מיכי 10
Member
...Ho ve, mi preskaü forgesis raporti ĉi tie
וזאת, כיוון שאמש, חזרתי בשעה מאוחרת מאד מהשיעור המשפחתי שלנו.
והבוקר, אחרי שמילאתי את חובתי האזרחית (בלֵית ברירה), נסעתי לבילוי משפחתי נעים ומעניין בביה"ס החקלאי מקווה ישראל. בין כל הצמחייה הנהדרת והמִּבנים הישנים המרשימים, נכנסנו אל בית הכנסת. ולדעתי, זה בית הכנסת היפה ביותר שראיתי עד היום.
ואחרי ה"התנצלות" על האיחור, הנה הדיווח:
חשבתי שלכבוד הופעתם של צמד "קייטו"; אנקי ונַנֶּה, נהיה הרבה יותר משתתפים. מי שלא הגיעו, כנראה לא יכלו וחבל, כי הם הפסידו. אבל בכל אופן, היינו אמש 19 חברים.
זה כולל את אנקי וננה מהולנד, זוג חברים של יעל (התלמידה) מגרמניה, דוד מבאר-שבע, לואיזה מחיפה (או שעברה כבר למקום קרוב יותר?), שני תלמידים מקורס המתחילים של אלדד, ואנחנו - חברי המועדון הוותיקים והפחות ותיקים.
אחרי התארגנות למצגת, וכיווּן הכלים של הזוג קייטו, הצגתי אותם בפני החברים, ואז הם הגישו לנו את הקונצרט שלהם בצורה מאד לבבית וחברית
הם שרים מאד יפה ובהרמוניה, בתיאום מושלם ביניהם.
אפילו כשמישהו מהם עושה איזו טעות קטנה, השני מתאים עצמו אליה מיידית, והכל עובר חלק.
הם שרו וניגנו על ארבעה כלים שונים: חלילית עץ מיוחדת, ארוכה מאד, גיטרה, עוד כלי מיתר קטן יותר ומעֵין אקורדיון ידיים קטנטן. אנקי גם הוסיפה לפי הצורך תנועות ריקוד שמחות ונחמדות.
במצגת, היו מילות השירים, ומדי פעם הם הראו אותן, והזמינו אותנו להצטרף אליהם בשירה.
נראה לי שיתכן שאנקי מורָה לנגינה, כי היא עזרה לנו הרבה בתנועות יד, שהראו את גובה הצלילים, וזה היה ממש חמוד ומסייע מצידה.
בחלק מהשירים, הם הִנחו אותנו לשיר בשתי קבוצות בקנון, תוך ששניהם מנצחים עלינו, כל אחד בצד שלו. הם גם ניסו עלינו שיר חדש, שקיוו שהם יזכרו כבר בעל-פה את מילותיו.
על שני שירים, הם סיפרו שכתב אותם מישהו בשם דניאל, מאוסטרליה. וניסו להסביר לנו בצורה קצת מסורבלת, מי תרגם בשבילם את השירים לאספרנטו; התברר שהם מתכוונים לאמיר נאור שלנו, שמשום מה לא חשבו שאנחנו מכירים גם מכירים אותו.
בין השירים היה שיר, אשר אנקי סיפרה והסבירה את הסיפור שלו. זה סיפור עממי מוכָּר על הדלי (או הכד) הסדוק. אבל היה נחמד לשמוע אותו פתאום באספרנטו, ואחר כך לשמוע אותם שרים אותו. יש לסיפור גרסאות שונות. למשל על איש הודי, ולפעמים על אישה סינית.
(תוכלו למצוא אותו בגוגל, אם תכתבו 'הדלי הסדוק').
קיבלנו גם שלושה "הדרנים" בסוף. ובסך הכל, נראה לי שכולנו התענגנו מאד על הקונצרט של אנקי וננה, התצטערנו להיפרד מהם, ומודים להם מאד
בהמשך, הִנחה אלדד את שיעור העשירי למתחילים.
וזאת, כיוון שאמש, חזרתי בשעה מאוחרת מאד מהשיעור המשפחתי שלנו.
והבוקר, אחרי שמילאתי את חובתי האזרחית (בלֵית ברירה), נסעתי לבילוי משפחתי נעים ומעניין בביה"ס החקלאי מקווה ישראל. בין כל הצמחייה הנהדרת והמִּבנים הישנים המרשימים, נכנסנו אל בית הכנסת. ולדעתי, זה בית הכנסת היפה ביותר שראיתי עד היום.
ואחרי ה"התנצלות" על האיחור, הנה הדיווח:
חשבתי שלכבוד הופעתם של צמד "קייטו"; אנקי ונַנֶּה, נהיה הרבה יותר משתתפים. מי שלא הגיעו, כנראה לא יכלו וחבל, כי הם הפסידו. אבל בכל אופן, היינו אמש 19 חברים.
זה כולל את אנקי וננה מהולנד, זוג חברים של יעל (התלמידה) מגרמניה, דוד מבאר-שבע, לואיזה מחיפה (או שעברה כבר למקום קרוב יותר?), שני תלמידים מקורס המתחילים של אלדד, ואנחנו - חברי המועדון הוותיקים והפחות ותיקים.
אחרי התארגנות למצגת, וכיווּן הכלים של הזוג קייטו, הצגתי אותם בפני החברים, ואז הם הגישו לנו את הקונצרט שלהם בצורה מאד לבבית וחברית
הם שרים מאד יפה ובהרמוניה, בתיאום מושלם ביניהם.
אפילו כשמישהו מהם עושה איזו טעות קטנה, השני מתאים עצמו אליה מיידית, והכל עובר חלק.
הם שרו וניגנו על ארבעה כלים שונים: חלילית עץ מיוחדת, ארוכה מאד, גיטרה, עוד כלי מיתר קטן יותר ומעֵין אקורדיון ידיים קטנטן. אנקי גם הוסיפה לפי הצורך תנועות ריקוד שמחות ונחמדות.
במצגת, היו מילות השירים, ומדי פעם הם הראו אותן, והזמינו אותנו להצטרף אליהם בשירה.
נראה לי שיתכן שאנקי מורָה לנגינה, כי היא עזרה לנו הרבה בתנועות יד, שהראו את גובה הצלילים, וזה היה ממש חמוד ומסייע מצידה.
בחלק מהשירים, הם הִנחו אותנו לשיר בשתי קבוצות בקנון, תוך ששניהם מנצחים עלינו, כל אחד בצד שלו. הם גם ניסו עלינו שיר חדש, שקיוו שהם יזכרו כבר בעל-פה את מילותיו.
על שני שירים, הם סיפרו שכתב אותם מישהו בשם דניאל, מאוסטרליה. וניסו להסביר לנו בצורה קצת מסורבלת, מי תרגם בשבילם את השירים לאספרנטו; התברר שהם מתכוונים לאמיר נאור שלנו, שמשום מה לא חשבו שאנחנו מכירים גם מכירים אותו.
בין השירים היה שיר, אשר אנקי סיפרה והסבירה את הסיפור שלו. זה סיפור עממי מוכָּר על הדלי (או הכד) הסדוק. אבל היה נחמד לשמוע אותו פתאום באספרנטו, ואחר כך לשמוע אותם שרים אותו. יש לסיפור גרסאות שונות. למשל על איש הודי, ולפעמים על אישה סינית.
(תוכלו למצוא אותו בגוגל, אם תכתבו 'הדלי הסדוק').
קיבלנו גם שלושה "הדרנים" בסוף. ובסך הכל, נראה לי שכולנו התענגנו מאד על הקונצרט של אנקי וננה, התצטערנו להיפרד מהם, ומודים להם מאד
בהמשך, הִנחה אלדד את שיעור העשירי למתחילים.
