צריכה קצת תמיכה (ולא הורמונלית)

[LEELEE7]

צריכה קצת תמיכה (ולא הורמונלית)

היי,
איך זה שבעבודה הימים טסים אבל ה-קאונטדאון למחזור זז בקצב של 100 שעות ליממה? או כמו שאיינשטיין אמר - הזמן זה דבר יחסי....
נמאס לי שכל חודש, כולל החודש- מיו"מ בערך 12 אני כבר יודעת שזה לא החודש שלי:
הייתי כבר בהריון ספונטני שהסתיים בהפלה די מהר. היו לי את כל התסמינים האפשריים בספר.
בערך מיו"מ 12 מופיעות לי הפרשות שקופות מרובות שמעידות שזה לא קרה (החודש, הביוץ הינ ביומ 10-11), ועכשיו אני ביו"מ 22, והנה הגיעו להן ההפרשות החומות (מחזור כל 27 יום, כמו שעון שיווצרי).
ואז מתחילות המחשבות - אולי בעקבות ההפלה נסתמו לי החצוצורות ואני חייבת צילום רחם דחוף?
עזבו שכולם אומרים לי - הריון ספונטני? מעולה. זה אומר שאתם מסוגלים!
אבל...אבל... אני מסתכלת על הצד השלילי - נסתמו לי החצוצורות, הזרע של בעלי בטח לא טוב (הוא בדרך לבדיקת זרע), ואנחנו מאלה שתמיד קוראים עליהם בעיתונים - לא הצליחו להכנס להריון עשר שנים, הלכו לפונדקאית, ותוך כדי התהליך - נכנסו להריון ספונטני בדרך נס... אולי ההריון ההוא היה בכלל המקרה הזה שהוא דרך הנס, ואנחנו רחוקים מזה שנות אור?
אז אני אלך לצילום רחם, ושולחת את בעלי לבדיקת זרע, ואני עושה דיאטה, ודיקור ושיח אברהם... ובנתיים, חברות עם 4 ניתוחי רחם קודמים נכנסות להריון כאילו מהאוויר, ובעבודה כולן בהריון... ורק אני הדפוקה.
אני מתה לדעת מה לא בסדר, אבל עד הבדיקות הזמן לא זז.
אני סקרנית כל חודש בציפייה לסימני הריון, אבל הימים לא זזים.
אני מתבאסת כל חודש מחדש שאני מרגישה את ההפרשות השקופות, וסופרת כל יום שאין בו הפרשות חומות, אבל הזמן עד המחזור לא זז.
השבוע היה לי דימום מהחניכיים, והייתי בטוחה - הנה! כאבי שרירים והייתח בטוחה-הנה! גוגל אצלי מלא ב-"x כסימן להריון"... מלקקת סכו"ם כאילו אין מחר ומחכה לטעם המתכתי המוכר...
וכל חודש מיואב 2-3 (יו"מ 11-14), אני כבר יודעת שזה לא יקרה...
הרופאה אומרת שההורמונים שלי נהדרים. נחכה אחרי מעקב זקיקים, אולי הביוץ מוקדם וזקוקה לתמיכה לאיפוס המערכת...
ומה עם הצילום רחם?
והבדיקת זרע?
ואני בת 35
ואולי ההריון הקודם הינ בגדר נס?

תבוא כבר! אנחנו מחכים!

 

[רכבת הרים1]

אתם ממש בהתחלה, לא?

אני יודעת כמה קל להכנס לסרטים סביב הדברים האלה, אבל אם אני זוכרת נכון אתם רק בהתחלה של טיפולי הפוריות, לא? נשמע שיש עוד כל-כך הרבה דברים שיכולים לעזור, ממש מוקדם ללכת לתסריטים הקיצוניים (אם כי אני באמת מזדהה ומבינה את ההליכה לשם).

דבר אחד לגבי ההפרשות - את בטוחה שאת מבייצת מתי שאת חושבת שאת מבייצת? (תזכרי שהביוץ לרוב יום אחרי שבדיקת ביוץ חיובית, ואפילו יכול להיות יותר מכך). לא ברור למה הן ממשיכות הרבה זמן מעבר לביוץ, אבל מה שאת מתארת נשמע כמו הפרשות לקראת ביוץ. הן קשורות לעלייה באסטרוגן לדעתי, אז אולי יש לך אסטרוגן גבוה ולכן הן ממשיכות, אבל הכי טוב לחכות לבדיקות

בכל מקרה, בימים הראשונים אחרי הביוץ אין סימנים שמעידים אם זה הצליח או לא - הביצית המופרית מטיילת לה במורד החצוצרה כמה ימים עד שהיא משתרשת (8-10 יום), ועד ההשתרשות הגוף בכלל לא יכול להבחין אם הייתה הפרייה או לא.

אני יודעת שזה מאד מלחיץ, אבל באמת יש לכם עוד כל-כך הרבה דברים (כולל פשוטים) לנסות שיכולים מאד לעזור.

בהצלחה

 

[LEELEE7]

צודקת...

צודקת בכל מה שאמרת.
אכן אנחנו בהתחלה.
לגבי הביוץ - החודש התחלתי מעקב זקיקים (והמשכתי עם הקיט ביוץ), כך שאני יודעת מתי בייצתי. ההפרשות הפוריות היו שם, בהחלט ואז נפסקו. אחרי מספר ימים החלה תחושת רטיבות תמידית והפרשות מיימיות:
1. זה לא היה לי בהריון הקודם
2. בהריון הקודם, יום אחרי הביוץ, כלומר, יום אחרי קיום היחסים היה לי ריח מוגבר מאוד של זרע (התקלחתי פעמיים בפחות מ-24 שעות כי לא הבנתי מה זה ואפילו שקלתי לא ללכת לעבודה מראש בושה), אחכ קראתי שזה ריח אופייני להקלטות. נכון שאין חוקים וכל הריון מאופיין בתסמינים אחרים, אבל בהריון הזה היו לי את כלל התסמינים האפשריים, כולל ההזויים ביותר.
לגבי הפרשות ואסטרוגן - עשיתי בדיקות דם במעקב זקיקים והכל היה תקין.
&nbsp
פתאום אני לחוצה כבר לבצע צילום רחם כדי לראות אם יש חסימה במקרה או לא...
&nbsp
הימים עצמם עוברים מהר, אבל ברגע שאני "נזכרת" בכל העניין הזה, הזמן עוצר מלכת ואני מחכה כבר לתור הבא לרופאה שלי כדי להתחיל להזיז עניינים...
&nbsp
זה סתם תסכול.
&nbsp
רשמת בסוף שיש דברים שנוכל לעשות - מה כוונתך?
&nbsp
תודה!

 

[haych]

לגבי הריח של הזרע

היה לך ריח של זרע, כי שכבתם... אולי זה גם סימן להריון, אבל אצלי יש ריח של זרע יומיים אחרי הסקס (זה ממשיך לצאת גם אם לא מרגישים...) ככה שזה לא מהווה מדד.

אין לי הרבה מה להגיד לך.
אני קצת מקנאה בך שאת אוכלת סרטים.
אני כבר מזמן איבדתי את התמימות. מזמן הפסקתי לפרש סימנים. היה לי כל "סימן" אפשרי, כולל פיגמנטציה בפנים! וכל פעם הייתי בטוחה שזה באמת זה, עד שסימן-סימן חוויתי על בשרי שהוא לא בהכרח קשור להריון, ועכשיו אני לא שמה לב לשום סימן, ושום דבר לא אומר לי כלום.
הכי טוב זה להגיד לך לא לחשוב על זה ולא לנסות לפענח כל דבר, אבל אני לא אומרת לך את זה כי ברור שזה בלתי אפשרי. אני רק מאחלת לך לא להגיע לשלב של האדישות בו ברור לך עוד לפני הנסיונות שגם החודש זה לא ילך.

צילום רחם את אכן חייבת לעשות, ואני לא יודעת באיזה אופן הסתיים ההריון הקודם שלך, אבל אולי שווה לבחון גם הסטרוסקופיה כדי לוודא שאין הדבקויות ברחם.

 

[LEELEE7]

ההריון הקודם הסתיים בציטוטק

האם ידוע לך על בעיות מכך?
בכלל, מאז ההפלה השתנתי הורמונלית וזה מחרפן...

 

[רכבת הרים1]

אין לי רשימה מיוחדת

בדברים לעשות התכוונתי רק שבתהליך הפוריות יש הרבה שלבים, הרבה דברים שעוזרים להתגבר על בעיות אפשריות. שאתם עוד רחוקים מהשלב שניסיתם הכל ושום דבר לא עוזר, יש עוד את כל הדברים בארסנל הרגיל (הזרעות, הזרעות עם הורמונים בפרוטוקולים שונים, IVF מסוגים שונים ועוד דברים שקשורים בזרע שבהם אני לא מבינה וכו וכו)

 

[LEELEE7]

תודה.

כל הפרוצדרות הללו מפחידות נורא.
יש לי מספר מכרות שעושות טיפולים, אחדות ספורות מהן חלו בסרטן השד (בגילאי 30) כנראה, להערכת הרופאים, בעקבות ההורמונים. פחד מוות.

 

[רכבת הרים1]

הפחיד אותי גם

אני התחלתי בכמה הזרעות בלי הורמונים, רציתי כמה שיותר טבעי, ומצאתי את עצמי עושה הקפאת עוברים, ועוד עם מינונים גבוהים של הורמונים (ושלל סוגים). קודם ממש פחדתי אפילו מהמעבר להזרעה עם הורמונים, ואיכשהו מצאתי את עצמי ישר נזרקת למים העמוקים. זה היה לא פשוט, אבל הרבה פחות מפחיד משנראה לי מבחוץ.
יכול להיות שיש קשר בין ההורמונים לכל מיני בעיות בעתיד, אבל קשה לי להאמין שעושים טיפולים וכל-כך מהר פתאום חולים בסרטן. נשמע לי קצת חסר אחריות מצד רופא לומר שמישהי באזור גיל ה-30 חלתה בסרטן שד בעקבות טיפולים הורמונליים שעברה זמן קצר לפני. אם כבר, אולי היה סרטן וההורמונים עוררו אותו (לכן תמיד עושים בדיקות בתחילת הטיפולים).

 

[תו123456]

היי

רוצה לדבר על נושא חשוב שנקרא הפניית קשב. כאשר אנחנו מפנים את הקשב שלנו לכל סימן קטן שקורא בגוף שלנו הדבר בעיקר מעורר חרדה. כאשר מתחילים לסרוק כל חלק בגוף לסימן כן/ לא אין בזה תועלת מלבד חרדה.
יכולה להגיד שבודאות כל היריון הוא שונה, לא תמיד יש את כל הסימנים ויותר מזה לפעמים אין סימנים בכלל .
הדרך הכי טובה לדעת אם יש ביוץ זה מעקב זקיקים ועל זה הייתי הולכת במקומך. לגבי השאר עזבי את הגוגל והסימנים כמה שזה קשה ממליצה להפנות את הקשב לדברים אחרים. רק התחלת ומאחל לך שדרכם תהיה קצרצרה. מבינה את המחשבות השליליות והלחץ להיריון כל-כך... את יכולה להתאמן על הפניית קשב במדיטציה מיינדפולנס או בהסחות דעת שונות אבל אין תועלת בסריקות האלו של הגוף הן עושות רק פחד וחרדה.

 

[LEELEE7]

בהחלט צודקת!!!!!!

קשה לי עם העובדה שהשגנו הריון די מהר בפעם הקודמת ועכשיו כבר לא.
בגלל שכולם אומרים לי - "כבר השגת הריון, המערכת עובדת ואתם בסדר", אני נלחצת עוד יותר. אולי ההריון הקודם היה מקרה נדיר של "נס"?
&nbsp

 

[מפעם]

הריון זה תמיד נס

המחזור שלך תמיד היה כזה או רק מאז האובדן?
אם הביוץ שלך ביום 11 והמחזור סהכ אורך 27 ימים זה אומר שלב לוטאלי ארוך של 16 ימים ולא פלא שאת מתחרפנת...
גם ההכתמות, מנסיון, תורמות לשגעת אבל, וזה אבל גדול, אף פעם אי אפשר לדעת, כי כל הסימנים לבא המחזור הם גם הסימנים להריון.
הרופאה אמרה שההורמונים שלך נהדרים אבל הפרשות אחרי ביוץ צריכות להיות לבנות ולא שקופות.. האם עשית גם את הבדיקה של יום 21 או רק של תחילת המחזור?
בכל מקרה תמיכת פרוגסטרון לא תזיק.
מאחלת לך הפתעה נעימה כבר בימים הקרובים. תהיי חזקה.

 

[LEELEE7]

היי מפעם

המחזור שלי תמיד היה סדיר מאוד. אך מאז ההפלה השתנוהרבה דברים -
המחזור נשאר מדויק, פונקט על השעון, אך אם פעם היו לי הכתמות יום, גג יומיים, לפני המחזור, היום יש לי הכתמות כבר מהיום ה-22 למחזור, ועד קבלת המחזור עצמו שמגיע כל 26-28 יום. זה המון.
יש לי מגרנות הורמונליות שבחיים לא היו לי ועוד מיני תופעות.
החודש, במקביל למעקב, אבקש לבצע פרוגסטרון ביום ה-21 למחזור, ואבקש תמיכה בכל מקרה. אגב, הביוץ מגיע ביום ה-10-12 למחזור, ואחת לכמה חודשים אפילו עוד לפני זה. יש מצב שזה מוקדם מדי לפעמים?
החודש אדאג לבדוק הכל כבר מהיום ה-7 למחזור ונראה מה יהיה.
רוב תודות ובשורות טובות!
&nbsp