מה אומרים בעבודה?

בראון10

New member
מה אומרים בעבודה?

הי, אני מתלבטת מה להגיד בעבודה על היעדרות לצורך השאיבה / החזרה.
לא בא לי לספר, ומצד שני מתלבטת מה להגיד שלא יוביל לעוד שאלות.. וגם לא מסוגלת להגיד שחולה..
אשמח לעצות מה עשיתן..
תודה
 
אני אמרתי שצריכה פרוצדורה רפואית פשוטה

בלי לפרט.
ברוב ההחזרות לא לקחתי יום מחלה אלא עבדתי אכ אם זה היה ביום עבודה. כי זה בדכ יצא בבוקר.
מחקרים לא מצאו יתרון למנוחה אחרי.
&nbsp
לא סיפרתי במקום העבודה בשנתיים הראשונות. הספקתי לעשות 8-9 החזרות עוברים לפני שאמרתי משהו. אני בעד לא לספר. יש כאן בנות שטוענות שעשו כלפיהן אפלייה אכ בקידום וכו. ובסופו של דבר יוצא שמחסירים בדכ פחות מאשר הורים לילדים..
 

mevugeret1975

New member
למה לא להגיד שהרגשת לא טוב?

אני אומרת שהרגשתי לא טוב ולקחתי חופש מחלה. ברור שלא לפני הפעולה. שולכת בבוקר עידכון שלא אבוא כי לא מרגישה טוב.
כשאני מאחרת בבוקר בגלל מעקבים, אומרת שהיו לי סידורים. מצידי- לא חייבת לדווח לאף איד איפה בדיוק הייתי.
 

בראון10

New member
אבל זה כמה ימים לא להיות..

ובגלל דברים מתוכננים צריכה להודיע. רק ממש לא בא לי שיתחילו לשאול מה בדיוק ובטוח ינחשו.
 

mevugeret1975

New member
אצלי יצא רק יום אחד

כי ההחזרה הייתה בשישי. דווקא כדי לא ישאלו עשיתי את זה כאילו ״לא מתוכנן״. אבל כל אחת והבחירה שלה
 
אצלי לא ניחשו.. נראה לי ששיארו שמדובר בקולנסקופיה

כי אמרתי שצריכה לקחת תרופות כמה ימים ואכ יש בדיקה שצריכה לעבור בהרדמה.
 

a morph

New member
"סידורים", "לא מרגישה טוב", "לוקחת יום חופש"

לא כל דבר צריך להסביר בפרטי פרטים.
 

a morph

New member
תנסי מראש לתאם ישיבות לימים בהם את לא צפויה להיעדר

אני הייתי אומרת שבימים כאלה וכאלה זה עלול להיות בעייתי לי ומציעה תאריכים אחרים. ככה זה גם נראה טוב יותר כשאת אקטיבית ואחראית ומנסה לתאם את הלו"ז, וגם מאפשר לך לשמור על עמימות.
 

haych

New member
אני מספרת

אבל צריך להרגיש את הסביבה בה את עובדת.
בתפקיד הקודם שלי החלטתי להתחיל בטיפולים בעקבות דרבון מהמנהלת שלי שהייתה גם בטיפולים, אז הייתי גלויה היתה בהכל.
כשעברתי תפקיד (באותו מקום עבודה) מאוד התלבטתי מה לעשות, אבל היה נראה לי יותר הגיוני להגיד את האמת מאשר להוציא מחלה כל חודש (אני כן לוקחת מחלה ביום של החזרה, גם כי בד"כ אני מסיימת רק בסביבות 11:00 ועד שאגיע לעבודה יהיה צהריים, וגם זו הזדמנות ליום כייף משותף עם הבעל).
בגלל שחזרתי לטיפולים ממש עם הכניסה לתפקיד החדש והייתי בחפיפה, הרגשתי צורך להסביר לשותפתי למשרד שהיא החופפת שלי וגם הר"צ שלי את הסיבה בגללה אני הולכת לאחר בימים הקרובים. להפתעתי גיליתי שגם היא הרתה מטיפולים... ביום של השאיבה כתבתי וואטסאפ למנהלת שלי שיש לי משהו של טיפולי פוריות.
אני מרגישה הרבה יותר שקטה שלי לשקר ובלי לתרץ, לדעתי זה נראה יותר טוב מאשר שכל פעם אעדר מסיבות מונפצות שנראות כאילו שאני מנסה להתחמק.

אבל זה תלוי בהמון דברים... לקרוא את האנשים שעובדים סביבך, מה הותק שלך בעבודה, מה ההשפעה של הטיפולים על העבודה.
אם הייתי יכולה לעשות מעקבים בלי לתת דין וחשבון וצריכה רק לתרץ שאיבות והחזרות, יכול להיות שלא הייתי מספרת.
 

mevugeret1975

New member
מתארת לעצמי

מה היה אם הייתי מספרת בעבודה על טיפולים. אם ל 3 בת 43.5. תהילה של ״מפגרת״ הייתה רצה לפניי נראה לי
 

בראון10

New member
חחחח

יכולה להתחרות איתי.. בת 41 אם ל 2 שנזכרה בגיל כזה.. טוב זה מה שיצא.
 

תו123456

New member
אני אמרתי

אני לא ממש טובה בלהסתיר ולשקר זה ממש מלחיץ אותי. ולא זקוקה ללחץ הזה.
סיפרתי רק למנהלת שלי שמאפשרת גם ככה מחלה וכאלו והיא היתה ועדיין מקסימה.
אבל אני בעבודה עם קביעות אז אני לא בשום סכנה לפגיעה
 

בראון10

New member
גם אני עם קביעות..

אבל יש בזה משהו, אמרתי הליך אז שאלו איזה הליך.. בקיצור לפעמים יותר קל לספר וזהו..לא שיתפתי עדיין כי זה לא ממש עניינם..
 

haych

New member
בדיוק

עמימות גוררת שאלות. בחודש הראשון הכל טוב, קורה שחולים או שיש פרודצורה. אבל כשזה מתחיל לחזור על עצמו, זה מעורר שאלות. גם בקטע חטטני וגם בקטע של דאגה - "אני רואה שאת חולה הרבה/יש לך הרבה עניינים רפואיים, הכל בסדר?"
אותי זה מכניס ללחץ המחשבה של באיזה תירוץ אשתמש הפעם? ושלא יחשבו שאני מתחמקת, כי כל חודש אני לא מרגישה טוב ונשארת בבית? הרי כולנו מגיעים לעבודה כשהם קצת מעוכים, למה אני לא?
מעדיפה שהמנהלים ידעו וזהו. ככה כל העדרות זה "בשביל הטיפולים" והחשיבות של זה מובנת.

עד לאחרונה לא היה לי צוות חוץ מהמנהלת שלי, עכשיו אני עובדת בצוות, אז לחברות שמתעניינות אני כן צריכה לחרטט, אבל להן לא איכפת לי להגיד סתם שלא הרגשתי טוב.
 

Kapachka

New member
שאלה חצופה


מימיי לא שאלו אותי איזה הליך!!! אנשים צריכים לקחת את האף הארוך שלהם, להוציא אותו מהעניינים של אחרים ולדחוף אותו עמוק עמוק ב#$% שלהם!!
&nbsp
מעבר לזה שזה לא חוקי לשאול כזו שאלה, כי חסיון רפואי וכו' זה גם שיא חדש בחוסר טאקט!!! אפשר להגיד: אני מקווה שלא משהו רציני, או שיעבור בקלות, אבל לשאול מה זה?!?
&nbsp
סליחה, אני מתעצבנת בשמך, אבל השאלה הזו היא ממש חצופה בעיני. את לא חייבת לספר להם!
&nbsp
ולתכלס: לו הייתי את הייתי כנראה בראש שלי עונה להם שאני עוברת ניתוח קטן להשתלת טאקט, ובפועל כנראה הייתי מחייכת ואומורת - משהו אישי.
&nbsp
 

a morph

New member
האמת שזה תלוי גם בשואל וגם בנשאל...

יש אנשים שמרוב שהם נחמדים ופתוחים ומדברים, או כאלה שמשדרים שאינם מסוגלים להגיד לא - הסביבה מרגישה בנוח לשאול ולחטט.
אני כנראה משדרת שיש לי גבולות של פרטיות ואותי לרוב לא שואלים, אלא אם כן אני מספרת בעצמי.
יש לי חברה טובה בעבודה שכלללל הזמן מציקים לה עם שאלות פולשניות בכל נושא אפשרי, ואיתי זה פשוט לא קורה (ולא בגלל שאין לי חברים או שאני לא מדברת עם אף אחד
). פעם עשיתי הסרה של נקודת חן בפנים וכמה ימים הסתובבתי עם פלסטר, קטן אבל כזה שרואים... אני והיא צחקנו שאף אחד לא העיז לשאול אותי מה קרה עד שהפלסטר ירד, ואילו היא לא יכולה אפילו לסדר את השיער בצורה קצת שונה בלי לזכות במבול של שאלות.
 

בראון10

New member
נכון.. ממש מעצבן השאלות..

לפחות מצד המנהלת שלי. אמרתי שאישי.
זה יהיה דילמה שאחזור אם לשתף, לא מרגישה בנוח , ואז לראות מבטי רחמים אם לא יצליח או שיסתכלו כל הזמן לחפש רמזים להריון.. מצד שני יש עובדת שיותר מקורבת אליה, אך גם אותה בעניין זה לא מרגיש לי נוח לשתף בפרטים.
אני לוקחת יותר מיום אחד, כמה ימים, אז לא יכולתי מצד שני להגיד "סידורים" . בטח לא ביום שנפל גם על ישיבה..
 
למעלה