אז מה היה לנו הערב?

[מיכי 10]

אז מה היה לנו הערב?

היינו ארבעה-עשר.

דורון התחיל את השיעור בהסבר על ההבדל בין שמות תואר שונים, ולאחר שנתבקש, עשה חזרה על נושא האקוזטיבו.

בהמשך ל-inta, anta, onta, שכבר למדנו וחזרנו בשיעורים קודמים, ושהם תארי השם, למדנו הערב ש-into, anto, onto הם שמות העצם המקבילים.

דורון עבר ללמד אותנו את השימוש במילית ajn, אשר נותנת אפשרות נוספת במשפטים מסוימים, שבהם היא מצטרפת אל קורלטיבים המתחילים באות K.

מיד לאחר מכן, עברנו למשפטי השוואה ...ju... des (ככל ש... כך...).

ולבסוף קיבלנו דפים עם הסיפור על "הזוג מצידון" ממדרש שיר השירים רבה, שאותו תרגם דורון בעבר מעברית לאספרנטו.
זה סיפור קסום ומהנה, עם happy end.

וזהו, וקיבלנו ערימת שיעורי בית.

תודה על השיעור המעשיר, דורון

*~*~*~*~*~*
לאחר שפינינו את הכיתה מנוכחותנו

, נתן אמיר את השיעור השמיני למתחילים, במקום אלדד, שלא יכול היה להגיע היום.

 

[DoronModan]

יפה מאוד, מיכל. תודה

רק 2 הרחבות

שתי הקטגוריות של שמות תואר שהצבעתי עליהן, הן לא חלק דווקא מאספרנטו, אלא בכלל בבלשנות, ותקפות גם לעברית, אנגלית ועוד. הדגמתי ע"י שם התואר bona:
1. La lernanto estas bona. ->predikato (בעברית: נשוא)
2. La bona lernanto sukcesis. ->atributo (בעברית: לוואי)

כשלעצמן הקטגוריות האלה לא חשובות ללימוד אספרנטו, אבל הן מתקשרות למשהו שנשאלתי עליו. במקום שם תואר רגיל אפשר לכתוב adjektiva participo למשל:
1. La arbo estas falonta ->predikato נשוא
העץ עומד ליפול

2. La falonta arbo kaŭzis ĉagrenon. ->atributo לוואי
=העץ העומד ליפול גרם עצב

בעניין תוספת המילית ajn. למעשה אפשר להוסיף אותה אחרי מילים קורלטיביות המתחילות ב-i, כמו שמופיע בסיפור iu ajn, וגם (למרות שזה לא מופיע בחומר המודפס שחילקתי) - אחרי מילה קורלטיבית עם -neni, למשל neniu ajn . פרושה הכללה בנוסח, בערך: "....שלא יהיה"', "....שרק יהיה" וכו', למשל kiu ajn - מי שלא יהיה. ial ajn-מאיזושהי סיבה שרק תהיה. באנגלית משתמשים ב-ever במקרים רבים:
whoever, - kiu ajn
for some reason whatsoever- ial ajn

כמו שכמה תלמידים ואני הסכמנו, המילה ajn משמשת לתיבול השפה. אפשר להסתדר בלעדיה, אבל היא קצת ממזרית, ונחמד יותר איתה.

וכן, נתתי כמה וכמה תרגילים, זה לא באמת המון, יש שבוע שלם. iel ajn, אני אצטרך לבדוק את כולם, אז אני אעבוד הכי קשה מכולם...

 

[מיכי 10]

תודה על ההרחבות שלך

כיוון שנאלצתי לאחר מעט אמש, הפסדתי את החלק הראשון, ובשיחת הטלפון מאזור כמעט ללא קליטה, היה לי קשה להבין את ההסבר שלך על נושא שלא הכרתי כלל. אז עכשיו, בכתב, זה כבר ממש ברור.

ואת השאר אקרא בעיון, אחרי שאחזור מראשל"צ.

 

[מיכי 10]

קראתי עכשיו בעיון את ההרחבות, ויש לי שאלה של תרגום.

כתבת: "במקום שם תואר רגיל אפשר לכתוב adjektiva participo".
participo זה בינוני. נכון?
adjektivo זה שם תואר.
אז מה זה הצירוף adjektiva participo? בינוני שם-תארי? כלומר, אני לא מבינה בכלל את הכנסת המילה participo. מה עניינהּ לכאן?

אגב, אם אינני טועה, בזמני, לא לימדו אותנו את המושג "שם תואר", אלא "תואר השם". זו אותה גברת בשינוי אדרת, אבל קל לי יותר עם הצירוף "תואר השם", כמו עם ה"חבר" שלו "תואר הפועל".
כלומר, האחד מתאר את השם (adjektivo),
והשני - מתאר את הפועל (adverbo).

ובקשר לשיעורי הבית, זה אולי לא המון, יחסית לאחת הפעמים הקודמות, שבהן באמת נתת המון המון ש.ב.
ובכל מקרה, כפי שסיפרתי לך, אני אוהבת להכין את שיעורי הבית, אז לא התכוונתי לקטר

. ואתה צודק שֶׁ לך יש הכי הרבה עבודה, לבדוק את כולם. (והרבה אנשים חושבים בטעות שמורים מלקקים דבש).

 

[DoronModan]

הבהרת המושג adjektiva participo ו'בינוני'

יש adjektiva participo, כמו falanta, ויש substantiva participo כמו leganto (ויש גם advarba participo שעוד לא למדנו, כמו במילה dancante.)
מכל אלה רק substantiva participo הוא בינוני, כפי שנראה להלן.
עכשיו לגבי המילה בינוני
מקור המילה 'בינוני' הוא "בין פועל לבין שם עצם". בעברית הכוונה למילים כמו שוֹמֵר. המילה הזו יכולה להיות גם שם עצם, כמו במשפט: "אבא שלי הוא שומר", וגם פועַל: אבא שלי שומר בין 2 ל-4.
המילה gardanto היא בדיוק כזו, וכן venkinto, aĉetonto וכיו"ב. וגם שם השפה: Esperanto. דגם כזה למדנו בדיוק בשיעור האחרון. זה שם עצם, (substantivo) ולכן זה נקרא substantiva participo - ואותו כן אפשר לתרגם כ'בינוני', מהסיבה לעיל - כי בעברית הוא מתורגם פעם כשם עצם ופעם כפועל, בהתאם להקשר.


אבל ה-adjektiva participo הוא לא בינוני אלא נראה ומתנהג כמו שם תואר. ראשית נראֶה כמו ש"ת - כי גם הוא מסתיים ב-a, למשל: falanta arbo. או plorinta knabo. ומבחינת ההתנהגות גם כן הוא דומה לשם תואר' כי הוא מתאר את מצב העץ, או מתאר את מצב הילד. במשפט כמו La knabo estas plorinta ניתן לטעון כאילו זה צורה של פועל לכל דבר. אבל בעומקם של דברים אפשר לומר שרק ה-estas הוא הפועל, בעוד שה-plorinta הוא לא פועל, אלא רק תיאור המצב שבו הילד נמצא בו בעבר. במקרה הזה הילד במצב של אחרי בכי. אפשר להשוות את La knabo estis plorinta, שזה תאור מסוים של הילד כפי שהיה בעבר (לפי estis), ל-La knabo estis laca, שזה לכל הדעות תאור של הילד.
תודה על השאלה, זה גרם לי לחשוב איך להסביר ולהבין יותר טוב בעצמי.
אני מקווה שמכל ההסבר הזה בסופו של דבר לא יצאת מבולבלת יותר, אלא שזה עשה לך סדר.

 

[מיכי 10]

תודה על התשובה המושקעת, דורון!

נכון שיצאתי מבולבלת, כי קשה לי להפנים את המושגים הדקדוקיים (שגם בעברית בעייתיים לי מאז ומתמיד, אעפ"י שלמדתי לשון עברית כחוג השני שלי), כמו

adjektivo, adverbo, substantivo ויש גם infinitivo.
(=שם עצם, תואר הפועל, תואר השם, וגם שם הפועל (שזה לגמרי לא ברור לי, אפילו בעברית).

מה שכן למדתי בזכותך מכל השיעור הזה כאן, וזה חשוב מאד בעיניי, זה מה זה בכלל בינוני. רק עכשיו הבנתי ש'בינוני' הוא "בין פועל לבין שם עצם".
אני מכירה הרבה דוגמאות למילים כאלה, אבל רק עכשיו למדתי את הגדרתן כ"בינוני".
ת ו ד ה

(את ההבהרות האלה אני שומרת, כמובן, בתיקיית "הסברים באספרנטו" במחשב).

 

[DoronModan]

אה, אז פעם אחת כדי לעשות לך (ואולי לקוראים נוספים) סדר

שם עצם: דבר כלשהו. יכול להיות באמת עצם דומם, אבל גם חי, צומח, אנושי, נראה ובלתי נראה, מוחשי או מופשט וכו'. דבר. לא פעולה.
לדוגמה: tablo, Dio, lingvo, naturo, krajono
באספרנטו: substantivo
____________
שם תואר: תכונה שמתארת את שם העצם. לדוגמה: bela, bona, ruĝa, nevidebla
באספרנטו: adjektivo
_____
תואר הפועל: כשמו כן הוא - מתאר את האופן שהפעולה מבוצעת: saĝe (באופן יפה, למשל מדבר בחוכמה); rapide (במהירות, למשל רכבת נוסעת במהירות)
באספרנטו: adverbo
_______
צורת המקור: הכוונה למקור של פועל (אין צורך להסביר מה זה פועל כמדומני) - כמו ללכת, לעמוד, לשבת, לחיות וכו'. לצורה הזו אין שום זמן, היא כללית.
באספרנטו: infinitivo
________
עצתי: נסי ללמוד בעל פה פעם אחת ולתמיד,ועד הסוף, כך שיהיה לך ממש ברור לגמרי, כמו את לוח הכפל...
אם הייתי במקומך, לצורך תרגול, הייתי עושה לעצמי טבלה עם ארבעת המושגים הנ"ל, ומשבץ כמה וכמה מילים שמתאימים לכל טור.

 

[מיכי 10]

באמת תודה על ההשקעה בסדר הדברים.

מה משמעותם בעברית של:
שם עצם
תואר השם
תואר הפועל
צורת המקור
אני יודעת. באספרנטו אני מכירה kompreneble את הסיומות שלהם O A E I.
אבל עד עתה הסתדרתי איכשהו בלי ההגדרות:
substantivo
adjektivo
adverbo
infinitivo
חשבתי שאוכל להמשיך כך. מסתבר שלא בטוח שאפשר.

אז בסדר. אקבל את עצתך. זרקתי כרגע הרבה מגנטים של פרסומות, ופיניתי מקום על דלת תא ההקפאה של המקרר, כדי להצמיד לשם טבלה כזאת.

 

[DoronModan]

אם כך אלה בסך הכל מילים חדשות ותו לא

 

[מיכי 10]

טוב, כולה ארבע מילים. לא צריך אותן על המקרר.

עשיתי לי בהן סימנים כדי לזכור.
ובאמת, אם על לוח הכפל התגברתי כבר בגיל שבע וחצי, אין סיבה שלא אתגבר (שנים אחדות אחרי זה

) גם על adverbo, adjektivo, substantivo kaj infinitivo.

 

[DoronModan]

כשתתגברי - יש עוד משימונת

תצרפי את כל אחת מהמילים adverbo, adjektivo ו-substantivo ל-participo
adjektiva participo, substantiva participo, ו-adverba participo, ותרכיבי מילה מתאימה עם הסיומת המתאימה: a, o או e. אצייין רק שאת השימוש ב-adverba participo לא למדנו.

 

[מיכי 10]

אופס, *תחילה* קראתי בטעות "כשתתבגרי" - יש עוד משימונת.

אז התכוונתי לדחות את המשימה בכמה שנים.

על ארבע המילים כבר התגברתי, כמובן.

נראה רק אם אצליח לעמוד במשימה, ולהביא אפילו כל מילה בזמן אחר. ננסה:

substantiva participo: deziranto (המשתוקק, המתאווה)

adjektiva participo: kuronta (העומד לרוץ עוד מעט)

adverba participo: ŝoforinte (כאשר הוא היה בנהיגה)

Mi tre esperas ke mi ne eraris en miaj ekzemploj.

 

[DoronModan]

תיקון קטן

shoforinte-לאחר שנהג, משנהג.
shoforante-בעת הנהיגה
shoforonte-בעומדו לנסוע

 

[מיכי 10]

תודה, דורון. אז רגע, כל השאר כן בסדר?

 

[DoronModan]

שימי לב ששני הראשונים

מתורגמים דומה למרות השוני בפועל. לא ארחיב בזה עכשיו, אבל שימי לב מה ההבדל.

 

[מיכי 10]

לא הבנתי. האם התכוונת בשני הראשונים

ל-שני התרגומים האלה?:
(המשתוקק, המתאווה)
(העומד לרוץ עוד מעט)

 

[DoronModan]

כן

 

[מיכי 10]

חשבתי שזה ברור. בינתיים אני כבר לא בטוחה.

 

[Namiro]

קורס מתחילים

הפעם אלדד לא יכול היה להגיע, ואני החלפתי אותו והעברתי שיעור העשרה לקורס המתחילים.
הגיעו 9 משתתפים. הצגתי בפניהם תרגומים לשני שירים - "ציפור שניה" של נתן זך, ו"רואים רחוק רואים שקוף" של יעקב רוטבליט. יש לזכור שהם בשיעור שמיני בלבד, ואוצר המילים שלהם עוד מצומצם, וחסרות להם הרבה מילים להבין את התרגומים. לכן ניצלתי את ההזדמנות להרחיב את אוצר המילים שלהם. הכנתי את מילות השירים בארבעה טורים - משמאל אספרנטו, מימין המקור העברי, ובאמצע מילון. הנה מצורף הדף לשיר "רואים רחוק רואים שקוף".

 

[DoronModan]

איך הם התרשמו?

נבהלו קצת משפע המילים שלא מכירים? או ששו אלי אתגר?
איך שלא יהיה (kiel ajn), ודאי שמחו להיווכח שניתן לפרסם בעולם תרבות ישראלית באמצעות אספרנטו. יש לזה כוח עצום, לתרבות באספרנטו.