אז כישלון בסבב.. איך מתמודדות ?
- פותח הנושא תו123456
- פורסם בתאריך
תזרמי עם הדיכאון
כי זה שלב נחוץ בדרך לאיסוף כוחות והמשך הלאה. במקביל, תשתדלי לשמור על השגרה שלך, כי היא מאוד בריאה לנפש. גם להיות עסוקה כמה שיותר, מה שמנטרל מחשבות שליליות.
יום אחד במהלך אחד הסבבים (במקרה זה היה גם יום הולדתי), הודיע לי רופא קופח גועלי במיוחד, כשאני בלי איש לידי, שהוא מוותר עליי ושאני צריכה אופציות מבחוץ. הייתי שם לבד לגמרי ויותר מבוגרת ממך. באתי הביתה, דפקתי ניקיון פסיכי של הבית תוך כדי בכי, ולמחרת המשכתי בשגרה עם הכאב האדיר וכבר פתחתי תיק פוריות במקום אחר ואצל רופא אחר. השלמתי עם קיומו של הכאב ואני זוכרת שבקושי שבועיים אחרי זה, נסעתי עם בעלי לסופ"ש מתוכנן מראש לאילת. והצלחתי ליהנות מהאוכל, מהאווירה, ממזג האוויר, מהקניות וכמובן מהזמן המבורך ליחד ולזוגיות, למרות הכאב שעוד היה שם (כבר עמום).
עכשיו נדמה לך שאין לך מאין להביא כוחות, אבל תראי שהם יגיעו ממש בקרוב. מחבקת אותך XOXO ושולחת לך המון אנרגיות טובות מפה.
כי זה שלב נחוץ בדרך לאיסוף כוחות והמשך הלאה. במקביל, תשתדלי לשמור על השגרה שלך, כי היא מאוד בריאה לנפש. גם להיות עסוקה כמה שיותר, מה שמנטרל מחשבות שליליות.
יום אחד במהלך אחד הסבבים (במקרה זה היה גם יום הולדתי), הודיע לי רופא קופח גועלי במיוחד, כשאני בלי איש לידי, שהוא מוותר עליי ושאני צריכה אופציות מבחוץ. הייתי שם לבד לגמרי ויותר מבוגרת ממך. באתי הביתה, דפקתי ניקיון פסיכי של הבית תוך כדי בכי, ולמחרת המשכתי בשגרה עם הכאב האדיר וכבר פתחתי תיק פוריות במקום אחר ואצל רופא אחר. השלמתי עם קיומו של הכאב ואני זוכרת שבקושי שבועיים אחרי זה, נסעתי עם בעלי לסופ"ש מתוכנן מראש לאילת. והצלחתי ליהנות מהאוכל, מהאווירה, ממזג האוויר, מהקניות וכמובן מהזמן המבורך ליחד ולזוגיות, למרות הכאב שעוד היה שם (כבר עמום).
עכשיו נדמה לך שאין לך מאין להביא כוחות, אבל תראי שהם יגיעו ממש בקרוב. מחבקת אותך XOXO ושולחת לך המון אנרגיות טובות מפה.
גם בעלי ספג ממני מלא ריקושטים
בעיקר כשגיסתי ובעלה (שעשתה קנוניה יחד עם אמה לדחות לנו את החתונה), נקלטו לפנינו. אין לתאר את הכעס שבער בי, שאחרי כל מה שהן עשו לי ולנו כזוג, הן קיבלו להן את המתנה הזו מלמעלה כל כך בקלות כשאני עוברת ייסורי גיהנום, אפילו שמעולם לא חטאתי להן במאומה. וגם כעסתי על הבעלול, שאני זו שצריכה להתמודד גם עם עבודה תובענית וגם עם בדיקות ומנהלות מתישות וטיפול בבית, כשהוא בעצם לא צריך לעשות דבר מלבד להביא אותה בכוס פעם באיזה חודש חודשיים ואולי להסיע אותי חזרה הביתה. דבר מזה לא היה אשמתו, אבל הוא היה היחיד בסביבה להוציא עליו תסכולים ולמען האמת, עד שלא התפרקתי בפניו יום אחד אחרי עוד תור עגום אצל הרופא, הוא בכלל לא הבין כמה התהליך הזה בודד וסוחט נפשית. כמו ללכת סומא בחשיכה, ממש ככה. רק אז, הוא קלט כמה זמן הצלחתי להחזיק מעמד, בלי התמוטטות עצבים. אפילו הרופא ציווה עליו בחומרה לא להתייחס לדברים כמובן מאליו. לתת מעצמו, לחזר אחריי יותר ולפנק אותי כמה שאפשר.
תדעי לך, שדווקא העבודה היא ברכה. שם את יודעת מי את ומה את אמורה לעשות. שם את יכולה לקבל חיזוקים חיוביים לדברים טובים שאת עושה וזו גם שגרה להיתלות בה. ועוד משהו שאני ממליצה עליו - ספורט מכל סוג. הוא מעלה את מצב הרוח ואיכשהו גורם לנטל להיות פחות מאיים ויותר קל. קחי כל יום בפני עצמו. תשתדלי לנטרל מחשבות על עוד שבוע, על עוד חודש. תחיי מיום ליום ותראי שירווח לך.
בעיקר כשגיסתי ובעלה (שעשתה קנוניה יחד עם אמה לדחות לנו את החתונה), נקלטו לפנינו. אין לתאר את הכעס שבער בי, שאחרי כל מה שהן עשו לי ולנו כזוג, הן קיבלו להן את המתנה הזו מלמעלה כל כך בקלות כשאני עוברת ייסורי גיהנום, אפילו שמעולם לא חטאתי להן במאומה. וגם כעסתי על הבעלול, שאני זו שצריכה להתמודד גם עם עבודה תובענית וגם עם בדיקות ומנהלות מתישות וטיפול בבית, כשהוא בעצם לא צריך לעשות דבר מלבד להביא אותה בכוס פעם באיזה חודש חודשיים ואולי להסיע אותי חזרה הביתה. דבר מזה לא היה אשמתו, אבל הוא היה היחיד בסביבה להוציא עליו תסכולים ולמען האמת, עד שלא התפרקתי בפניו יום אחד אחרי עוד תור עגום אצל הרופא, הוא בכלל לא הבין כמה התהליך הזה בודד וסוחט נפשית. כמו ללכת סומא בחשיכה, ממש ככה. רק אז, הוא קלט כמה זמן הצלחתי להחזיק מעמד, בלי התמוטטות עצבים. אפילו הרופא ציווה עליו בחומרה לא להתייחס לדברים כמובן מאליו. לתת מעצמו, לחזר אחריי יותר ולפנק אותי כמה שאפשר.
תדעי לך, שדווקא העבודה היא ברכה. שם את יודעת מי את ומה את אמורה לעשות. שם את יכולה לקבל חיזוקים חיוביים לדברים טובים שאת עושה וזו גם שגרה להיתלות בה. ועוד משהו שאני ממליצה עליו - ספורט מכל סוג. הוא מעלה את מצב הרוח ואיכשהו גורם לנטל להיות פחות מאיים ויותר קל. קחי כל יום בפני עצמו. תשתדלי לנטרל מחשבות על עוד שבוע, על עוד חודש. תחיי מיום ליום ותראי שירווח לך.
תודה על התגובה הזאת
אני ממש מתחברת לבדידות בתהליך ....
מש מרגיש לי לבד .... בעלי מנסה להיות אמפטי אבל לא ממש הולך לו.... אמא שלי בכלל עצבנה אותי. וכל הגיסות שלי בהיריון .
אבל כל זה לא משנה כי אין לי מישהו לשבת איתו ובאמת לספר את שעל ליבי. נותר רק לבכות לבד ולחכות לתקווה של הסבב הבא
 
אני ממש מתחברת לבדידות בתהליך ....
מש מרגיש לי לבד .... בעלי מנסה להיות אמפטי אבל לא ממש הולך לו.... אמא שלי בכלל עצבנה אותי. וכל הגיסות שלי בהיריון .
אבל כל זה לא משנה כי אין לי מישהו לשבת איתו ובאמת לספר את שעל ליבי. נותר רק לבכות לבד ולחכות לתקווה של הסבב הבא
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.