התייעצות...

fire bird

New member
התייעצות...

אהלן, אני ובן זוגי כבר שלוש שנים ביחד, לפני שנה עברנו לגור ביחד. מראשית הקשר, עוד לפני שהפכנו לזוג, ציינתי בפניו שאני מוקסם מהבן אדם אך איני נמשך אליו (לגוף בעיקר), למרות זאת החלטתי לתת צ'אנס למערכת יחסים וצמחה אינטימיות, אבל בחודשים האחרונים אינני מרגיש משיכה כלפיו ו/או רצון לקיים יחסי מין. לי העניין פחות הפריע, אבל הוא בן-אדם הרבה יותר מיני ולא מוכן (ובצדק) "לוותר". שנינו בני אותו הגיל, אך מבחינת היסטוריה מינית - הוא הבחור השני שאי פעם הגעתי איתו לאינטימיות - אני לעומת זאת כנראה אחד מבין עשרות. דיברנו על לפרק את החבילה, אבל אני מרגיש שאני מפספס כאן משהו שאני אצטער עליו לאחר מכן. מערכת היחסים בינינו מורכבת מאוד, אך אציין שאני אוהב אותו מאוד ולא יכול לתאר את חיי בלעדיו, אנחנו נאמנים מאוד אחד לשני, ואני די בחור old fashion שלא מתלהב מכל מיני גיוונים מיניים. אני לפעמים מתייאש ואומר לעצמי אולי אנחנו סתם פוגעים אחד בשני ועדיף לסיים את זה... אבל מצד שני אולי זו תקופה שתעבור? מה הייתם מייעצים לי לעשות.
 
אחרי שנים של זוגיות

אחרי שנים של זוגיות (אצלנו כבר 32 שנים) מסתבר שהקשר העיקרי אינו הקשר המיני, אלא החברות, איכפתיות עזרה הדדית, עבודת צוות, הסטוריה של בנייה ביחד, הכרות אינטימית עם האישיות. אני חושב שכל זה נקרא אהבה. אם אפשר להתמיד בכל הנ"ל, אבל המין, לא מי-יודע-מה, אזי איכות ירודה של הסקס אינה סיבה לפירוק החבילה. ישנם פתרונות. 1. לחיות עם מין ירוד 2. לגוון מחוץ לבית, משהו כמו זוגיות פתוחה אם הוא (ואתה) מוכן ויכול לחיות עם אחד מהשניים, אז אין צורך לפרק את החבילה, ותוכלו להמשיך באהבתכם.
 

fire bird

New member
תודה על התגובה

אני מסכים עם מה שאמרת, למרות שקשה לי לחשוב על "זוגיות פתוחה" / אינטימיות שהיא לא חלק מזוגיות ... :) אבל אולי אני צריך להפסיק להיות מיושן...
 

JamesNox

New member
גם אנחנו

עברנו המון תקופות של חוסר התאמה. וזה גרם להמון המון חיכוכים וכמעט הפריד ביננו. אנחנו בטיפול זוגי, כבר לא מעט זמן, וזו אחת הסיבות. ואנחנו אוהבים מאד, ויש לנו ילדה מדהימה, אבל זה אף פעם לא ממש נעשה קל. זה אפשרי, כמובן שכן. אבל זה מצריך ויתורים. לדעתי בעלי שווה את זה
. אבל אני לא יכול לדבר בשמו. החיים המשותפים לא קלים גם ככה, וסקס זה רק חלק קטן בסופו של דבר. אבל כמו שבעלי החכם אומר - האנשים היחידים שאומרים שסקס הוא טריויאלי הם אלו שמזיינים כמה שהם רוצים. או במילים אחרות - כשיש בעיות זה נראה כאילו שהן תופסות את כל החדר.
 

fire bird

New member
כיף לשמוע שאולי יש סיכוי ../images/Emo9.gif

טוב, זוגיות זה אף פעם לא קל...
 

yosef 30

New member
היי ברוך הבא לפורום ../images/Emo140.gif

נשמע שאתה בהחלט בסיטואציה לא קלה ונעימה. נשמע שאתה אכן אוהב את בן זוגך. אך האם אהבה מספיקה
לפני שהפכתם לזוג אתה אומר שכבר אז לא היית נמשך אליו, האם אז גם היה לך אי רצון לקיים יחסי מין
מה עזר לך לקיים איתו יחסי מין ואולי אף להנות מזה
נהנת
האם אתה מרגיש שאתה לומד ומתפתח באופן אישי בקשר הזה
האם אתה חש בזמן זה שכבר אין לך הרבה על מה לדבר איתו
הוא אדם מיני ולא מכון לוותר על כך ואתה אומר בצדק - אך מה באמת קורה עם אותו צדק
זה לא מספיק שאתה מבין שהוא צודק - וכן נשמע שאתה פוגע בו ברגע שאתה דוחה אותו - ודחייה היא תחושה קשה מאוד ופוגעת. ואם אין לך רצון או משיכה להיות איתו במיטה כבר אחרי שלוש שנים אין טעם להיות שם. אתה לא בזוגיות של 20 שנה שזה כבר הרגל וכו' וכו' סה"כ זוגיות של שלוש שנים ומגורים שנה ביחד. אתה שומר על עצמך לא על שניכם - אתה מפחד שאתה מפספס, ומה איתו
ואולי אתה זה שבאמת מפספפס, מפספס להכיר מישהו שכן תהיה לך איתו יותר תקשורת, יותר משיכה, יותר סקס - מישהו שייקח אותך למקום קצת אחר. אתה מתנצל על כך שאתה אולד פשן - ונשמע שאתה רוצה להשתחרר אך אני לא כלכך מאמין לרצון הזה נשמע לי שאתה מאוד נוח לך במקום בו אתה נמצא ואולי רק רוצה לקבל חיזוק. אז שתדע לך שאתה מסרס את בן זוגך ופוגע בו מאוד
מוריד לו את הבטחון העצמי ואת הדימוי העצמי דחייה מצד בן הזוג היא משפילה ונוראית בטח ובטח אחרי שלוש שנים
קח את עצמך לטיפול פרטני ותלמד להתמודד עם הפחדים שלך מבלי שאף אחד ייצטרך לשלם עליהם בעקיפין. מה אתה אומר
יוסף.
 

fire bird

New member
הרבה שאלות

קודם כל - אני מודע לזה שאני פוגע בו, זה כואב לי מאוד יותר ממה שאיש יוכל לתאר. הייתי נותן הכל כדי שאוכל להרגיש כלפיו את המשיכה הפיזית שהוא חש כלפיי. גם במערכת יחסים שהייתי לי וקדמה למערכת יחסים הזו מה שגרם להימשך היה יותר משהו רגשי מאשר משיכה פיזית, התאהבתי בבן אדם ופחות התרכזתי בדברים מסביב... אני מניח שהעובדה שאנחנו גרים ביחד והשגרה/שחיקה היום-יומית גם עשתה את שלה, ההתלהבות של השנה-שנתיים הראשונות חלפה לה - ועכשיו המחסור בתשוקה הפיזית שלי כלפיו תופס במה גדולה יותר. דיברנו לא פעם על להיפרד, אבל כל פעם שנינו "מתקפלים" ונזכרים שאין שומדבר נוצץ שמחכה בחוץ - זה לא מגיע רק ממני. הרבה פעמים זה מלווה בהבטחות של בן זוגי לעשות "שינוי" בהרגלי האכילה שלו ולהצטרף אליי להתאמן... אבל זו רוטינה שאני מאמין שעוד תחזור על עצמה. למרות גילי הצעיר, אני מאמין דווקא שבזוגיות מה שנשאר בסוף זה האהבה והדאגה לבן הזוג, ולא רק התשוקה... למרות שעכשיו אני מבין שזה לא רק. בכל אופן, נתת לי קצת חומר למחשבה, תודה.
 

likud1

New member
זו שאלה מאוד קשה,

בתור אחד שעשה את הצעד ונפרד מבן הזוג שלו, אני יכול לומר לך שזה לא קל לאחר מכן והשאלה האם זה היה נכון? עולה לא מעט פעמים. אולי אחרי כחמישה חודשים אני מתחיל לראות שכנראה צדקתי, אבל זה עדיין לא ודאי. אני אישית מעדיף את הפיתרון שכתבו פה- יעוץ זוגי. אני חושב שזה יכול להפחית את הבעיות. לפעמים מגיעים למסקנה שלמרות האהבה שלנו לאדם שאנחנו איתו, זה לא מתאים, אבל לפני שעושים כזו החלטה צריך לחשוב טוב מה מרוויחים ועל מה מוותרים. שיהיה המון בהצלחה :)
 
למעלה