להתחיל מבראשית 123
New member
תאומות עולות לכיתה א
שלום חברות, הקטנות שנהיו גדולות ילידות 5/2010, ההבדלים בולטים מאוד מה שיוצר אצלי עכשיו עם כל ההתרגשות לכיתה א קושי עצום, שלצערי כנראה שהן גם סופגות. אחת וורבלית מאוד, קליטה מהירה, ניצנים של קריאה לבדה כבר מאמצע השנה של הגן. מאוד נוחה גם בשאר הדברים, מנגד -בחרדה עצומה במפגשים האלה של כיתה א', ממש נקרע לי הלב.
אחותה לעומת זאת לא כל כך מראה את ההתרגשות, מאוד מרגיעה אותה העובדה שאחותה לידה, המון פעמים נעזרת בה מבקשת ממנה לעשות בשבילה את המטלות שהמורה נותנת (במסגרת ההכנה ל א'), לבקשתי תוצפתה בגן ואף הייתה בסוג של אבחון מוכנות לכיתה א' והפסיכולוגית קבעה שכן אבל הגננת דיווחה לאורך השנה כי יש קושי של ישיבה במפגשים, בעיה עם דחיית סיפוקים. כל יום מולה הוא אתגר מאוד לא קל לי ועכשיו הפחד מתעצם כי יש שיעורי בית וכיוב'. אגב ללא ספק מפרידה בינהן בכיתה א'.
כולם נותנים יופי של עיצות איך להכין את הילד, איך לשבת איתו לעשות שיעורים, איך להיות רגועים , אבל איך עושים את זה כשיש שתיים משני הצדדים כשאחת מנחשת הכל בשנייה והשנייה אומרת לי שלא בא לה ושאני אכין לה את השיעורים.
מה אגיד ומה אומר, אני מותשת ועוד לא התחלנו, לציין כי אני פרודה ולכן הכל בעצם זה אני.
קשה לי מאוד ורוצה לתת לילדות שלי בטחון ורוצה שיצליחו ורוצה ששתיהן תהיינה מוצלחות לא רק אחת, ורוצה שלא יהיו להן רגשות נחיתות כמו שהיו לאמא שלהן בבית ספר ורוצה ורוצה והכל יוצא הפוך.
אני מלאה בביקורת כלפי עצמי
רוצה למזער נזקים ככל האפשר ומרגיש לי כאילו אני מעצימה אותם
שלום חברות, הקטנות שנהיו גדולות ילידות 5/2010, ההבדלים בולטים מאוד מה שיוצר אצלי עכשיו עם כל ההתרגשות לכיתה א קושי עצום, שלצערי כנראה שהן גם סופגות. אחת וורבלית מאוד, קליטה מהירה, ניצנים של קריאה לבדה כבר מאמצע השנה של הגן. מאוד נוחה גם בשאר הדברים, מנגד -בחרדה עצומה במפגשים האלה של כיתה א', ממש נקרע לי הלב.
אחותה לעומת זאת לא כל כך מראה את ההתרגשות, מאוד מרגיעה אותה העובדה שאחותה לידה, המון פעמים נעזרת בה מבקשת ממנה לעשות בשבילה את המטלות שהמורה נותנת (במסגרת ההכנה ל א'), לבקשתי תוצפתה בגן ואף הייתה בסוג של אבחון מוכנות לכיתה א' והפסיכולוגית קבעה שכן אבל הגננת דיווחה לאורך השנה כי יש קושי של ישיבה במפגשים, בעיה עם דחיית סיפוקים. כל יום מולה הוא אתגר מאוד לא קל לי ועכשיו הפחד מתעצם כי יש שיעורי בית וכיוב'. אגב ללא ספק מפרידה בינהן בכיתה א'.
כולם נותנים יופי של עיצות איך להכין את הילד, איך לשבת איתו לעשות שיעורים, איך להיות רגועים , אבל איך עושים את זה כשיש שתיים משני הצדדים כשאחת מנחשת הכל בשנייה והשנייה אומרת לי שלא בא לה ושאני אכין לה את השיעורים.
מה אגיד ומה אומר, אני מותשת ועוד לא התחלנו, לציין כי אני פרודה ולכן הכל בעצם זה אני.
קשה לי מאוד ורוצה לתת לילדות שלי בטחון ורוצה שיצליחו ורוצה ששתיהן תהיינה מוצלחות לא רק אחת, ורוצה שלא יהיו להן רגשות נחיתות כמו שהיו לאמא שלהן בבית ספר ורוצה ורוצה והכל יוצא הפוך.
אני מלאה בביקורת כלפי עצמי
רוצה למזער נזקים ככל האפשר ומרגיש לי כאילו אני מעצימה אותם