - מסיבה עשויה לעלות כניסה - א. בוקר - משותפת בעלות 30 ש"ח - השתתפות בהוצאות דלק 20 ש"ח ההרשמה לטיול באמצעות משלוח הודעה ל[email protected]. עם הפרטים הבאים:
שם
טלפון
מהיכן מגיעה
צריכה איסוף/ מוכנה לאסוף
בקשות מיוחדות לגביי אוכל, הסעות, אירוח...
המעוניינות לארח ולהתארח, מוזמנות לפנות אלי במסר פרטי.
 

טורטיתת

New member
קשור.. לא קשור... חפרתי לכן.

קרקס הגאווה הסתיים בעיר הגדולה, ת"א. החוטיני הורוד כובס יובש והוחזר למגירה, במשאיות מובלות הפרות לשחיטה, על המדרגות ישנים להם אנשים חסרי בית נטולי ארונות, את הבלונים בשלל צבעי הקשת פיזרה הרוח לאלפי כיונים, בחוף גורדון חזרו הילדים בחול לבנות ארמונות, והים כהרגלו משחק עם הגלים, דגל הגאווה הוחזר לאחר כבוד למקומו ממתין לשנה הבאה. ואני טורטיתת קבלתי הבטחה אולי איום (אני אישית רואה בזה מחמאה) מאלפא המכשפה, ושותפה הגאה פאמקי בזו הלשון: "אני מציעה ששנה הבאה ניקח על עצמנו כפרוייקט לגרור את טורתיתתת למצעד הגאווה. אני מציעה שנכין ונסתובב עם שלט ענק "טורטיתת זה כאן" עם חץ גדול למטה. רק כך אפשר יהיה לגרור אותה מחוץ לארון-ע"י שוק תראפי!!!" אז חשבתי לשאול את דעתכן לפני מימוש האיום הר"מ והשוק התראפי , מדרכות העיר חיפה רחוקות מעיר מגורי 100 ק"מ, ומצעד הגאווה מתקיים שם השנה ביום חמישי 23/6/2011, אולי לטובתי התחיל תחילה שם לצעוד להתקרב להרגיש חלק – להיות גאה.
אם אני צועדת הרחק מעיר מגורי זה כמו לצעוד בארון?
החשיפה התקשורתית של מצעד הגאווה בת"א , הרעש וההמולה, התהלוכה הצבעונית מסביב אולי סה"כ גורמים לחוששים כמוני ללחץ ולחוסר לרצון להשתתף במצעד כה גדול?
האם יש אפשרות שהתהלוכה שמתנהלת בצורת קרקס בשנים האחרונות מאבדת מערכה? מפספת את המשמעות את המחאה? ולכן עדיף ורצוי לצעוד בעיר שקטה יותר, שבה אקט המחאה גדול יותר. נ"ב: אלפא מסקרן אותי לשמוע מה ואיך הרגישה הילדה במצעד הראשון שלה לצידה של אמא הגאה.
תודה, נכון שוב חפרתי....
 
תשובות לחפירות...

אז ככה..לגבי הבכורה שלנו שצעה במצעד הגאווה האחרון... אז סיפרתי שאשתי הסבירה לה על מה ולמה צועדים. זה לא ענין אותה במיוחד. מה שענין אותה יותר זה העכוזים המענטזים שהיא ראתה. שאלה את אשתי למה לאנשים שעומדים על המשאיות רואים את הת*ת ולדעתי, די התרגשה מזה. עד כדי כך שעלתה בי המחשבה שהילדה הולכת לשבור את המסורת המשפחתית ותהיה סטרייטית רחמנא ליצלן. כשחזרו היא סיפרה לי ..."אמא, את יודעת שהיה שם איש על המשאית שהיה לו תחתון ורוד קטן כל כך שראו לו את כל הת*ת?" זה שעשע אותה אז לימדתי אותה את השיר של שחר אבן צור ומאז היא מפזמת בבית בכל הזדמנות..."חבל שאי אפשר ללכת עירומים.." זה מה שעבר לילדה בת 8 וחצי בראש. לא דילמות של שונות וחריגות, לא יציאה מהארון, לא כבדות על המוח
רק כיף וישבנים חטובים של בחורים, עליהם היא כבר בטח הספיקה לדווח לחברות שלה תוך כדי צחקוק מתמשך. לכי למצעד בחיפה. תצעדי בכיף. זה יעשה לך טוב. תצעדי בלי מחשבות על ארון והחפירות הרגילות שלך. נגיד שנקלעת לשם במקרה, במסגרת יום כיף בחיפה
.
 

טורטיתת

New member
ורוד קטן

לדעתי, וזה די אבסורד אפילו, כל מה שנשאר אצל רוב העם בראש זה: "איש על המשאית שהיה לו תחתון ורוד קטן.." תודה על הכל מכשפה יקרה אבל בחיפה אני לא צועדת, אני לא מספיק חטובה ללבוש חוטיני וורוד זה לא הצבע שלי. (נ"ב: בסופ"ש האחרון צעדתי בחיפה במצעד פרטי משלי, בחדר אוכל ב... יד ביד אני והיא מול כל העם ואישתו, אפילו הרמתי כוסית לחיי אהבה וקינחנו בנשיקה רועשת...
חפירה בוא תבוא בהמשך אולי...)
 
ברכות טורתיתתת..!!!!

אני ממש גאה בך. עכשיו אני משוכנעת שיצאת לדרך. תמיד אמרתי שהיציאה שלך מהארון לא נמדדת בכמה מילים את כותבת בחפירות שלך כאן אלא במעשים. אני שמחה שיש לך אהבה ואני שמחה שבסביבה שלה לפחות (קיבוץ?) את מתנהגת כמו אדם שפוי ואוהב ולא כמו צב שסוחב ארון על הגב. אני תמיד מתעצבנת שאנשים אומרים לי שמה שהם זוכרים ממצעד הגאווה זה את התחתים של האנשים על המשאיות. זו טענה מטופשת והומופובית. יש גם את מצעד האהבה בתל אביב. גם שם יש תחתים ואני מניחה שגם כמה ציצים בחוץ (אולי אלך השנה למצעד האהבה רק כדי לאמת את העובדה הזו...
) . עוד לא שמעתי אף אחד שמתלונן על כך. תחת של הומו פחות טוב מתחת של סטרייט? אה? חוץ מזה, זו מדינה חופשית . חופשית . חופשית!!!!
 

פאמקי

New member
כ"כ מסכימה עם אלפא...

ההתנגדות שלך לא באמת 'התנגדות'. לדעתי היא נובעת מחשש. חשש מוצדק עבורך, אך עדיין חשש. ועדיין, כמישהי שמכירה אותך, ואת הדרך שאת עושה לאחרונה, יודעת שעל אף הפחד להתמודד עם החששות, את עומדת מולם! לכן, נראה לי שמבחינתך, זו לא רק הצעדה במצעד, זה תהליך שאת עוברת עם עצמך, ולדעתי את מוכנה לו. ולא, לא חושבת שאם את צועדת במקום מרוחק למקום מגורייך, זה כמו לצעוד בארון. לדעתי את חלקית בארון, וגם זה בסדר. את ב'דרך', אז למה שלא תלמדי להנות ממנה? לצאת מהארון זה לא לספר לכולם. לצאת מהארון זה להגיע לשלמות פנימית, וזה משהו שעושים צעד אחר צעד. לא בלחיצת כפתור. חושבת שנכון, חלק מהמצעד איבד ממטרתו. זה אומר שהוא כבר לא אפקטיבי? לא! זה אומר שפחות חשוב לצעוד? לא! זה רק אומר שיש אנשים שמנצלים אותו לרעה, אך אנו חייבות להפיק ממנו את המירב. בעיקר במקומות שמטרתו ממשיכה "לבעוט". מקווה שתבואי לצעוד איתנו. נוכחותך חשובה! ונוכחות כל אחת ואחת כאן!
 

טורטיתת

New member
שלמות

שלמות פנימית היא מילת המפתח את צודקת, אני כבר שלמה, נכון שלצעוד במצעד חשוב מחזק, אבל לכל אחת יש מצעד משלה... אני בשלבים, ואת נמצאת בכל שלב תמשיכי להיות שם זה הכי חשוב.
 

FunkyFresh

New member
אני שמחה שמושכים אותך בזנב מחוץ לארון בשנה הב

הבאה, החלטה אמיצה. מהיכרות שלי עם המצעד והזיכרונות של הצעידה בפעם הראשונה שלי ושל חבריי אנייכולה לומר לך שהתחושה שאת חלק מהמוני המוני המוני אנשים לא ניתנת לתיאור כמה היא מחזקת. לגבי המצלמות את לא אמורה לחשוש שתתפסי למצלמה כי בדר"כ את רואה אם מדובר בצלמי רשתות הטלוויזיה והם גם מחפשים תמונות פרובוקטיביות כך שאם לא בא לך לדגמן במהדורת הערב תשאירי הפעם את החוטיני הורוד בבית. המצעד בחיפה הוא מצעד קטן יותר מן הסתם ומחאתי יותר על שום כך לדעתי חשוב יותר הוא שונה מאד מהחגיגה התל אביבית. אני מקווה להגיע לשם, בכל מקרה חודש גאווה עליז ושמח לך וכה"כ על ההחלטות האמיצות:)
 
למעלה