חידה ספרותית בצד חידת רנ"ז

מיכי 10

Member
לא מבינה בשירה, אבל כפשוטו,

יש כאן תיאור גסיסה איטית של עלה בשלכת, אולי עם רמז למצב של העץ כולו?

הדרש - היתכן שהוא רומז למותו המתקרב של המשורר?
 

DoronModan

New member
בקשר לפשט

אכן גסיסה איטית של עלה. אבל לא התרשמתי שהעץ בעצמו לא בריא. (אבל אולי לא שמתי לב?) וזה נראה לי גם משמעותי לניסיון לפרש את הדרש.

בקשר לדרש יש כמה אפשרויות. קשה לדעת אם המשורר חשב על מותו שלו או לא, אבל עובדה היא שהוא נפטר 39 שנה אחרי זה, ב-2006.
 

DoronModan

New member
אלדד? וכולם.

על מה השיר - פשיטא בשבילך.
אבל האם יש לך / לכם רעיון אם זה פשוט אך ורק שיר טבע (וכבודו של שיר טבע במקומו מונח)? או שאפשר לחשוב על משמעות יותר רחבה מזה?
אני כמובן לא קובע "למה התכוון המשורר", אלא פותח זאת לדיון.
 

מיכי 10

Member
או.קיי., קראתי עכשיו בעיון, ובדקתי את התרגום לגרמנית.

EIN STERBENDES BLATT

Ein langsam fallendes 6
gelbliches Blatt 4
das leidend und heftig 6
gezittert hat 4

trägt die emailgelbe 6
Sterbfarbe bald 4
rund um den Baum auf 5
wie Make-up im Wald 5

יש השתדלות למשקל דומה בתרגום השיר. ציינתי בסופי השורות.
כאן יש אולי קצת פחות דגש בעניין הצלילים החוזרים. אבל עליי לציין שבגרמנית, הבית השני הרבה יותר הגיוני בעיניי מאשר באספרנטו, מבחינת בחירת המילים. (כולל אפילו שתי המילים באנגלית).

כשהמתרגם כותב emailgelbe sterbfarbe, לי, זה נשמע הרבה הרבה יותר טוב מאשר 'emajla flava mort-farb.
זה כאילו אותו דבר, אבל אולי גם הסידור של המילים בתוך השורות בשפות השונות, גורם לי להרגיש נוח יותר בקטע הזה, בגרמנית.

מצד שני, נוח יותר מבחינה משקלית, לקרוא את השיר באספרנטו, בגלל שבא-ו ההטעמה תמיד על ההברה הלפני אחרונה
 

DoronModan

New member
אחרי שדשנו כמעט עד דק את השיר

ואמנם אני מתייחס כרגע למקור האספרנטי ולא לגמרנית, אבל אני רואה את מספרי ההברות שכתבת, וזה בדיוק מה שרציתי לומר לגבי השורה האחרונה -
piedon de l' arb'
אפשר לקרוא את זה כ-pjedon, אבל אז מחמיצים אפשרות נוספת לקרוא את זה, ולהרגיש השלמה מסוימת. כשקוראים את הבית הראשון מרגישים מועקה כלשהי בגלל הבדלי המשקל בין השורות. לעומת זאת, לאחר 'מותו' של העלה, העלה המת משמש לאיפור או ייפוי גזע העץ, זה יכול לבטא מחזוריות בטבע, מחזוריות בחיים, שום דבר לא הולך לאיבוד.

וזה גם בא ליד ביטוי בהשלמת המשקל בשורה האחרונה
אפשר להשוות את המשקל: Lante falanta לעומת המועקה שנוצרת מהברה חסרה:
Flava foli'
ושוב המשקל של takte barktas לעומת
En agoni'
ושוב בבית השני: Kaj la emajla לעומת
flava mortfarb'

אבל הסוף מזמן לנו הפתעה, המשקל יוצר זרימה בין שורה 7 ו-8.
Ŝminkos la ringan
piedon de l' arb'.
(da da da / da da da / da da da / da)
מעגל החיים הושלם...
 

מיכי 10

Member
יש לי הרגשה כאילו הכנתי היום

עבודה סמינריונית, או לפחות רפרט, על השיר של ויליאם אולד...
 

מיכי 10

Member
לא וכן.

לא, כי בדיעבד חשבתי שבזבזתי הרבה זמן לשווא.
כן, כי אני אוהבת אתגרים.

לי זה נראה כבר יותר כעבודה סמינריונית מאשר כרפראט. אולי לא מבחינת ההיקף,
אבל כן מבחינת ההשקעה המחשבתית. בעיקר כמי שלא במיוחד מתחברת לשירה.
 

DoronModan

New member
מיכל ואלדד - איפה אתם?

אני רואה שאתם לא יודעים מה לומר.
אז יש לי שאלה אחרת, שאולי עליה יהיה לכם מעניין לענות עליה:
מה אפשר לומר מוזיקלית:
1) האם יש צלילים מסוימים שחוזרים? אם כן, איזה?
2) האם יש קצב מסוים (למשל אם מחליפים כל הברה בהברה da) - והאם הקצב הזה שווה בכל השורות, ואם שונה - איפה השוני.
וכן - אם משווים את הקצב בין שורה 4 בבית א' לבין שורה 4 בבית ב' - האם יש הבדל?
 

מיכי 10

Member
בבית.

אני את שלי כבר אמרתי לעיל.

1. השאלה לא ברורה לי.
2. לפי הרגשתי:
הקצב בבית הראשון, הוא בשורה הראשונה 5, בשנייה 4, בשלישית 5 וברביעית 4.
בבית השני, בשורה הראשונה 5, בשורה השנייה 4, בשורה השלישית 5 וגם בשורה הרביעית 5.

כלומר, קצב של 5, 4 לסרוגין בכל השיר, ורק השורה האחרונה בבית השני יוצאת דופן, כי היתה אמורה להיות בת 4 הברות, אך יש בה 5 (לעומת השורה הרביעית בבית הראשון, שבה יש כצפוי, 4 הברות).

ואעפ"כ, איכשהו זה לא נראה לי מפריע, כי את המילה piedon אני קוראת לעצמי כאילו היא בת שתי הברות בלבד, למרות שיש בה שלוש.
קוראת את pie כמו פְּיֶ במקום לקרוא פִּי אֶ.
אם תגדיל את הכתוב, תוכל להבחין בניקוד העברי שסימנתי להבהרת דבריי.
 

DoronModan

New member
צלילים שחוזרים - הסבר

נסו לקרוא את השיר לאט ובקול, ואז זה מתחוור. דוגמה אחת: Lante falanta
יש עוד לפחות שניים כאלה, משמעותיים!
בקשר למה שכתבת. השיר מתאר עלה נושר כאילו בייסורי גסיסה. הקצב המשתנה, לדעתי, בא לבטא את הייסורים האלה. כש'חסרה' הברה למי שקורא, זה קצת כמו להחסיר פעימה.
את מה שכתבת שאפשר לקרוא כאילו זה pje, כתבתי בעבודה סמינריונית על הפונולוגיה של אספרנטו. אבל למעשה צריך להגות את ה-piedon כמו pie ולא כמו pje, וזה משנה את האווירה.
נסי למצוא את הצלילים החוזרים.
 

Eldad S

New member
דורון, אשמח להתייחס,

אם כי אני כבר כמה ימים על מדוכת תרגום עבודה די גדולה ומייגעת (וכעת גם עבודה דחופה שנכנסה באמצע, וצריך להגיש אותה היום).
בכל אופן, אשמח אם תיתן כאן תקציר לטובת אלה שלא היו בפרקים הקודמים, ואנסה להיכנס ולבדוק מה אני רואה או שומע.
תודה רבה!
 

מיכי 10

Member
אם זאת הכוונה ב"צלילים חוזרים", אז ברור ששמתי לב אליהם.

ומלכתחילה קראתי את השיר בקול ולאט, כדי לקלוט את המשקל.
לא התייחסת לדברים שכתבתי על המשקל/מספר ההברות. ואני בטוחה שסָּפַרתי נכון.

בקשר ל'צלילים חוזרים', יש כמובן חזרה של מילה שלמה ומשמעותית: flava, אשר פותחת את השורה השנייה בכל בית.
 

DoronModan

New member
כן זה נכון - והנה עוד מצלולים

ודווקא כן התייחסתי, הדגשתי בקו את הציטוט מההודעה שלי. זה נכון שלא התייחסתי לפרטים של מה שכתבת, אבל זה בדיוק נכון. גם הוספתי עכשיו בסוגריים מרובעים מילה שלא כתבתי במקור.

"בקשר למה שכתבת. השיר מתאר עלה נושר כאילו בייסורי גסיסה. הקצב המשתנה [שתיארת], לדעתי, בא לבטא את הייסורים האלה. כש'חסרה' הברה למי שקורא, זה קצת כמו להחסיר פעימה.
את מה שכתבת שאפשר לקרוא כאילו זה pje, כתבתי בעבודה סמינריונית על הפונולוגיה של אספרנטו. אבל למעשה צריך להגות את ה-piedon כמו pie ולא כמו pje, וזה משנה את האווירה."

נכון, flava חוזרת במיקום אסטרטגי, השורה הראשונה בכל בית. אבל זה די רחוק בשביל להיטמע בזיכרון. אני חשבתי על מצלול כגון השילוב של f ושל l:
falanta flava foli
-אלה צלילים שיכולים להישמע כרכים ו'פריכים', וייתכן שכמו במין מאנטרה, של צלילים שחוזרים (למשל אום, קלינג, וכו') לעורר בנו ויבראציות והלכי נפש.

בהמשך מופיע: takte barktas - הצלילים t ו-k שחוזרים אלה צלילים סותמים (=פוצצים), שאמורים מלבד המשמעות, של העלה שנאבק במוות, להעביר באמצעות הצלילים את המאבק העיקש (והנדון לכישלון) של העלה.
 

מיכי 10

Member
תיקון קטן: flava, כפי שציינתי לעיל, מופיעה כמילה הראשונה

בשורה השנייה של כל בית.

את הדמיון בצלילים האלה הרגשתי כמובן, אבל באמת לא חשבתי עליהם מבחינה פונולוגית, של עיצורים פוצצים.

המילה שהכי הפריעה לי בשיר, היא emajla. בכלל לא הבנתי מה הקשר של אמייל לכאן. כי זה בסך הכל ציפוי צבעוני על כלים. וצהוב אינו צבע שאופייני דווקא לאמייל. אבל כשכתבתי על הצליל aj שבמילים kaj, emajla,
הבנתי את הצורך שגרם לאולד לעשות את הבחירה המוזרה במיוחד הזאת.
 

DoronModan

New member
צהוב צבע נפוץ. אבל emajla זה צבע ספציפי יותר

אם את אומרת שזה ציפוי צבעוני, אז אדרבא זה מתאים כי הוא אומר שהעלה 'יאפר' את 'רגלו' של העץ.
ולא ראיתי שהתייחס לתרגום לגרמנית שמצאתי.
 

מיכי 10

Member
אין לי שום ניסיון בעבודה עם אמייל, כי זה לא חומר מעשי בעיניי

אומנם אני מכירה בעיקר כלי מתכת שמצופים באמייל, וכלפי חוץ הם בדרך כלל נאים. הבעיה, שציפוי האמייל הוא חומר זגוגי (זכוכיתי) שאני חושבת שצורפים אותו בכבשן כלשהו עם הכלי. לא התעמקתי בזה.
עכ"פ, כשכלֵי מטבח מצופֵּי אמייל נופלים על הרצפה, או מקבלים חבטה חזקה, האמייל מתפוצץ באותו מקום. אם זה בצד החיצוני, זה מכער מאד את הכלי. ואם זה בצד הפנימי - אסור להשתמש בכלי, כי המתכת שנחשפת בפנים, מרעילה את האוכל. ואז אפשר, מכסימום, למלא את הכלי באדמה, לשתול בו צמח, ולהפוך את הכלי לעציץ.

וסליחה שהארכתי בסיפור זה.

בכל אופן, צבע צהוב הוא ממש ממש לא צבע אופייני דווקא לאמייל. אם כבר, היה עדיף להשתמש כדוגמה לצבע צהוב אופייני, בפרח החמנית - helianto (או בחרצית - krizantemo), שהצבע הצהוב מאפיין אותה! או בשמש - suno.
הערה: חרצית בר אצלנו, היא בצבע צהוב. אבל החרציות התרבותיות, הקריזנטמות, הן בשלל צבעים. לכן שמתי את החרצית בסוגריים.
הבעיה, שגם helianto וגם krizantemo, הן מילים בנות 4 הברות. לעומת emajlo - רק 3 הברות. והמילה suno בת 2 הברות.
(כמובן שבשיר הזה, מסיימים את המילה ב-a ולא ב-o).

אבל למשורר יש חופש היצירה. זה ידוע!


מה היה עליי לעשות עם התרגום לגרמנית? אוכל להציץ בו שוב, ולבחון מה קורה למשקל של השיר אחרי התרגום. טוב אציץ.
 
למעלה