הערב אני מבקשת להכות בברזל בעודו חם, ולדווח מיד כשהגעתי

מיכי 10

Member
הערב אני מבקשת להכות בברזל בעודו חם, ולדווח מיד כשהגעתי

הביתה. 21:15. (רק עם מעדן סויה בטעם שוקולד של alpro ביד, כדי לא להתייבש.
וזאת לא פרסומת סמויה. סתם פינוק קטן שלי).

אתחיל בעברית, ורק אם יבוא לי בהמשך, אעבור לאספרנטו. כי אני, את המִּכסָה היומית שלי באספרנטו, כבר עשיתי
אוהו עשיתי. :)

היה לנו ערב נהדר ומקסים, בזכות דורון, שאסף עבורנו שוב חידות בלשיות, והִנחה את הערב ברוב חן, ובזכות כל מי שהיו במועדון: היינו 12 geamikoj.
לפני שהתחלנו, הודיעה לנו יואלה על הנכד החדש שלה, והביאה כיבוד נחמד ואסטטי במיוחד.
מזל טוב ורוב אושר יואלה, לך, לבת שלך ולכל המשפחה, להולדת נועם


הספקנו היום לפתור בכוחות משותפים שתי חידות מעניינות, ונהנינו מאד
מי שלא היה - הפסיד.
עשינו מאמצים כנים לדבר אספרנטו ולא לקרוקודֵל. וגם כשדינה קִבלה אישור מיוחד לספר מעשה שקרה לה בפיליפינים בעברית, דורון תרגם אותו לאנגלית עבור קרטיס.

היה כיף שגם יותם הצליח להגיע למועדון, אחרי תקופה ארוכה שלא היה כאן. לכולנו, בנוסף לשריטות (שהן כנראה תנאי קבלה לאספרנטו), יש גם חוש הומור, ברוך ה'. אבל אני אוהבת במיוחד את חוש ההומור החביב של יותם, ואת הצחוק המידבק שלו.


כיוון שדוד נסע אל מחוץ לעיר, ולקרטיס קשה כרגע להתנהל לבד בדרך הארוכה אל המועדון, דורון לקח אותו מהבית, ואני החזרתי את קרטיס הביתה.
נורא חששתי מהצורך לנהוג בלב תל אביב הלא כל כך מוכר לי, ובו זמנית לשוחח עם קרטיס באספרנטו (ו/או באנגלית). אז הכנתי לעצמי במחשב ארבעה משפטים, ליתר ביטחון. אבל כמובן ששכחתי לקרוא אותם לפני שיצאתי, ולהפנים את המילים היותר בעייתיות. לקחתי איתי גם את רמי בטרמפ (ולא בטראמפ), והייתי בטוחה שהוא ישתלט על השיחה באספרנטו, ואני אוכל להתרכז בנהיגה בלבד. אבל... הופתעתי לטובה מעצמי!!

כבר בדרך אל האוטו (כהצעתו של דורון) התחלתי לשוחח עם קרטיס באספרנטו, ובקלות. כנראה היתה לי סיעתא דשמיא הפעם.

וגם תוך נהיגה, המשכתי בכך. וממש הלך טוב. וכשרמי, להפתעתי, דווקא דיבר איתי בעברית, ביקשתי ממנו לעבור לא-ו או לאנגלית.
כך שאפשר לומר שהדרך עברה בנעימים ותוך שיחה. והיה לי עוד מזל (כנראה שה' עשה לי הפעם פרוטקציה
): הוויז לא קיבל בשום אופן את הוראות הדרך שלי לכתובת של קרטיס. אז למזלי, זכרתי חזותית ובמדוייק את הדרך, מהבדיקה לפני כן במחשב, במפה של ווינט, וזה היה קלי קלות. ובחזרה משם לגבעתיים בשביל רמי, והלאה לרמת גן בשבילי, הוויז עבד "כמו גדול", בלי שום בעיות. מוזר שסרב קודם, ולאחר מכן הוביל אותנו בדרך קלה ומצויינת.

וכמו שדורון נוהג להודות לאחרים, הפעם אני מודה לו (ובטוחה שגם בשם כל הנוכחים): תודנקון (ועדיף תודנקגון) למודנקון. היה כיף.
 

Eldad S

New member
אכן, היה לנו הערב מפגש מרתק.

המון תודה לדורון, שארגן והגיש את הערב, ולכל מי שהגיע. תודה גם ליואלה, שהנעימה את הערב עם הכיבוד העשיר.
גם מה שסיפרת על המשך הערב, כשהבאת את קרטיס ואת רמי הביתה - נראה שבאמת ההשגחה העליונה סידרה לך יפה מאוד את וייז כך שלא תיעזרי בו, ותיעזרי בעצמך בלבד.


ולי היה ערב נעים גם במועדון, וגם בחזרה הביתה, כשהלכנו יותם ואני לתחנת הרכבת - הוא נשאר שם כדי להגיע הביתה, לדרום, ואני עוד המשכתי משם, מהלך של מספר דקות נוספות, עד לתחנה שלי. לפחות הפעם נראה לי שלמדתי מתי כדאי לי לצאת (יצאתי מהמועדון באיחור של כעשר דקות, ואולי יותר). אז יצא לי לחכות לא מעט זמן בתחנה, עד להגעת האוטובוס הבא.

אני עוד צריך לבדוק מה היה "פתרון בית הספר" של החידה השנייה. דיברתי אמנם עם יותם על כך בדרך, אבל הפתרון שהזכרנו לא נראה לי תפור יפה כל כך. אז אני סקרן לדעת מה היה הפתרון שדורון הציע.
 

מיכי 10

Member
לא בטוחה שהבנתי אותך נכון.

כנראה אתה מכנה "פתרון בית ספר", את הפתרון של דורון, לעומת זה של יותם, בחידה השנייה?
למרות שדווקא הראשונה, היתה חידה שקשורה לבית ספר.
אבל אותה אני בטוחה שהבנת.
 

Eldad S

New member
טוב,

הרי זה ביטוי בעברית: "פתרון בית ספר" הוא הפתרון הרשמי של שאלה/חידה כלשהי. ואת צודקת, לא חשבתי על זה שבאמת בחידה הראשונה דובר על בית ספר.

לפי הפתרון שיותם הציע, לא אהבתי את פתרון החידה השנייה, כי הוא נראה מלאכותי משהו, ו"תפור לא טוב", כפי שהגדרתי לעיל. לכן תהיתי מה פתרון בית הספר שדורון הכין לחידה הזאת, כי מן הסתם הוא נשמע כן משכנע (בניגוד לפתרון שאני דסקסתי עם יותם).
 

מיכי 10

Member
כן אלדד. זוכר שמצאנו שהטעם של שנינו דומה מאד

בעניינים שונים?
אז באמת כתבתי קודם לדורון ש"אומנם לשאול ולנסות לפתור אותה (את החידה השנייה), היה ממש כיף. אבל את הפתרון הסופי (תרתי משמע?) לא אהבתי, והוא היה לי קצת יותר מדי."

לכן אני מניחה שהפתרון שקיבלת מיותם, זהה לזה שנפתר בסוף הערב במועדון, בהנחיית דורון.
 

DoronModan

New member
כיף לקרוא + החידה ופתרונה

ובקשר לחידה השנייה, היא קשה מאוד, והפתרון פתלתֹל, ואף משתרע על פני כמה שנים... ואכן יצאנו משם ב-20:00! להערכתי לקח כ-25 דקות לפתור את החידה הראשונה לעומת כ-55 דקות את החידה השנייה. וזה היה צפוי.
לגבי החידה הזו, כמו לגבי חידות אחרות מהז'אנר, אם מגיעים לפתרון צעד אחר צעד מתוך האפלה עד שמתבהרים כל הפרטים, זה מעניין. אבל אם שומעים את הפתרון בלי לפתור, זה יכול להיראות דחוק מדי.
אני כותב לך בזה את החידה והפתרון, ואשמח לשמוע מה דעתך, אם הוא תפור יותר טוב ממה שיותם סיפר לך.

Viro venis al restoracio, mendis testudan supon, manĝis ĝin, revenis hejmen, kaj poste estis trovita morta. Kio okazis?

Respondo: Kelkajn jarojn antaŭe, la viro perdis sian edzinon en aviadil-akcidento, kiam la aviadilo en kiu ili vojaĝis koliziis al la tero de izolita insulo. La virino malaperis ie en la insulo, kaj fakte mortis pro la akcidento, dum ĉiuj aliaj saviĝis. La grupo decidis ke ĉiu iru kaj serĉu manĝaĵon. La savitoj revenis kaj donis al la viro manĝi "testudan supon". Li neniam antaŭe manĝis testudan supon. Post kelkaj tagoj venis ŝipo kaj savis ilin.
Post kelkaj jaroj li iris al restoracio kaj provis denove testudan supon. Li tuj eksentis ke la gusto de la supo estas tute malsama ol tiu, kiun li memoris el la insulo. Li komprenis, ke tiam la supo ne estis preparita de testudoj, sed de la karno de lia edzino, tiel ke li fakte manĝis ŝin. Li revenis hejmen kaj sinmortigis.
 

Eldad S

New member
טוב, הפתרון הנוכחי

עגום יותר ממה שחשבתי.
לא נעים לקרוא... בכל אופן, אני מבין קצת יותר את פתרון בית הספר. הוא דחוק, במידה מסוימת (גם כן), אבל אפשר להבין אותו ולהזדהות, איכשהו.
בוא נגיד שהוא לא חלק כמו הפתרון של חידת המורה והמפקחת בכיתה.
בכל אופן, שאפו על המפגש אתמול, אכן נהניתי מאוד.
 

DoronModan

New member
איך שאני רואה את זה

שתי החידות משתייכות לתת-ז'אנרים מעד שונים. השני קשור בסיפור. המצב המתואר קיצוני מאוד אבל הפתרון לא דחוק. אמנם אפשר היה להגיע להרבה פתרונות (גם בחידה הראשונה, במידת מה) מהסיפור המתואר, ו'משום מה' רק הפתרון של החדאי הוא נכון. כלומר, זו חידה בלשית בהתהוות, כי כל רגע מסיקים דבר מתוך דבר. והעיקרון הוא לגלות את הדבר הנוכחי, מרגע לרגע, כי אי אפשר לגלות את התמונה המלאה.
אני מניח שהחידה דומה לסיפור סוף עלילה של מחזה ראליסטי שמציג מצבי קיצון (אם הוא מחזה קלאסי), למרות שהוא כביכול ממוקם בסאלון ביתי רגיל.
יש מחזה מדהים של איבסן, Hedda Gabler. נניח ששהייתי מבסס עליו חידה: "אישה נכנסה לגור בביתה החדש ולמחרת בבוקר התאבדה. למה?"
הסיפור כל כך מפותל, שאילו הייתי מספר אותו בחידה היו אומרים שהסוף דחוק. ובכלל, יש כל כך הרבה אפשרויות למה שאישה תתאבד. המחזה מרתק
יש שם המון פיתולים (והרבה יותר ממשולש אהבים אחד...) ודברים שנראים בלתי אפשרים (למרות שפסיכולוגית הם הגיוניים בהחלט) אבל מרגע לרגע, ובהדרגה, הדברים מתבהרים. אני לא בא להשוות את העומק הפסיכולוגי של המחזה - לחידה, אבל ההקבלה היא שאם יודעים רק את הסוף ומספרים אותו בלי לחוות את הדרך, הן של החידה והן של המחזה - זה נראה מאוד דחוק.
 

מיכי 10

Member
אומנם לא אני נשאלתי על דעתי, אך אתפרץ, ואכתוב אותה בכל זאת.

כשקראתי את התשובה, ראיתי איך בכלל בנוי פתרון של חידה כזאת.
את הפתרון של החידה המסויימת הזאת, ממש לא אהבתי. בכלל לא. הוא מוגזם לגמרי בעיני, לא מציאותי ומאד דוחה.

מה שכן למדתי מתוכו, שזאת השקעה להנחות את הרעיונות שלנו, כך שבסופו של דבר נגיע אל הפתרון. צריך לתת-לא-לתת רמזים, לפי השאלות השונות של כולנו, כדי לענות עליהן בצורה מדוייקת, מבלי לגלות. ועם זאת, לתת לנו תקווה שנצליח לבסוף להגיע לפתרון ,בעבודה המשותפת של כולנו. :)
 

DoronModan

New member
סך הכל זה קל

לא אני נתתי את הרמזים, אלא עניתי ישירות ב'כן' וב'לא' על תכנים שבאו מכם!
 

יואפ74

New member
Enigmoj de la lasta vespero

Mi tre ĝuis la enigmojn de la lasta vespero, kaj ke vi trovis tempon por organizi g^in, Doron, kvankam ke la lasta enigmo estis "iomete" makabra.
La enigmonj ankaŭ kaŭzis al ni paroli nur Esperanto, almenau klopodi, kaj riĉigi la lingvon kun novaj vortoj.
Mi bondeziras al vi sukceso kun vian doktora laboro.
Judith
 

DoronModan

New member
dankon

kaj pro la komplimento kaj pro la bondeziro
jes, makabra, sed vere la celo estis kuraĝigi vin paroli kaj eĉ pensi en Eo
 

מיכי 10

Member
+ כן, שמתי לב לזה באיחור, אז תיארתי לעצמי שתבינו

את כוונתי המקורית: תרגום רק לאספרנטו, כמובן. :)

היום הייתי בסידורים בשיבא. כשסיימתי אותם, הלכתי לבקר חברים וחברות בבניין יולדות. דווקא שני הרופאים שהכי רציתי לפגוש, לא עבדו שם היום, וגם לא חברותַי מיח' האולטראסאונד. אבל כל מכרַי שמחו איתי מאד, ואני - איתם.
לעומת זאת, כן פגשתי אחיות, מיילדות וכוחות עזר, ובסוף גם את אחד מרופאי הנשים, שביום שעזבתי את המחלקה, חיבק אותי וכמעט בכה! ברצינות.

היום הוא כל כך שמח, וכל הזמן חיבק, נישק וליטף אותי. שאל גם על אחותי המקסימה (שהוא מכיר מהכנסים של רופאים ועורכי דין באילת).

שאל מה אני עושה כיום בְּעיקר, וסיפרתי על אספרנטו. הוא דיבר מיד על ד"ר זמנהוף, התלהב מאד, והעלה רעיון להצטרף אלינו. אבל אין לו זמן...
ביקש שאבקר יותר. אז ידי עדיין נטויה; אולי אצליח מתישהו להביא אותו אלינו לאל"י? mi esperas, kompreneble.
 
למעלה