עליה לכיתה א חששות

איילה 272

New member
עליה לכיתה א חששות

היי בני עולה לכיתה א' בשנה הבאה.
השנה האחרונה בגן היה לו מורת שילוב, קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק מכיוון שיש לו עיכוב. לצערי לא ניתן להשאירו בגן בגלל שהוא יליד פברואר 2010.
אומנם נתן קפיצה מאד גדולה וכלל הטיפולים תרמו מאד.
אני יודעת שגם בכיתה א' יקבל שילוב- כבר הגשנו את כל הניירת הרלוונטים. מיותר לציין שאני מאד מפחדת מהעליה לכיתה א. עצות, הפגת חששות וכו' אשמח
 
עונה גם בתור אמא וגם בתור מאבחנת לקויות למידה
מעבר של כל ילד מהגן לכיתה א' מלווה בחששות, על אחת כמה וכמה כשיש קשיים מאובחנים. מאוד קשה להתנבא ולדעת מראש איפה הילד יצליח ואיפה ייתקל בקושי, וזה נכון לגבי כל ילד למעשה.
מהפן המקצועי אני יכולה לומר לך, שאמנם חלק ניכר מהילדים שמתמודדים עם קשיים בגיל צעיר, ממשיכים להתמודד איתם גם בבית הספר, אבל אבחון וטיפול מוקדמים תורמים באופן מאוד משמעותי להתמודדות יעילה יותר. את בעצמך רואה את ההתקדמות שלו, כך שכבר עכשיו הוא מגיע לכיתה א' במקום אחר לגמרי לולא היה מקבל את הטיפול.
האם הטיפולים השפתיים (ק.תקשורת) ורב"ע היו דרך הגן או דרך קופ"ח? האם ניתן להמשיך אותם גם במהלך החופש הגדול ותחילת כיתה א'? אם כן - אני ממליצה לעשות את זה, כדי לאפשר מעבר חלק ככל הניתן, לזהות קשיים חדשים כבר בתחילתם ולתת להם מענה טיפולי עוד לפני שהם מתעצמים.
אם אי אפשר, חשוב להיות עם אצבע על הדופק כדי לזהות מתי כדאי לבקש שוב טיפול בתחומים הרלוונטיים דרך קופ"ח, דרך מרכז למידה (עירוני או פרטי) או באופן פרטי אחר. מאוד חשוב לזהות ולטפל בקשיים כמה שיותר מוקדם.
לדעתי חשוב גם להיות בקשר רציף עם המחנכת כבר מתחילת השנה. הייתי מבקשת פגישה אישית עם המחנכת כמה שיותר מוקדם (לא בראשון לספטמבר, לא צריך להיות בלחץ, אבל עד סוף החודש הראשון) כדי להציג בפניה את מה שהיה בגן, לבקש ממנה לשים לב לדברים מסוימים (לפי הקשיים איתם הוא התמודד, לא פרטת), ולפתוח ערוץ תקשורת ישיר מולה, כדי שלא ייווצר מצב שבסוף כיתה א' תשמעי ממנה בפעם הראשונה ש"שמוליק מתקשה בX וכדאי לטפל", אלא תשמעי על קשיים ברגע שהם מתעוררים.
בהצלחה!!
 
בהנחה ושמת אותו בבית ספר טוב

ותתחברי עם המורת שילוב
אתן יכולות יחד להעיף אותו קדימה
שוב כמו שאני תמיד כותבת
מילת הקסם היא *ערנות*
תמיד תשאלי תתענייני
בלי להתבייש
 
שלום כיתה א

חששות בזמן מעברים ושינויים זה הכי טבעי שבעולם. כמו שלך יש חששות גם לילד שלך יש. הכי חשוב- לתת לו ביטחון עצמי שידע שאת נמצאת שם בשבילו זה יקל עליו לצלוח את השינוי ביתר קלות.
 
למעלה