האירוח נמשך

מצחיק, אבל באמת לא שרתי איתם שירים בעברית

כמה זמן את חושבת שהגיוני לתת לו להתמודד עם זה בעצמו, לפני שנפנה לעזרה? תודה
 
בדיוק בזמן...

שלום, אתמול נפגשתי עם הגננת של הילדה והיא לא הפסיקה להלל אותה (אחחחחח איזו השמנה מנחת....) היא שיבחה את כישוריה הקוגניטיבים שהם מעל הממוצע (טוענת שאיך שהיא קוראת וכותבת מתאים לילד בסוף כיתה א')....סיפרה לי גם שהיא ישבה איתה לעבוד בחוברת העבודה שלהם, בסוף החוברת יש קטע קריאה והיא (הגננת) נשארה פעורת פה כשהילדה קראה רצוף ושוטף בלי הפסקה....קטע שלא הכירה עוד קודם... אבל, לטענתה (ובעצם זה לא חדש לי..) אבל היא מאוד מאוד רגישה... יש פער מאוד גדול בין הצד קוגניטיבי לרגשי שלה ולכן הגננת קצת חוששת מכניסה לכיתה א'. היא אמרה שהיא לוקחת אותה "כפרוייקט" ומנסה כל הזמן לחזק אותה רגשית....אבל היא דואגת מה יהיה בכיתה א'... השאלה שלי היא איך אני יכולה לעזור ולחזק לה את הצד הרגשי כדי שבכיתה א' לא יהיה לה קשה? איזו הכנה מצידי אני יכולה לעשות לה לפני כניסה לא'? אגב, היא מאובחנת כבעלת רגישות יתר והיא עברה סדרה של כ20 טיפולים בריפוי בעיסוק ועכשיו היא גם משתתפת ברכיבה טיפולית. תודה מראש על ההתייחסות וסליחה על האורך...
 

Agata

New member
שאלת רקע, לגבי חוסר הבשלות הרגשית

במה מתבטאת חוסר הבשלות הרגשית שלה? האם במצבים חברתיים מול ילדים אחרים? האם בהימנעות מפעילויות שונות בגן מחשש פן תיכשל? האם היא נוטה לבכות, להתפרצויות זעם, להשתלט על שיחה מבלי להקשיב לסובבים....משהו אחר? יש המון גווניםלחוסר בשלות רגשית. אם תמקדי קצת יותר מה קשה לה, אולי אוכל לעזור יותר בתשובתי. חגית
 
אז ככה: היא עם סף תסכול מאוד נמוך.

יש דברים שהיא תמנע לעשות כי לדעתה הם קשים כדי לא להכשל...אני לא יודעת כ"כ איך זה מתבטא בגן, כי לפי מה שהבנתי היא כן משתפת פעולה ועושה את המשימות שהגננת מטילה...אבל יש לה המון התפרצויות בכי, מספיק שילד אומר לה משהו והיא בוכה. מבחינה חברתית היא דווקא בסדר, היא חברותית ויודעת ליצור קשרים חברתיים. היא ילדה טובה, לא מתווכחת ועושה כל מה שאומרים לה, היא לא מתנגדת, לא מתפרצת לשיחות, לא קופצת במפגשים....הבעיה שהיא "נבלעת". בשנתיים לפני גן החובה הגננת לא היתה מודעת בכלל ליכולות שלה בגלל שהיא נבלעה בין כל ילדי הגן...הא לא יודעת "להפגין" את הידע שלה והיא יודעת המון....אם לא הייתה לה היום גננת כ"כ רגישה וטובה אנימאמינה שגם השנה היא היתה נבלעת. אם השנה הם לא היו מתחלקים לקב' ועובדים עם הגננת בקב' שוב הייתה נבלעת...
 

Agata

New member
סף תסכול...

התמהמתי עם התשובה, פשוט בגלל שיש לי בעיה לענות לך... יש הרבה מה לעשות כדי לחזק ילדה מבחינה רגשית. אפשר למצוא תחום עניין אהוב עליה ולאפשר לה לחוות בו הצלחות, או לעסוק בספורט המספק לה תחושת מסוגלות ויכולת. אפשר לתת לה לעסוק בפעילויות יצירה וקדם למידה שבהן תחווה תחושת הצלחה ולשבח אותה על הצלחותיה.... כמובן, שרצוי לחזק אותה חברתית, רצוי לאפשר לה מפגשים אחר הצהריים עם מגוון ילדים מהגן ולא רק עם קבוצת חברות מצומצמת איתן היא מרגישה בטוח (אינני יודעת אם זה המצב, כמובן), כדי ליצור חוויות חיוביות משותפות בינה לבין ילדים נוספים, שיהוו בסיס להמשך הקשר ביניהם בגן. אבל... כל זה מאד סתמי כתשובה. בגלל שבמקרה כזה, חשובה מאד ההכרות האישית עם הילדה ולכן, אני חושבת שחשוב מאד לשאול לדעת הגננת או פסיכולוגית הגן, אם נדרשת איזושהיא התערבות טיפולית בנושא, האם מדובר בקושי רגשי, בקושי שמפריע לה ביומיום או פוגע בדימוי העצמי שלה, או שלדעתן, העניין בגדר תקין, מאפיין של האופי שלה, שאינו מקשה עליה באופן הדורש טיפול. כל טוב, חגית
 
תודה על ההתייחסות

אכן הגננת הזכירה את העניין של טיפול רגשי במילה אחת...לא ברור לי כ"כ למה התכוונה ואשמח להמלצות לטיפול רגשי כזה או אחר. האם רכיבה טיפולית נחשב כטיפול רגשי? ושאלה נוספת, האם יהיה נכון לשתף את הפסיכולוגית של בית הספר והמורה שתהיה לה עוד בטרם תחילת שנת הלימודים וכניסתה לכיתה א' או זה עלול לפגוע בה כי היא לא נחשבת "דף חלק" ויש להם מידע כזה או אחר עליה, דעה מקדימה...
 

Agata

New member
טיפול רגשי

רכיבה טיפולית נחשבת טיפול רגשי, רק אם היא נערכת על יד מישהו שיש לו הכשרה מהתחום הרגשי, כלומר מישהו שלמד מקצוע טיפולי מהתחום הרגשי והוסיף להסמכתו גם רכיבה טיפולית, או מישהו שלמד זואותרפיה (תרפיה באמצעות בעלי חיים). נכון, שיש הרבה מטפלים שברכיבה טיפולית ישיגו המון ויעזרו המון בתחום הרגשי, גם ללא הסמכה מתאימה, אבל, לא תמיד ידעו מספיק מה לעשות, לכן חשוב לשקול אל מי הולכים. רכיבה טיפולית, כפי שדיברתי מקודם על מציאת תחום שיכול לחזק את בטחונה העצמי ודימויה העצמי, זה תחום מעולה. אבל, אם לדעת הגננת צריך טיפול רגשי, יתכן שזה לא מספיק. לשאלתך, יש מגוון גדול של סוגי טיפול רגשי: זואותרפיה (כפי שכבר כתבתי), תרפיה באומנות (טיפול ביצירה והבעה), תרפיה בתנועה ו/או במוזיקה, ביבליותרפיה (באמצעות סיפור), דרמה תרפיה, פסיכולוג/פסיכותרפיסט ובטח פיספסתי משהו... נסי לחשוב, לאיזה תחום נראה לך שביתך תתחבר. אח"כ, שוחחי עם מטפל מהתחום הזה, תתרשמי, תרגישי אם נכון לך להיות עימו/עימה בקשר, אם נראה לך שביתך תגיב אליו/אליה טוב. נסי לקבל המלצות מהגננת, מפסיכולוגית הגן, מחברות. חגית
 
קצב התנהלות ../images/Emo60.gif

בוקר טוב וברוכות הבאות אלינו
הבן שלי, בן 6 ורבע, עולה בשנה הקרובה לכיתה א'. רציתי לשאול לגבי קצב התנהלות. אני לא יכולה להגיד שהילד חולמני (הוא מחובר מאוד למה שקורה סביבו, גם אם נראה שלא, הוא אינו מפספס דבר) אך הוא בקצב שלו. אני מוצאת את עצמי מזרזת אותו לעיתים יותר קרובות מאשר את הילדים האחרים. רציתי לשאול עד כמה זה משמעותי וכמה זה יכול להפריע בהתארגנות בבית הספר ומה ניתן לעשות?
 

Agata

New member
קצב התנהלות איטי...

בכדי להבין אם העניין עשוי להפריע לו בבית הספר, חשוב להבין האם ועד כמה זה מפריע לו בגן. כדאי לבדוק, אם קצב ההתנהלות הזה גורם לכך שיפסיד דברים בגן, שיגיע באחור בכניסה מהחצר, שלא יגיע למפגש יחד עם שאר הילדים. שלא יספיק לעשות עבודות (בעיקר כאלו שרצה להספיק) או לשחק במשחקים, האם הוא לא מספיק לאכול בזמן האוכל וכדומה? אם תשובותיה של הגננת יהיו שהעניין מפריע, יש סיכוי שגם בבית הספר, כשיש פחות תמיכת מבוגר בהתארגנות, העניין יפריע לו. במידה והיא תאמר לך שבגן היא לא רואה בעיה, אז יתכן, אפילו שהוא שומר את הקצב האיטי לשהות שלו עם המשפחה/עם אמא
ואילו עם "זרים" הוא אוסף את עצמו ומתארגן מספיק טוב. מאד יכול להיות גם שכל העניין, עניין של בשלות וככל שיגדל, הוא ישפר את הקצב. יתכן שצריך קצת ללמד אותו מיומנויות התארגנות, או לעזור לו להתארגן בזמן סביר. יש כלי מאד יפה שמלמד התארגנות בעזרת שעון מיוחד, שנקרא Tick-Task . זה שעון, שפיתחו מרפאים בעיסוק (מרפאה בעיסוק, שאין לי קשר אישי אליה ולשעון, למרות השם הזהה...). השעון אמור לעזור במשימות התארגנות, כמו ארגון סדר היום של הילד בבוקר, ארגון זמן הכנת שיעורים-טלויזיה-מחשב-משחקים בשעות אחר הצהריים, ארגון זמן הערב (ארוחת ערב, מקלחת, כניסה למיטה וכדומה) ועוד ועוד ועוד... כל טוב, חגית
 
בגן לא ניכר שיש לו קושי...

אבל (ואולי זה רק נדמה לי) קצב ההתנהלות בביה"ס מהיר יותר, לא? (אהבתי את השעון) ועוד שאלה: לאיזו רמה של חלוקת קשב אפשר לצפות בגיל הזה (והאם גם בזה מגיל כל כך צעיר יש הבדל בין בנים ובנות)? אני שמה לב שלפעמים אם הוא מתחיל לדבר תוך כדי התלבשות, ההתלבשות נתקעת... לפני כמה ימים הוא עבד בחוברת עבודה (על פי בקשתו) וביקש חטיף. תוך כדי אכילת החטיף שאלתי אותו כמה שאלות מהחוברת (שוב, על פי בקשתו) וזכיתי לאפס תשובות נכונות. מיותר לציין שמיד בתום החטיף הוא פתר את כל השאלות + נוספות לבד ובקלות...
 

Agata

New member
המשך...

קצב ההתנהלות בבית הספר לאו דווקא מהיר יותר, לפחות לא אמור להיות, בכיתה א'. יש יותר דרישה לעצמאות, יש יותר דרישה מבחינה לימודית, צריך לשבת זמן ארוך יותר, להיות רגוע ושקט בזמן הישיבה, פחות זמן משחק, צורך להתארגן לבד וכדומה. וכבר בגן חובה, קצב ההתנהלות מספיק מהיר בכדי לראות כשיש קושי (ברוב הגנים בימנו). לגבי נושא פיצול הקשב. בעיקרון, בהחלט יכול להיות מאפיין אופי, כמו כל מה שתארת, אשר לא צריך לייחס לו יותר מדי חשיבות. אבל, צרוף הדברים שתארת כן גורם לי לחשוב על כך שכדאי לשים לב, לעקוב בהמשך ולראות, שמאחורי ההתנהלות האיטית והקושי בפיצול קשב, לא מסתתר קושי קל בתחום הקשב בכלל, או קושי כלשהוא מתחום הויסות התחושתי. אני מצרפת לך מאמר מאד ראשוני בנושא הויסות התחושתי, תראי אם משהו מזה נשמע מוכר לגביו... חגית
 

Agata

New member
עוד משהו...וגם-איך מארגנים קלמר.

אגב, אפשר לתרגל איתו מיומנויות, שנדרשת בהם התארגנות מהירה יותר בתוך בית הספר. הזמנים בהם קשה לרבים מילדי א' להתארגן מספיק מהר, הינם זמני תחילת וסיום השיעור, הוצאת דברים מהתיק וארגון התיק בחזרה, כתיבה ביומן. מיומנויות אלו, ניתנות לתרגול ולימוד, בדיוק כמו שאנחנו עושים בקבוצות מוכנות, גם במסגרת הביתית. לדוגמא, אפשר לקנות לו קלמר ולארגנו, ביחד איתו, כמו בבית הספר (בהערה למטה). כמו כן, לארגן תיק עם חוברות עבודה, קלסר/תיקיה לדפים/מחברת/כל דבר שהוא רוצה לעסוק בו בתחום היצירה, למידה. ולאפשר לו מידי פעם, לעסוק בפעילויות יצירה/למידה, תוך שימוש בתיק המיוחד שלו. אז הוא צריך להצליח להוציא כל פעם את הציוד שהוא זקוק לו ולהחזירו בהתאם. ללמד אותו להכניס דפי עבודה לתיקיה בסיום. (אם יש לכם תיק בי"ס, אפשר גם ללמד איך לארגן נכון את התאים בתיק.) כל הפעילות הזו, כדאי שתתרחש מתוך הנאה ומשחקיות ולא כפעילות שנכפית עליו. פעילות כזו תיצור הרגל שיקל עליו אחר-כך. אפשר אפילו לשחק משחקי "מורה ותלמידים" ומשחקי בית ספר עם חברים שלו או עם אחיו. ארגון קלמר: ארגון שתומך בתפקוד העצמאי של הילד: קלמר בן 3 תאים, בתא אחד כל הנדרש לכתיבה בעיפרון: עפרונות רגילים, מחדד, מחק. בתא שני, צבעי עיפרון או טושים, בתא שלישי, סרגל, מספריים ודבק. חשוב לא להעמיס על הקלמר כי זה מפחית את יכולת ההתארגנות של הילד. עדיף לקנות שני קלמרים כאלו ובשני לארגן את צבעי הפנדה בתא, טושים/עפרונות צבעוניים בתא שני, כל זאת בכדי להקל על הוצאת-הכנסת ציוד מהירה בכיתה. חגית
 
../images/Emo51.gif רבה לחגית ולילך על האירוח ../images/Emo140.gif

היה מעניין, החכמתי, ואני בטוחה שעוד אחזור שוב לחלק מהמאמרים והתשובות כאן. סוף שבוע נעים וחג שמח
שרון.
 

Agata

New member
בכיף, ותודה על הארוח

ואם מישהו מעוניין גם בעתיד, לשאול שאלות בנושאים הקשורים לריפוי בעיסוק, תמיד ניתן לפנות במסר, ברצון! חגית
 
קושי באחיזת צבע ובציור

איתן בן 4 וממש לא אוהב לצייר הוא מצייר בעיקר ציור חופשי בצורה מעגלית ובמאמץ והכוונה של הגננת הוא גם מצליח לצייר איש ויחסית רואים התקדמות במהלך השנה (הגננת מבקשת ממנו לצייר ילד כל כמה חודשים ובודקת את ההתקדמות) אבל נראה לי שמאוד קשה לו להחזיק את הצבע ולצבוע משטחים זאת משימה שהוא פשוט לא מצליח לעשות וישר מוותר. בגן ממש "מכריחים" אותו מידי פעם לצייר ולצבוע והגננת יושבת איתו צמוד ועוזרת לו. היא גם תיקנה לו את האחיזה בתחילת השנה אבל עדין נראה שהוא לא מרגיש בנוח. יותר קל לו בעבודות יצירה אחרות של הדבקה ואפילו בפעולות של מוטוריקה עדינה כמו עבודה עם סיכות נעצים וכו כמו שאמרתי הגננת יושבת איתו על הנושא ואומרת שמאחר שהיא רואה שיפור מתחילת השנה אז היא לא חושבת שיש כרגע צורך לטיפול נוסף האם כדאי בכל זאת ללכת לאיבחון? איך מטפלים בכלל בנושא הזה? האם יש משהו שאני יכולה לעשות איתו בבית? תודה מראש יעל
 

Agata

New member
אחיזת צבע וציור../images/Emo126.gif

בתור התחלה, כרגיל... שאלה: ומה תפסידו מזה אם תלכו לאבחון? במידה ואת רואה קושי מתמשך בתחום הזה, כדאי מאד ללכת לאבחון ריפוי בעיסוק! ילד לא צריך לצייר מתוך מאמץ, מתוך זה שמכריחים אותו ומתוך קושי. אם רואים קושי באחיזת העיפרון ובציור, גם בגיל ארבע, יתכן שזה מצביע על קושי במוטוריקה ולכן, כדאי לגשת לאבחון ולטפל. חוסר טיפול ופעילות מתוך הכרח וחוסר הנאה מובילה במקרים רבים להימנעות מציור, יצירה, כתיבה בעתיד. במידה ואכן המקור לבעיה הינו קושי מוטורי כלשהוא כמו גמישות יתר במפרקים, שינוי אופן האחיזה שלו, עלול להיעשות בצורה שאינה מתאימה ליד שלו, למוטוריקה שלו ולכן עלולה להוביל לאחיזה לא נכונה של כלי הכתיבה ולקשיי כתיבה בעתיד. אני מקשרת לך מספר מאמרים בנושא, אשמח אם תקראי. יש במאמרים כמה דברים מאד רלוונטים לשאלתך, כולל, המון רעיונות לפעילויות בבית ודרך העבודה בבית. בהצלחה, ואם יש לך שאלות המשך אשמח מאד לענות. חגית משחקי ציורים
 

Agata

New member
לגבי הקישורים

הקישור הראשון, הוא "ציור החודש" ולא "משחקי ציורים" ויש בו עוד קצת רעיונות לפעילויות מהנות בתחום. שני הקישורים הבאים הינם המאמרים והאחרון, שוב בעיקר רעיונות לפעילות.
 
תודה רבה../images/Emo140.gif

אני כבר קוראת את המאמרים אגב, אם אני באמת מעוניינת ללכת לאבחון. למי אני צריכה לפנות? לבקש הפניה מהרופאה למכון להתפתחות הילד? (אני במכבי)
 

Agata

New member
../images/Emo13.gif

במכבי, את צריכה לבקש הפניה לריפוי בעיסוק, מרופא/ת הילדים. תקבלי ממנו טפסים, או לחילופין תצטרכי לצלצל להתפתחות הילד ולבקש שישלחו אליך טפסים(שאלון הורים וגננת) . רק אחרי שליחת הטפסים חזרה אליהם, יזמינו אותך. חגית
 
למעלה