money money money - איפה עובר הגבול?

haych

New member
money money money - איפה עובר הגבול?

אני ממש מתוסכלת מה"לא מוסברים" הזה.
אחרי שהוצאתי 900 ש"ח על היסטרו' אבחנתית ו-150 ש"ח על התייעצות עם רופא מומחה במסגרת הביטוח המושלם, אותו רופא הפנה אותי לביצוע אולטרסאונד אצל מומחית מסויימת. הוא הסתכל על הצילום רחם, לא ראה אינדיקציה לנוזל בחצוצרות (כך שדעתו מצטרפת לדעת הרופא שלי ולדעתו של מנהל המחלקה) אבל הפנה אותי בכ"ז.
מסתבר שדרך הקופה לא ניתן להגיע אליה - היא מקבלת נשים בהריון בלבד.
האופציה היחידה היא בפרטי, בעבור 1200 ש"ח.
חטפתי חום מהסכום וירדתי מזה.
בעלי חושב שכדאי לעשות, כי אולי יגלו משהו.
ואני חושבת על איזו מסחטת כסף כל התחום הזה... ואיפה עובר הגבול לבדיקות?
אנחנו גם ככה כנראה נעבור לפרטי-שזו הוצאה לא מבוטלת.
הוצע לנו לבדוק גנטית את העוברים - שזה 4000 ש"ח לעובר.
חשבתי על מיון זרע, כי אולי בהגדלה יגלו שהזרע לא מצטיין כמו שהוא נראה - עוד כמה אלפים.
איך מחליטים לאיזה כיוון ללכת? על מה לוותר ועל מה לא?
הרי אין סוף לבדיקות ולבירורים שאפשר לעשות.

(הביטוח הפרטי שווה ל*** ולא מכסה ענייני פוריות).
 

PAND76

New member
הבדיקות בפנוכו שעשית, הן ממש מקיפות עד כה

ולא הרחבת איזה US יש לרופאה הספציפית הזו, שיכול לגלות דברים שצילום רחם/היסטרו' לא. בכל מקרה, אולי תוכלי לפנות להחזר בדיקת מומחה מקופ"ח, או לוועדת חריגים בקופה. או להמתין עם זה קצת. תמיד אפשר לחכות עד שיהיו קצת יותר מזומנים ואז לפנות אליה.

לגבי מיון זרע - הייתי מתייעצת קודם עם אורולוג בקופ"ח של הבעלול עם בדיקת זרע עדכנית שלו ואם היה כבר, לפנות לעוד אחד לייעוץ. ואז משם, אפשר להתחיל לחשוב על בדיקת עוברים.
למיטב זכרוני, טרם עברתם הסטטיסטיקה של ממוצע הטיפולים. אז אפשר לעשות בירורים וזה חשוב, אבל לא חובה באופן אקססיבי.
 

haych

New member
לא חושבת שזה כזה מקיף

כולה צילום רחם והיסטרוסקופיה.
לא שאני חושבת שיש עוד מה לעשות מבחינה פנימית, אבל בגדול לא עשיתי משהו יוצא דופן.

לא יודעת איזה US יש לרופאה הזאת, מניחה שפשוט מכשיר שנחשב טוב. הרופא מאוד המליץ עליה ועל יכולת הפיענוח שלה ומה שגרם לי לרצות ללכת בכיוון זה הודעה של מישהי מלפני כחודש - שבכל הבדיקות החצוצרות שלה יצאו תקינות וב-US שהיא עשתה אצל מומחית (ביקשתי את השם בפרטי וזו לא מישהי שאני אלך אליה..) התגלה נוזל. היא עשתה ניתוח וגילו ששתי החצוצרות במצב זוועתי למרות שמספר רופאים התעקשו שהן תקינות.
בגלל זה קצת קשה לי לשחרר מהבדיקה הזאת, למרות שאני ממש בספק שהיא תגלה משהו.

מזומנים יש. השאלה על מה להוציא אותם. הרי אין לזה סוף... אני כבר לא יודעת אם אני יסודית או היסטרית, אבל בכ"ז, באמתחתי כבר 5 שליליים.
את הסטטיסטיקה הרשמית עברנו, מה שגם שלכאורה הכל תקין אז אני נלחצת גם מהחודשים בהם אנחנו לא בטיפולים ומנסים בבית - במצטבר זה המוווווון חודשים בהם לא הושג הריון. אבל גם אם לא מסתכלים על זה - 5 כשלונות זה לא מעט.

אני לא רואה סיבה לפנות לאורולוג כי הזרע תקין. גם על הכיוון הזה חשבתי בעקבות שרשור מהזמן האחרון, של מישהי שחזרה לספר שאחרי 6 כשלונות היא ניסתה מיון זרע למרות שלא הייתה אינדיקציה-ולא נמצאו תאים תקינים! המיון הפל אותה לאמא.
 

PAND76

New member
אני בעד להקשיב לאינטואיציה.

יש מי שאומר שזו דרכו של הבורא, לתקשר עמנו. אז אם יש לך תחושה שללכת לרופאה הזו זה משהו נחוץ וקריטי, לכי על זה. 1,200 זה לא כזה הרבה, ואם זה ייתן לך מעט שקט נפשי (וזה גם אם לא ימצאו דבר), זה שווה כל אגורה.

אפשר לחכות עם כל יתר האופציות. ולדעתי 5-8 זה הממוצע הסטטיסטי, כך שאתם עוד בסדר.
 

haych

New member
במחלקה אמרו לי ש-4 זה הממוצע

וגם הפרופסור שנתן חוות דעת שניה אמר שאני כבר מעל לממוצע.

האינטואיציות שלי בד"כ מעולות, הפעם הן לא עובדות. אין לי שום מושג מאיזה כיוון הבעיה (אם בכלל מדובר בבעיה ולא בסתם נאחס) וזה לירות לכל הכיוונים.
אם זה היה רק זה - הייתי הולכת על זה.
אבל זה יכול להיות גם הזרע, וגם שהעוברים דפוקים גנטית, וגם שהמעבדה דפוקה...

אני לא מצפה לקבל תשובות, כי אין תשובות, סתם פורקת.

מה שבטוח זה שאני צריכה להזדרז עם מעבר לפרטי, כי תוך חודש וחצי נגמרים לי העוברים ואני צריכה להיות מוכנה עם פרוטוקול במקום חדש.
 
4 זה ממוצע (לבחורה צעירה בלי בעיות מיוחדות), חלק יקלטו בסבר

ראשון וחלק יקלטו אחרי 7 סבבים, 4 זה רק ממוצע, יש בעלי מזל שנדרשים לפחות, ויש מי שנופל בצד השני של הסטטיסטיקה.
&nbsp
בברכה,
מישהי שנקלטה להריון בהחזרת עוברים ה 9 שלה, והפכה לאמא ב"ה, 5 שנים מרגע שהתחילה לנסות להרות.
 

haych

New member
אבל זאת הבעיה

שאי אפשר לדעת אם זה רק עניין של מזל, או שצריך לחפור בכל כיוון שלמדע יש עליו מידע.
אם הייתי יודעת שזה רק סטטיסטיקה - סבבה. יש לי אורך רוח. אני יכולה לחכות.
אבל אני לא יודעת, ואני נקרעת בין להמשיך ולנסות עד שיאיר לי המזל, לבין לחפש מה לא בסדר כי אולי יש בעיה וגם אם ננסה לנצח-לא נצליח עד שהבעיה לא תפטר.
ופה הבעיה שלי, שאני לא יודעת לאיזה כיוון ללכת וכמה משאבים להשקיע בזה.
 
אני בעד לבדוק, ולא "לבזבז" זמן וכוח. אבל חייבת להגיד

שדווקא הכיוון של ללכת לרופאה הספציפית לאולטרסאונד תלת מימד.. נשמע לי קצת מיותר. אני כבר 6 שנים בערך קוראת פה בקבוצה ולא ראיתי שזו אחת מהבדיקות שנפוץ שעולה על משהו במידה וההיסטרוסקופיה וצילום רחם תקינים (להבדיל מהיסטרו, בלוטת תריס, קרישיות, ויטמין D, העמסת סוכר, קריוטיפ, מיון זרע וכו שכן ראיתי מקרים שעזר).
&nbsp
אז לשאלתך, אני בעד לשלם כסף וזמן על בדיקות ולא לעבור טיפולים לחינם. אבל לא כל בדיקה שווה את ההשקעה הכספית. אם יש לך הרגשה שהבדיקה תעזור, לכי לרופא שכן מסובסד. להבדיל מהיסטרוסקופיה שאני ממש ממליצה לעשות בפרטי, אולטרסאונד תלת מימד- פחות קריטי.
 

londi81

New member
אני חושבת שיותר מהכל זה עניין של אופי (ויכולות)

אני לא יכולה להסביר ולא רוצה לחשב כמה כסף שפכתי על טיפולי פוריות, ובטח על הטיפול מסביב (דיקור/נטורפתיים/טיפול פסיכולוגי) לצד תרופות שלא בסל, רופא פרטי, ובדיקות מקיפות..שלא נדבר על הזרע (!!!!)
זה מתאים לי כאדם שידה קלה על הדק כרטיס האשראי ושנכונה לשלם כספים רק כדי להרגיש שהיא מתקדמת לאנשהו... אם זה נכון - לא יודעת.. אני בטוחה שהייתי יכולה לחסוך לא מעט כסף בדרך, אבל שוב, במקרה שלי, זה לא היה קורה...
אני מהר מאוד עזבתי את הרפואה הציבורית, זה לא התאים לי.. לא התורים, לא הנסיעות לבית חולים, ומבחינתי זה היה לגמרי שווה את הכסף...
כן חשבתי במונחים של מוצא אחרון, אז כשהלכתי לרופא פרטי פרטי (ולא דרך הקופה - התייחסתי לזה כמו הדבר האחרון שאני עוד יכולה לעשות כדי לקדם את העניין הזה).
עוד משהו על אופי - בגלל שכבר יצא לי לקרוא אותך לא מעט... נניח אני, מזמן כבר הייתי מסירה את החצוצרות - כי אני בן אדם כזה... רק בשביל הסיכוי הקטן - פשוט הייתי הולכת ומסירה אותן (או לפחות את זו החסומה) - אני מבינה נשים שהן לא כמוני ולא רצות לעשות פרוצדורות רפואיות שאין ודאות שיש בהן צורך מוחלט... אבל אנשים שונים מתנהגים אחרות בסיטואציות מסויומות... ובסוף את צריכה להיות נאמנה לעצמך, ליכולות שלך ולסדרי העדיפויות שלו וגם להשקפת העולם שלך...
 

haych

New member
את ממש צודקת

זה לגמרי עניין של אופי, כי היד שלי באמת לא קלה על האשראי. וזה לא שחסר, בלי עין הרע. פשוט כך גדלתי-להיות מחושבת, לעשות שיקולי עלות מול תועלת. בגלל זה כ"כ קשה לי עכשיו - כי לא ידוע מה תיהיה התועלת של זה, אז קשה לי להתחיל לשפוך כספים סתם על כל מיני רעיונות שהרופאים זורקים לי כשגם הם עצמם לא יודעים מה יכול לעזור.

לגבי החצוצרות - אני מאוד הייתי בגישה של להסיר את החסומה. הרופאה שלי (ובעלי, שחרד מכל אקמול שאני לוקחת ובטח שלא היה מעודד אותי ללכת לניתוח) התנגדה לזה בגלל שאין אינדיקציה ובגלל שאנחנו "עוד לא שם".
מה ששכנע אותי לרדת מזה (לפחות בינתיים) זה החשש שזה יפגע לי ברזרבה השחלתית ושבסוף אהיה בלי חצוצרות אבל גם בלי עוברים. בנוסף, מה ש(אולי) הביא אותי למצב של חצוצרה חסומה, זה ניתוח בטן שעברתי, כך שלעשות ניתוח כדי להסיר חצוצרה שלכאורה נפגעה כתוצאה מניתוח זה קצת אבסורד וגם מרתיע, כי חוויתי על גופי את הסיבוכים שבניתוח (למרות שיכול להיות שסתם תפסו טרמפ על הניתוח כדי להסביר את החסימה, כנראה שלעולם לא נדע).
 

prule

New member
זאת שאלה מאוד טובה

הרי אם היינו חלילה חולות באיזה משהו, שקשור לתחום אחר, "לא מוסברים" לא היה משהו שהיינו מקבלות...
אז בעצם למה בתחום הזה, לא מוסברים זאת סיבה?
מצד שני, לדעתי הרופאים כביכול "מכסים"את כל המקרים המצריכים טיפול אחר מ"הרגיל"... ואז הלא מוסברים מקבלים טיפול "רגיל".
האם זה נכון?
האם זה בגלל שבעצם אנחנו לא "סופניות"? ועל הגב שלנו אפשר לעשות כסף?
האם לבדוק מה הסיבה המדוייקת,תעלה לקופה ולמדינה הרבה כסף ולא תניב בעצם פתרון יותר טוב ממה שאנחנו מקבלים היום?
גם אני לא מוסברת.. זה נורא מכעיס אותי שדפקו לי איזה סטאטוס כזה מעפן...
גם בהפלות אני" לא מוסברת"... ויכולה לבחור קלקסן אמפירי או כלום..
בעצם הרבה דברים בידיים שלנו...לעשות עוד ועוד בדיקות כדי למצוא מה הסיבה,וזה מאוד מעצבן...
אני חושבת שאני עשיתי רק את מה שהיה צריך פחות או יותר.. אולי רק אבחנתית עשיתי כמה פעמים ( להנעתי חח)..
חושבת שלא הייתי מוציאה יותר מידי כספים על זה... שוב...דעתי
כמו שגם מעצבן אותי ללכת לשרפ ( הולכת מידי פעם כשאין תורים בכלל..אבל משתדלץ להסתדר)
 

haych

New member
נראה לי שההנחה אצלנו שזה רק עניין של זמן

ולא כנסיון לסחוט כסף.
כל עוד לא רואים בעיה, אז אין במה לטפל ומה שנשאר זה להמשיך כרגיל עם שינויים קלים.
כשיודעים במה לטפל אז מטפלים.
יכול להיות שנעשה את כל הבדיקות שהמדע מאפשר ועדיין נשאר ללא סיבה.
זה ממש מתסכל...

גם אני ממעטת לפנות לשר"פ, מעטות הבעיות שלא סובלות דיחוי ולרוב אין לי בעיה להמתין לתור גם כמה חודשים. אבל בענייני הפוריות אני מרגישה צורך לקדם את העניינים, כי להחזיר עובר אחרי עובר ולקוות לטוב כשאולי יש בעיה - מחרפן אותי. אני מרגישה צורך לקחת אחריות ולעשות מה שאני יכולה כדי לבדוק שבאמת הכל תקין ושלא מפספסים משהו, כי אני לא נעשית צעירה יותר...
 

תו123456

New member
אני דווקא מוסברת

וכמות הכסף שהשקעתי בתהליך היא מטורפת. כולל שלל בדיקות, סבבים רק בפרטי שכוללים נסיעות למרכז (אני מהדרום ושם אין מי שמבין בכלל בבעיה שלי), רפואה משלימה ומה לא. מסכימה שזה עניין של אופי ושמח שידו קלה יותר על הכרטיס אשראי אז יותר קל לו להוציא.... לעומת זאת אני דווקא כן הייתי ממליצה על אורולוג (בקופה) או לפחות עוד בדיקות זרע... לבעלי מצאו גם משהו בנוסף לשלי..
ורק להגיד שמכל זה כן יש לי ילד חמוד ומתוק שהיה שווה כל שקל... וגם הבא בעזרת השם
ילדי יוקרה
 

haych

New member
אורולוג

למה פניתם לאורולוג? הייתה איזושהי אינדיקציה?
כי בדיקת זרע בעלי אמנם עשה מזמן, אבל בהזרעות ובשאיבות הכל נראה פיקס.
 
הוצאות

גם לי קשה מאד עם עניין ההוצאות, כבר הוצאת סכומי עתק - על הקפאת עוברים, זרע מחו"ל ועוד שלל דברים. ובאמת אחד הדברים הקשרים הם כשמוציאים כסף על משהו שמרגיש בדיעבד מיותר. לכן אני מנסה (זה לא תמיד עובד) לשנות את איך שאני מסתכלת על זה ולא לחשוב שהוצאתי X כסף על זה וY כסף על ההוא, אלא לומר לעצמי שכיוון שאני לא יכולה לדעת מה יעבוד ומה לא, אני יורה לכל הכיוונים, מנסה כל דבר שיכול לעזור ומתייחסת לכל הכסף שאני משקיעה בכל כמכלול אחד שמושקע בילד.

אני לא יודעת אם זה היה הכי ברור, אז אנסה לתת דוגמא מתחום אחר - ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים כמה פעמים ותמיד שאלתי את עצמי האם הטיפול מצדיק את ההוצאה האדירה. כשמסתכלים באופן מקומי, זה מרגיש כמו הוצאה ענקית, בטח כשמסתכלים על עלות-תועלת של פגישה אחת. אבל החלטתי שאם אמצא בסוף טיפול שבאמת יצליח לעזור, זה הופך את ההשקעה הכספית בכל הטיפולים לשווה את זה, כי כולם היו חלק מהחיפוש.

זה לא פותר את עניין הכסף, וזה לא שאני מוציאה בלי חשבון. אני גם משתגעת מהוצאות מיותרות. אבל אני מוצאת שלחשוב כך עוזר לי קצת להתמודד עם ההוצאות.

וקצת לתכלס - אם במקרה את מדברת על אולטרסאונד sono-hsg, עשיתי כזה ומתברר שאפשר לעשות בשערי צדק חינם דרך הקופה (לפחות במכבי, עם טופס 17). יש מישהי שעושה את זה פרטי, אבל אפילו אצלה במרפאה אמרו שהם לגמרי סומכים על שערי צדק, שהם לא מאמינים שהם עושים את זה פחות טוב.
 

haych

New member
הכוונה היא לא לסונו היסטו'

אלא לאולטרסאונד "רגיל", או אולי במכשיר יותר איכותי, ע"י מישהי שמתמחה באולטרסאונד באופן ספציפי.

את צוקדת, צריך לשנות את ההסתכלות.
 
סליחה אם בלבלתי

בכל מקרה אני מסכימה עם לונדי, שאין מנוס אלא להקשיב לאינטואיציה בדברים האלה. הבעיה שמרוב רעשים קשה לשמוע אותה, זה לא פשוט.
רק כדי להבהיר - אני לא אומרת שאת צריכה להשקיע כסף בכל דבר לא משנה אם נראה לך שיעזור או לא, אני מבינה את ההתלבטות. רק אומרת שאם יש משהו שאת חושבת שאולי יעזור, ואת יכולה להרשות לעצמך, אז השקט הנפשי של לדעת שניסינו גם שווה מחיר לא קטן. לגבי האולטרסאונד - איזו החלטה שתקבלי נראית לי נכונה.
 

איגי84

New member
אני במקומך לא הייתי מתלבטת בכלל לגבי האולטרסאונד של החצוצרות

העניין עם החצוצרות כל הזמן מרחף מעליך עם סימן שאלה אחד גדול. אם יש סיכוי ללמוד משהו מהאולטרסאונד אז לדעתי כדאי להוציא על זה 1200 שקל אם יש לך. כמו שאמרתן, זה עניין גם של גישה לכסף, ואני מוציאה בלי לחשוב למרות שאין לי הרבה (אולי בגלל זה אין לי הרבה?). אני מסכימה מאד עם רכבת הרים שיש הגיון כלכלי בלירות לכמה כיוונים כשאת לא יודעת איזה כיוון הוא הנכון.

מקווה שלא יהיה צורך, אבל אם תגיעי בסוף למסקנה שצריך להוציא חצוצרה, אשמח להרגיע אותך לגבי הניתוח (למרות שאני יכולה לשתף רק בנסיון שלי).

לגבי מיון זרע וכסף, יש אופציית ביניים של לעשות רק אבחון במעבדה שעושה מיון זרע, כדי שיספרו לכם איך הזרע נראה בהגדלה פי 6000. לי זה עלה בסביבות אלף שקל. בהמשך כשעשיתי מיון הורידו את המחיר של האבחון מהמחיר של המיון, אז אפשר לשאול אם הם עושים הנחות כאלה.
 
למעלה