הייתי שמחה אם מישהו מהאספרנטיסטים האמיתיים

[מיכי 10]

הייתי שמחה אם מישהו מהאספרנטיסטים האמיתיים

היה מחליף אותי הפעם, או מוסיף על הדיווח שלי. למה? כי לא הבנתי מספיק את השיטה. כי מעשה שהיה, כך היה. יוסי אמר שההרצאה של ז'אן פיירו על "שמות הארצות באספרנטו", תהיה מעניינת מאד. אני ממש לא 'קניתי' את הקביעה הזאת. האמנתי שזה יהיה משעמם-טיכו, אבל החלטתי להגיע בכל זאת, בגלל החֶבְרָה ובגלל השיעור שאחרי המיפגש. לצערי אחרתי קצת, ולא כדי "לדפוק הופעה", כי למען האמת אֵחורים מביכים אותי. אלא שהשמרטפוּת שלי נמשכה קצת מעבר למתוכנן. אז אולי הפסדתי את ההסברים לשיטה. בכל אופן הופתעתי, והיה ממש מעניין! ז'אן פיירו הגיש את הנושא בצורה מאד חיונית וחיננית, והחבר'ה השתתפו באופן פעיל ובהקשבה מלאה. ובהמשך גם יהושע הוסיף חומר לנושא. עכשיו נזכרתי שקיבלנו בסוף דף מלא עם שמות הארצות והעמים באספרנטו, ועם הסברים. העפתי עין, אבל בשעה זו מאוחר לי מדי להתעמק בחומר. אני לא מבינה את ההבדל בשתי הקטגוריות השונות של השמות. אז אולי באמת מישהו אחר "ירים את הכפפה" וישלים מה שצריך. אחרי זה הוקרן סרט הווידאו שראינו לפני כשבועיים בטלוויזיה בערוץ הראשון. ראיינו בו את עמרי ואת בִּתּוֹ טלי, שהיא דוברת אספרנטו ילידית. ראיון קצר ונחמד. ֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶֶָָָָָָָָָָָָָָָָ בשלב זה נזכרתי שהשיעור של אספרנטו למתקדמים בוטל, בגלל הישיבה החודשית של ההנהלה. להפתעתי, הזמין אותי יוסי להישאר כאורחת אם אני רוצה. ברור שרציתי, אבל לא כל כך העזתי להישאר ללא אישור נוסף של כל שאר אנשי הצוות. כששוכנעתי שנוכחותי לא תפריע לאף אחד מהם, נשארתי, והקשבתי בריכוז רב, כדי לנסות להבין עד כמה שאפשר את השיחות באספרנטו. לא את הכל הבנתי, אבל חלק כן, לשמחתי. באחד הנושאים עברו קצת לעברית, ועלי לציין שבשלב זה הבנתי הכל - ממש מילה במילה!

Dankon al cxiun, kaj gxis al revido

, via Mihxal.

 

[kabeemulo]

לא נכחתי, אבל אני יכול לספר את מה שאני יודע:

שמות מדינות קשורים לשמות תושביהן / אזרחיהן / בני העם הדומיננטי שלהן (להלן "האנשים"). כיצד מתבטא הקשר הזה? אחת המילים - או שם המדינה או שם האנשים - נגזרת מהמילה השניה על-ידי סיומת. זה עניין רגיל שקיים בהרבה שפות (אולי בכולן. לא בכל שפה זה מתקיים לכל מדינה ומדינה, אבל מן הסתם בכל שפה זה מתקיים כמעט לכל המדינות). בעברית למשל, משם המדינה "ישראל" אנחנו גוזרים "ישראלי", מ"ויטנאם" אנחנו גוזרים "ויטנאמי" וכו', וגם, בכיוון השני, מ"גרמני" - "גרמניה", מ"הונגרי" - "הונגריה" וכו'. כמובן, הגזירה היא לא תמיד ברורה וסדירה (כך למשל "איטליה" ו"איטלקי"), ולפעמים אינה מתקיימת כלל אלא משתמשים במילים שונות לגמרי ("ארצות הברית" ו"אמריקאי"). גם באספרנטו, בניגוד למה שהיינו רוצים, העניין לא סדיר לחלוטין

כמו שבעברית לפעמים אנחנו גוזרים את שם המדינה משם האנשים (גרמני -> גרמניה) ולפעמים את שם האנשים משם המדינה (ישראל -> ישראלי), כך גם באספרנטו. אחת המילים - או שם המדינה או שם האנשים - היא המילה היסודית, ואת המילה השניה גוזרים ממנה על-ידי סיומת. כך שיש שתי קטגוריות: בקטגוריה אחת שם המדינה הוא המילה היסודית ושם האנשים נגזר ממנו, ובקטגוריה השניה שם האנשים הוא המילה היסודית ושם המדינה נגזר ממנו. מה שכן, בכל קטגוריה הגזירה היא כן סדירה

כך שצריך ללמוד לכל מדינה לאיזו קטגוריה היא משתייכת, אבל ברגע שיודעים את זה אין בעיה לגזור מהמילה היסודית את המילה השניה.

שם המדינה הוא המילה היסודית: גוזרים את שם האנשים באמצעות הסיומת -an-. דוגמאות: ישראל - Israelo, ישראלי - israelano, ארצות הברית - Usono, אמריקאי - usonano.

שם האנשים הוא המילה היסודית: במקרה הזה ישנן (מסיבות הסטוריות?) שלוש סיומות אפשריות שונות, כל אחת עם יתרונותיה וחסרונותיה שלה. -uj- (הסיומת לכלי קיבול, בהמשלת המדינה למיכל של בני העם שלה. סיומת זמנהופית, אם כי - לדעתי ולפרשנותי - מנוגדת לרוח ההומרניסמו. נחשבת - על ידי אנשים מסויימים - ללא אסתטית, גם בגלל משמעותה וגם בגלל הצליל), -i- (סיומת ללא משמעות נוספת. מצד אחד זה יתרון, אבל מצד שני זה חסרון כי זה נאולוגיזם. היא יותר תואמת את הצליל שנהוג ומקובל בשמות מדינות בהרבה שפות - לפחות אירופאיות. מצד שני היא יוצרת יותר בלבול בין הקטגוריות) ו--land- (סיומת ניטרלית, למעשה מילה שמשמעותה "מדינה", שקולעת בדיוק למשמעות, אבל היא יותר ארוכה ומסורבלת). החדשות הטובות הן שכל השלוש קבילות (למיטב הבנתי)

לא צריך לדעת לאיזו מדינה להשתמש באיזו סיומת - הכל נכון. הבחירה באיזו סיומת להשתמש - לפחות אצל אלה שמודעים לה - מושפעת בעיקר מטעם אישי (להרבה אנשים יש דעה נחרצת לגבי עדיפותה של אחת מבין -i- ו-uj-) ולפעמים מהצמדות לסגנון הסטורי (כך צורות מסויימות התקבעו באיזושהי מידה. במיוחד הסיומת -land- באופן הסטורי לא כל כך נפוצה אלא במדינות מאד מסויימות, שבהן לפעמים הסיומות האחרות לא כל כך נפוצות). אבל, כאמור, כל הצורות נכונות. דוגמאות: פולני - polo, פולין Pollando (או Polio או Polujo), גרמני - germano, גרמניה - Germanio או Germanujo (ותאורטית, אף על פי שלא זכור לי ששמעתי אי פעם את המילה הזאת, אפשר גם Germanlando). ישנן מספר סוגיות ראויות לדיון בנוגע לעניין, גם לשוניות וגם חוץ-לשוניות, אבל נראה לי שלהפעם זה מספיק. אני מרים את הכפפה לגולשים אחרים לספק דוגמאות מבלבלות (של שמות מקטגוריה אחת שנראים בצורתם כאילו הם מהקטגוריה השניה), וגם, אם מישהו רוצה, להסביר על הסוגיה הלאומית ועל הומרניסמו. שימו לב, אגב, ששמות מדינות הם שמות פרטיים ועל כן נכתבים באות גדולה, ואילו שמות כלליים של תושבים / אזרחים / בני עמים אינם שמות פרטיים ונכתבים רגיל.

 

[מיכי 10]

תודה, תום../images/Emo70.gif

בדיוק התכוונתי לכבות את המחשב, וללכת לישון סוף סוף. אז בינתיים רק רפרפתי על דבריך, ושמחתי על ההרצאה המושקעת עם כל ההסברים.

מחר אקרא בעיון ואלמד את הנושא

Dankon kaj bonan nokton

 

[Eldad S]

../images/Emo45.gif מאמר מעניין, העליתי לטאגליינס.

כדאי להוסיף (גם כן מתוך ההרצאה הנ"ל, שניתנה במועדון) שהפולנים לא אוהבים להיקרא Polio, בשל שמה של המחלה ("פוליו"). אז יוצא ששני השמות המשמשים בעיקר לקריאת שמה של פולין הם Pollando או Polujo (נראה לי ש-Pollando הוא השם הרווח).

 

[מיכי 10]

יופי! עכשיו זה ברור. ../images/Emo13.gif

לא הייתי מתיימרת כבר להרצות על כך בעצמי, אבל כרגע קראתי בעיון כל מה שכתבת, תום, והבנתי את הנושא. אני מניחה שצריך לדעת, איכשהו, לאיזו קטגוריה משתייכת כל ארץ/מדינה, או פשוט ללמוד בע"פ מתוך שימוש בשמות השונים. לומר את האמת, בשלב זה, לפחות, לא הייתי מתביישת מאד גם אם היו לי "יציאות" שגויות (או מוטעות) בשמות של ארצות או עמים. מכסימום היו מתקנים לי בַּמקום.

מה זה הומרניסמו? זה ב"אספרנטית" משהו שקשור לשמות של אנשים או עמים? homernismo?

 

[Eldad S]

לצורך בדיקת המושג,

כדאי לך להיכנס לערך Homaranismo בוויקיפדיה העברית: http://he.wikipedia.org/wiki/הומרניסמו ובאשר להסבר המילה: homo = אדם homaro = [ה]אנושות homarano = חבר באנושות, מי שהוא חלק מהאנושות ismo, כרגיל באספרנטו, היא סיומת המייצגת אידאולוגיה וכו'.

 

[מיכי 10]

קיבלתי את הצעתך, אלדד, וקראתי בעיון ובעניין.

Mi amas speciale de dua deklaracion de Zamenhof: "אני רואה בכל אדם רק אדם, ואני ממיין כל אדם רק לפי ערכו האישי ומעשיו. כל דיכוי או פגיעה באדם בשל השתייכותו לעם, לשפה או למעמד חברתי אחרים משלי, נראים בעיניי כברבריות". (קצת מגוחך שניסיתי לכתוב באספרנטו, ואת ההצהרה אני מצטטת מוויקיפדיה העברית)

תודה, אלדד.