אחיותי היקרות, בקשתן שרשור תקווה

oritgome

New member
תשובה

אכן מדובר בתרומת ביצית. במקרה שלי כל הטיפולים היו עם תרומה כי לא היו בכלל ביציות, מההתחלה. בשלב הראשון הייתי באבל כשהסתבר לי שזה המצב אבל לאחר זמן מה התשעששתי ועברתי לשלב הפתרונות... (הקושי להכנס להריון נבע מרירית שהתפתחה באופן פגום. זה לא קשור לביציות). אולי עזרה לי העובדה שהכרתי כמה זוגות שכך ילדיהם הגיעו לעולם וראיתי איך זה נראה במציאות. במציאות, ברגע שהילדים מגיעים לעולם, אין שום הבדל והם כולם מהממים ומתוקים. העבודה היא פנימית...
 

mevugeret1975

New member
תודה רבה לך על תשובה כנה

שאלתי רק כדי שלא יהין אשליות לבנות מבוגרות שפחות ממני מודעות לסטטיסטיקות. אני מאוד מבינה אותך ומזדהה איתך. בטוחה שילד מתרומה הוא לגמרי שלך. אני כבת 43.10, רוצה לנסות עוד 1-2-3 טיפולים ולעבור לתרומה.
 

YaelHakeini

New member
הסיפור שלי

בדיוק חגגנו יומולדת לבת השש המהממת שלנו, שכל יום מצדיקה את כל ההשקעה שהשקענו ביצירתה. והדרך היתה ארוכה...
התחלנו לנסות בבית בגיל 30 שלי. אחרי שנה הבנו שאולי צריך לבקש עזרה רפואית. כל הרופאים שראינו בדעה אחת: רזרבה נמוכה, מיידית ל-IVF. הייתי בהלם מוחלט, אבל נכנסו לפעולה. 4 סבבים, כשבמקביל קבוצת תמיכה ופסיכולוגית ודיקור. כל סבב נשאבו מספר יפה של ביציות, היו הפריות בסדר, ונאדה, הכל שלילי. בינתיים אחותי נכנסת להריון בשניה וחצי ויולדת. ואז אחותי השניה. ואז גיסתי. ובא לי לירות בכולם.
מתייעצת בארץ עם בר-חווה, שאומר איזה קישקוש, אין לך שום בעית רזרבה. צריך לשנות את הטיפולים.
התחלתי להתעקש עם הרופאים (ב-Columbia) על קלקסן, וסירבו, אז עברתי מרפאה (NYU).
במרפאה החדשה הכל יותר נעים ומוצלח, סבב אחד עם צטרוטייד, מנופור וגונאל וגנירליקס וגם עושים PGD. העוברים סבבה. מחזירים. הביטא חינובית! עולה קצת, ואז יורדת. אוף.
מנסים עוד סבב IVF, סוף סוף מסכימים לנסות קלקסן. יש חיובי! רואים דופק, אפילו מספרים להורים, ואז מגיעים לשבוע 7 ואני מרגישה שמשהו לא בסדר. הרופא במעקב בוקר קצת מזלזל אבל בודק, ואכן, הדופק הפסיק. גרידה, בדיקה גנטית, העוברית עם מוטציה. לוקחים קצת הפסקה מהטיפולים.

מעקב ביוץ ביתי, לוקחת קלקסן מהביוץ, וקרינון. מגיעה לשבוע 14, כבר במעקב בקהילה, ואז דימומים והפלה טבעית בבית… אמבולנס וכל הבלגאן. עד היום לא ברור מה קרה שם.
מתאוששים קצת, ואז מנסים טבעי בבית, עם קלקסן מיום הביוץ וקרינון... לא מספרים כלום לאף אחד... התוצאה נולדה כמה שבועות לפני יום הנישואין ה-10 שלנו והיתה המתנה הכי נפלאה בעולם. כאמור, היא בדיוק חגגה יומולדת שש! לא להתייאש!!!
 
מי אמר צילה ולא קיבל

בקצרה...
6 שנים.
6 הזרעות.
14 סבבי IVF
כל פרוצידורה כירורגית אפשרית ברחם.
כל שטות רפואית שיצאה לשוק.
עשיתי הכל.
פנייה לפונדקאות חו"ל...
סבב 1-שלילי.
סבב 2-בן חודש וקצת .ישן עכשיו בחדר . לא תכננתי את זאת הדרך אבל כנראה שזה סוג של גורל.
נחזור לישראל. נתאפס על החיים ויאללה נחזור למערכה. לי וחצי יהיו 2 ילדים לפחות הרופא יחליט איך זה יקרה ��‍♀️
הטיפ שלי-בנק עוברים. במקרה שהדרך מתארכת .. לא להשתמש בכל פעם בכל המוקפאים... הבנק שלי אפשר לי שקט.
 
הסיפור שהביא לי את האושר לחיי

נכנסו לעולם הפוריות בגלל בעית זרע- מרפולוגיה בבדיקה אחת 0% בדיקה שניה 1%.
התחלנו 2 סבבים של הזרעות בגלל הפרוטוקול,סבב 1 שלילי סבב שני תיזמון לא מוצלח ואז בוודאי שלילי.
ביקשתי מהרופא שיקפיץ אותי כיתה,הרגיש לי שהזרעות עם מרפולוגיה לא יעיל בעליל כי בהזרעות לא מתעסקים בכלל עם מרפןלגיה אלה בנתונים האחרים שהם היו יחסית סבירים.
אז עברנו כיתה ivf ראשון החזרה ראשונה ושמחה וצהלה הריון,לא הייתה מאושרת מימני כי לא ציפתי לחיובי כל כך מהר,מההריון הזה נולד בני בכורי אהובי,שהאיר לנו את הבית!
לאחר שנה ו3 החזרנו בלצסטו מוקפה
ושוב הריון,
אבל...ופה האבל גדול נגמרה התמימות...שיש חיובי הריון לידה ואושר אין סופי,בשבוע 13 אין דופק לעובר-ציסטק היגרומה בממדי ענק שמעיד על בעיות כרומוזומליןת,מיפה לשם אישפוז גרידה ולב שבור.
אחרי חןדשיים שוב החזרה ושוב חיובי ושוב ציסטק היגרומה,הפעם נילקח סיסי שלייה וטרנר..ואז שוב אותו סיפור רק עם לב יותר שבור.
ומכאן כבר חייבים לעשות בירור גנטי מקיף,אחרי תלאות, לחץ ,פחד ,חרדה,טירטורים,תודה לאל בדיקות תקינות ורמזור אדום להמשיך.
ואז הוחזר עובר אחד שלראשונה בחיי קיבלתי שלילי בivf.
ואז התלוננתי על מיעוט בבמחזור החודשי ובקשתי היסטרוסקופיה,שם גילו הדבקות ובוצע הפרדה בבית חןלים ציבורי,פניתי לגולשדמיט כדי שיבדוק יסודי לפני תחילת סבב חדש
ואז עשינו שאיבה חדשה ומהשאיבה הזאת שוכבת ליידי אהובת ליבי,ילדת הקשת שלי.בת 4 חןדשים עשתה אותי מאושרת בשנית כאילו ממש ילדה ראשונה.
ההריון שלה היה חרדתי ברמה אחרת.אבל תודה לאל הכל מאחורי,עסוקה באושר הזה כל יןם ורוב היום עד ששכחתע כמה סבלתי כדי להביא את הנשמות האלה לעןלם..
מאחלת למי שעדיין לא הצליחה הריון תקין במהרה,ותדעו שעדיף שלילי מעובר לא תקין גרדות והפלןת!
והאושר שלכן יגיע!
הכל שווה את זה!
ילדי ivf הם ילדים מיוחדים כל אחד שווה 10 ילדים!!
תיהיו חזקות זה עוד יגיע!
 

iLanKaBr

New member
אני

אני שחלות פוליציסטיות קשות. אחרי 7 שנות נישואין נולד לנו בן. עד שהוא נולד עברתי מלא הזרעות, החלפתי רופאים.היו מלא החזרות ושאיבות. התיאשתי לגמרי. אמרתי לעצמי: לא מוכנה יותר לחשוב על הילדים אפילו שנייה. ופשוט התחלתי לחיות וזהו. עושה עניינים למען הילדים, אבל ברקע.
חשבתי כמובן על אימוץ ופונדקאות. אבל בלב לא הייתי מוכנה לזה.
כאשר הילד היה בן שנתיים התחלנו לנסות שנית.
כעבור כמה החזרות היה הריון. בשבוע 7 בידיוק לפני בדיקת דופק התחיל דימום חזק וכאבים חזקים מאוד, כאילו אני יולדת- ככה הרגיש לי. נסעתי בלילה למיון. הרופאה בקושי מצאה משהו ואמרה שזה בדרך החוצה. אבל אמרה שמכיוון שמחר יש לך תור לבדיקת דופק, אז תלכי ותראי מחר. יום למחרת הייתי מופתעת לגמרי לגלות שזה סתאם דימום ויש שם עובר ודופק אמיתי. העובר הזה ברוך ה' נולד לפני כמה חודשים.
&nbsp
&nbsp
בהצלחה!
 

journe y

New member
מרגש


מדהים מי היה מאמין או חושב שאחרי ביקור כזה במיון תגיעי למחרת היום לדופק והבדיקה תהיה תקינה ויהיה ילד.
 

תו123456

New member
הסיפור שלי

התחלת ניסיונות גיל 30 שלי. ברקע אנדומטריוזיס . חצי שנה ניסיון טבעי ללא הצלחה ואז הסתבכות באנדומטריוזיס שלי וגילוי וריקוצלה אצל בעלי ואז ניתוח. אחרי הניתוח מעבר ישיר לivf. שאיבה ראשונה שלוש ביציות ושני עוברים. מגיעים ליום שלוש בדירוג נמוך( ארבע ושש תאים) . מוחזרים שניהם ואחד נשאר עד היום :) מתוק בן שלוש .
המסר שלי : גם עם מיעוט ביציות וגם עם עוברים בדירוג נמוך מאוד יש מה לעשות!
בהצלחה ותקווה לכולן...
עכשיו אנחנו במסע לילד מספר 2
 

malina83

New member
הסוף הטוב לסיפור שלי

ביומולדת 30 שלי החברה הכי טובה שלי בישרה לי שהיא בהריון. החלטתי שגם אני רוצה ומוכנה. אבל... לא קיבלתי וסת אחרי שהפסקתי גלולות ( לקחתי 11 שנים ).
התחלתי מאיקוקלומין שרופא נשים ( שאינו רופא פוריות) רשם לי. 5 סבבים ללא מעקבי זקיקים. זה מאוד פגע ברירית שלי ואני מזהירה אתכן לא לחזור על הטעות שלי.
הגעתי לרופא פוריות וגיליתי שרירית שלי מאוד דקה ( למעשה אסור היה לתת לי איקקלומין) עשיתי 4 סבבים של הזרעות עם הורמונים רק בשביל הפרוטוקול כדי להתקדם ל- IVF. כל הזמן קיבלתי אסטרוגנים כדי לעבות רירית אך ללא הצלחה.
עשיתי באסף הרופא שתי שאיבות ומשהו כמו 8 החזרות, חלקן בוטלו בגלל הרירית ובגלל דימומים שהיו מתחילים אחרי כל הבלאגן ההורמונלי. ניסיתי את כל סוגי האסטרטרוגנים, כולל מדבקות אבורל, הגעתי למינונים של 6 פרוגינובה ביום (היו פרוטוקולים שקיבלתי אורלי , היו וגינל והיו שילובים). באיזשהו שלב עליתי לוועדה האם לאפשר לי המשך טיפולים או לא. התחילו לשכנע אותי ללכת לכיוון פונדקאות ואז הבנתי שאני לא יכולה להשאר שם יותר.
הגעתי לרופא פרטי שקודם כל עשה לי פלפל. שאיבה אחת מנצחת בשילוב של מיון זרע פרטי ומיקרומניפולציה. פרוטוקול תמיכה שונה שכלל חצי מזרק אוביטרל ומיקרופירין. החזירו 3 עוברים, ובגיל כמעט 34 הפכתי לאמא. העובר המנצח כרגע בן שנה ו7.
עכשיו אני לקראת טיפולים לילד שני. מקווה שיקח פחות זמן.
 

malina83

New member
עונה

בשאיבה השניה שביצעו באסף הרופא אמרו לי שאיכות העוברים לא משהו (למרות שבשאיבה ראשונה לכאורה הם היו בסדר). כשסיפרנו את זה לרופא פרטי הוא ביקש מבעלי לבצע בדיקה מיוחדת במכון MFC. תוצאת הבדיקה לא הייתה טובה, מורפולוגיה לא תקינה (למרות שבמכון שיפרה הכל יצא תקין) ולכן הומלץ על מיון זרע. לא רצינו לבזבז עוד שאיבה והחלטנו שנעשה הכל, יעלה כמה שיעלה.
במקביל בעלי הלך באופן פרטי לאורולוג מומחה פוריות שמאוד לא תמך במיון זרע, טען שסטטיסטית בלתי אפשרי לאבחן 200 תאי זרע מתוך במיליונים שבדגימה ובכלל חשב שזה בזבוז כסף. אבל אני כבר הייתי בשבוע השני אחרי ביטא. כך שמבחן התוצאה זה כנראה עזר אם כי לעולם לא אדע על בטוח מה בדיוק עבד באותו הסבב.
 

שרוצקי

New member
בוגרת הפורום חוזרת לספר...


גיל 34 מחליטה שבא לי ילד...מנסים, מנסים, מנסים...
הולכת לבדיקות ומזל טוב לי - אני פוליציסטית.
מתחילה טיפולים בגיל 35 - 3 הזרעות עם תשובה שלילית
צילום רחם שלא העלה שום בעיה, אין שום בעיית זרע
עולים כיתה ל-IVF
שאיבה ראשונה - נשאבוות 26 ביציות! גירוי יתר. 6 הפריות, החזרה של עובר אחד. שלילי
מיד עוברת לסבב שני
נשאבות 12 ביציות, 2 הפריות באיקסי.
הרופא רוצה להחזיר לי את שני העוברים ואני רבה איתו בצעקות שלא יעיז להחזיר לי את שניהם כי על גופתי המתה אני אהיה אמא לתאומים.
מחזיר עובר אחד
במהלך ההמתנה לבטא מתנהגת רגיל - מעשנת, אוכלת סושי..לא מאמינה שזה יהיה חיובי הפעם
עושה בטא ביום 14 - בטא 100
יום 16 - בטא כמעט 200
מתחילה להתרגש
אולי הפעם זה באמת יקרה????
שבוע 5 בדיקת דופק ועוד לא רואים כלום
שבוע 7 - יש דופק! ועוד אחד! תאומים זהים

הולכת למומחה להריון בסיכון גבוה שמיד ממליץ לי על הפלה בגלל הסכנה בהריון תאומים זהים. מקשיבה לו, יוצאת מהחדר ומחליפה רופא
ההריון ממשיך חלום! בלי שום תופעות לוואי, בלי כאבים ואני נראית ומרגישה מעולה. מעלה רק 12 קילו כל ההריון

התאומים שלי נולדו בקיסרי אלקטיבי בשבוע 38 ובעוד חודש חוגגים יום הולדת 6

בהצלחה לכולן!!!!
 
למעלה