מיכי 10
Member
דיווח על הערב האחרון ל"שנת הלימודים" הנוכחית במועדון אספרנטו
למי שאינם זוכרים/יודעים, ממחר אנחנו ב"חופש הגדול"
עד לשנה"ל הבאה, המתחילה בשלושה בספטמבר.
וביום שני האחרון של אוגוסט - חגיגת סוף הקיץ בקפה "אלתר נתיב", הכשר למהדרין.
הערב היינו 15 חברים במועדון. וברכה, הביאה כדרכה כיבוד מגוון וטעים.
תודה.
צביק'ה, המתגורר ולומד כרגע בירושלים, סיפר על חייו ועל חיי משפחתו בנפאל. הוריו הם שליחי חב"ד, ולמעשה מייסדי בית חב"ד המיוחד בנפאל, אשר בה אין כלל קהילה יהודית. ולכן, התפקיד שלהם הרבה יותר מסובך מאשר בארצות אחרות בעולם. כיוון שהוא צנוע, הוא לא סיפר עד כמה משמעותית וחשובה עבודתם שם, ועל הנתינה והחמלה האינסופיות שהם וילדיהם מרעיפים על כל המוני המתארחים אצלם תמיד, ובחגים במיוחד. ועל חילוץ ועזרה לנפגעים באסונות שונים שקרו שם.
אעפ"י שזו הפעם הראשונה שצביק'ה דיבר בפני קהל, ועוד באספרנטו, וקצת חשש, הוא שידר כלפי חוץ שקט, שלווה וביטחון, וסיפוריו היו מרתקים. שאלתי אותו מראש אם נוכל לשאול אותו שאלות אחרי ההרצאה, והוא הסכים ברצון.
כיוון שחשב שיוכל למלא רק כ-20, 30 דקות מתוך הערב, הכנתי לעצמי כמה שאלות שרציתי לשאול אותו, אחרי שקראתי המון על הנושא באינטרנט, אבל אפילו לא נותר זמן כדי לשאול אותן.
כבר תוך כדי ההרצאה, הוא נשאל (בהסכמתו) כמה וכמה שאלות, וגם בסוף, כך שהזמן אפילו לא הספיק לו ולנו
ביקשתי שאם יהיה מוכן, ימשיך לספר לנו עוד בהזדמנות אחרת.
תודה לבבית לצביק'ה על הערב הנעים והמעניין, שכולנו נהנינו ממנו מאד
ולהתראות,
מיכל.
למי שאינם זוכרים/יודעים, ממחר אנחנו ב"חופש הגדול"
וביום שני האחרון של אוגוסט - חגיגת סוף הקיץ בקפה "אלתר נתיב", הכשר למהדרין.
הערב היינו 15 חברים במועדון. וברכה, הביאה כדרכה כיבוד מגוון וטעים.
תודה.
צביק'ה, המתגורר ולומד כרגע בירושלים, סיפר על חייו ועל חיי משפחתו בנפאל. הוריו הם שליחי חב"ד, ולמעשה מייסדי בית חב"ד המיוחד בנפאל, אשר בה אין כלל קהילה יהודית. ולכן, התפקיד שלהם הרבה יותר מסובך מאשר בארצות אחרות בעולם. כיוון שהוא צנוע, הוא לא סיפר עד כמה משמעותית וחשובה עבודתם שם, ועל הנתינה והחמלה האינסופיות שהם וילדיהם מרעיפים על כל המוני המתארחים אצלם תמיד, ובחגים במיוחד. ועל חילוץ ועזרה לנפגעים באסונות שונים שקרו שם.
אעפ"י שזו הפעם הראשונה שצביק'ה דיבר בפני קהל, ועוד באספרנטו, וקצת חשש, הוא שידר כלפי חוץ שקט, שלווה וביטחון, וסיפוריו היו מרתקים. שאלתי אותו מראש אם נוכל לשאול אותו שאלות אחרי ההרצאה, והוא הסכים ברצון.
כיוון שחשב שיוכל למלא רק כ-20, 30 דקות מתוך הערב, הכנתי לעצמי כמה שאלות שרציתי לשאול אותו, אחרי שקראתי המון על הנושא באינטרנט, אבל אפילו לא נותר זמן כדי לשאול אותן.
כבר תוך כדי ההרצאה, הוא נשאל (בהסכמתו) כמה וכמה שאלות, וגם בסוף, כך שהזמן אפילו לא הספיק לו ולנו
ביקשתי שאם יהיה מוכן, ימשיך לספר לנו עוד בהזדמנות אחרת.
תודה לבבית לצביק'ה על הערב הנעים והמעניין, שכולנו נהנינו ממנו מאד
ולהתראות,
מיכל.