צר לי...
עם כל הניסיון שלי לתת לבחור שיעור באובייקטיביות - כשמישהו בא ומנסה להצדיק בפניי התנהגות שבעייני היא לחלוטין פסולה - גם הדעה האישית שלי תמצא את עצמה צפה בין השורות. בפורמט הזה, בפלטפורמה הזו, שבה יש לי זכות להגיד כרצוני - אני לא אתנצל על כך. אתה צריך לעשות הפסקה קטנה ושוב לחזור להבדלה הבסיסית ביותר שבין "יחסים מונגמיים" לבין בגידה. אנחנו לא מדברים על מערכת יחסים פתוחה בעד או נגד. אנחנו מדברים על בגידה. ההבדל בין השניים מבחינתי הוא עצום. אין לי שום בעיה עם מערכת יחסים פתוחה - מי שבאמת מרגישים שזה תרם להם לקשר - אני בעד. באשר לדוגמאות שאתה נותן, רק לקראת הסוף דיברת על בגידה ואתה צודק - גם בכל מקרה בו יש בגידה אפשר וצריך להבדיל ממקרה אחר. ובחלק מהפעמים (לא בדקנו, לא יודעים) יכול להיות שלטווח ארוך לבגידה היה אפקט טוב. אבל, וזאת שאלה שאתה צריך לשאול את עצמך, האם לא היו פתרונות לאותה בעיה שהבגידה פתרה שהיו משאירים צלקת קטנה יותר? אתה גם צריך לשאול את עצמך איך התבססו בראשך אותן טענות, איפה הן התחילו, איפה קראת עליהם, מי סיפר לך אותן. האמת של מי הן. באשר לדור של פורטי. אתה אומר בדיוק מה שאני אמרתי רק שאני רואה את זה יותר בברור. שני הסמינריונים שעשיתי עכשיו כשסיימתי את התואר היו מחקרים שעסקו באופן שבו הומוסקסואליות מוצגת בתקשורת.. המון ממה שהנ"ל טען יושב אחד לאחד עם מה שחוקריי הומוסקסואליות, חלקם ישראליים, הצביעו עליו כתוצר שלילי של האופן שבו הומוסקסואליות סוקרה בשנות ה-80. יש לך מחקרים על אירופה, על חלק מהערים המופרסמות שלה שבה איידס נתפס עד היום "מחלה שכל הומו צפוי להידבק בה בסופו של דבר, אז למה לא להידבק מראש". אני ואתה לא צריכים לייחס את דעתנו לתרבות ממנה אנחנו באים כדי להבין שהמשפט הזה בבסיסו נובע מסוג של אשלייה שנוצרה כתוצאה מזרימת מידע. (וזה בלי לשאול שאלות לגבי המחלה עצמה). אני מצדיק את הטענה שלך כי בסיס הרעיון שלה שלא כל דבר שנראה לנו ברור ומובן מאליו צריך להתייחס אליו ככה. צריך לערער על הכל. וכל מה שאני כותב אני כותב אחרי שכבר עירערתי. לא רק כי נוח לי במקום הקטן שלי - אלא כי אני מכיר במורכבות ("צבעוניים") של הדברים.
