מתי לוותר?

נטעים 90

New member
ריגשת מאד בכנות ובפתיחות

אני מאד מזדהה עם מה שכתבת, זו החלטה קשה מאד ולא פשוטה, כתבת שאת מטופלת אצל בר חווה, מה הוא אומר? האם ניסיתם מיון ברטוב? שמעתי שבבעיות זרע זה עוזר, בהנחה שהכל נוסה וכמעט לתחושתך מוצה, אני חושבת שצריך להקשיב היטב דווקא לראש. ההגיון כאן פועל נכון למרות הלב שכואב ומתנגד...
 
תודה

עשינו מיון בסבב האחרון (MFC). היתה ביצית אחת, וגם הפריה אחת - שלא נקלטה.
כרגע בר חוה ממליץ על סבב טבעי.
לי זה נשמע נכון - גם כי ההורמונים לא ממש עוזרים (אלא מחרפנים), וגם כי ככה תנאי ההשתרשות טובים יותר (לטענתו).
אני אכן אנסה את זה (בליווי של עוד מיון, להיות על הצד הבטוח), אבל מרגיש לי שאפילו הוא (אחרי כל ההיסטוריה שלי) לא נותן לזה עוד הרבה סיכוי.
בן הזוג שלי נורא נזהר, הוא לא רוצה לומר לי שאני מבזבזת זמן (לתחושתו אין לו זכות כזו). אבל אתמול הוא כבר אמר שאולי הדרך היא לא עוד ועוד סבבים :,(
&nbsp
בסופו של דבר אני רוצה משפחה כל עוד אני יכולה, ואני רוצה להיות אמא ולא מטופלת פוריות. אבל הבחירה הזו קשה כל כך.
 

נטעים 90

New member
נשמע שהחלטת את רק צריכה חיזוקים

אז כמו שכתבת -את רוצה להיות אמא וזו בהחלט דרך.
 

מפעם

New member
אף פעם

זו ההחזרה הראשונה שלך והשלילי הראשון שלך שבעזרת השם יהיה האחרון!
כל מה שעשיתם עד עכשיו היה לנסות לפענח את המצב ורק עכשיו הצלחתם לעבור את שלב ההפריה וההחזרה. תחשבי שזה הטיפול הראשון שלך בכלל.
השלילי כואב נורא אבל הוא נותן כח ושכל לפענח את החידה ואת היחידה שיכולה.
זה עדין לא הזמן לתרומה בכלל, כל עוד יש לכם אישור מהקופה תנצלו את זה וסבבים ללא הורמונים זה הדבר ההגיוני לעשות.
אני לא רציתי ילדים בצעירותי והגדלתי לעשות ואמרתי ממש במילים שאני עקרה. ככה. השם יעזור. גם אחרי שחזרתי בתשובה הייתי צריכה להתרגל לרעיון של ילדים, להפוך לאשה.. עד היום יש לי ייסורים ורגשות אשם שבגלל זה כל העיכובים שלנו. הייתי צריכה לגייס את כל הצדיקים שוכני עפר שימליצו בעדי ויהפכו את הגזרה שגזרתי על עצמי. אוף זה קשה לכתוב את זה..
בדיוק ראיתי באתר של בר חוה: בנשים בגיל 40-42 שיעור לידות החי במחזור ה-IVF הראשון היה 12.3%, בשישי 6.9% והסיכוי המצטבר בשישה מחזורים ראשונים היה 31.5%.
אז תזכרי שזה הivf הראשון שלך ויש לך עדין סיכוי גדול מאוד לפני שאת מוותרת.
חזקי ואמצי!
 
גם אני הייתי שמחה לחשוב על זה ככה

כאילו זה בעצם הטיפול הראשון, אבל זה מרגיש לי קצת להתכחש למציאות...
נכון שזו ההחזרה הראשונה, אבל בר-חוה כתב לי שבהחלט הגיוני לא להיקלט עם עובר מביצית בת 42.7...
כך שגם הוא נשמע לא מעודד.
אני עוד לא שלמה עם עניין התרומה מהרבה סיבות, ואני בהחלט רוצה לנסות סבב טבעי.
&nbsp
תודה שחשפת פה, ותודה על כל מה שכתבת. בהחלט לוקחת את זה איתי

&nbsp
 
אוף!

לא ידעתי אפילו שהחזרה זה מימון נפרד. של מוקפא?
ניסית לערער? מה האופציות במקרה כזה?
ליבי איתך.
 

נועה312

New member
איזה חצופים

אל תוותרי להם, אישרו לך את ההחזרה הזו בסבב השאיבה ואת לא אשמה שהייתה לך תגובה טובה מדי ולא יכולתם להחזיר אז
 

מפעם

New member
חצופים זו לא המילה שהייתי בוחרת..

הם אכן אישרו את ההחזרה אבל לא בא להם לשלם פעמיים על עבודת המעבדה, אז צריך לשכנע אותם.. אני עובדת על זה:)
גם קצת לחוץ בלוז.
מקווה שכל המניעות והקשיים מעידים על בשורות טובות
 

hatalya

New member
תרומת ביצית זה לא ויתור

היי, אני חושבת שבמקומו הייתי מתחילה תהליך תרומת ביצית, תמיד אפשר לחזור אחורה ולעצור את התהליך אם את מרגישה שזה לא זה.
היום יש לי ילדה משלי, אחרי שישה כישלונות, ולמען האמת, כבר בכישלון השני / שלישי התחלתי לחשוב על תרומה. והייתי רק בת 32 כשחשבתי על זה.
בסופו של דבר הצלחתי בלי, אבל מבחינתי זו הייתה אופציה קייצת ואופציה טובה במידה ולא אצליח.
מקווה מאוד שתצליחי!
 
תודה

זה לא ויתור על ילד, אבל מבחינתי זה ויתור על חלק גדול ממני.
אם זה שווה את זה - עדיין לא הצלחתי להגיע להשלמה.
 

a morph

New member
גם אני

באיזשהו שלב, אחרי כמה וכמה שליליים בלתי מוסברים, חשבתי שכבר היה עדיף לי שהיו אומרים לי שהביציות שלי לא טובות וזהו, אז הייתי יודעת שיש לי פתרון ברור והוא תרומת ביצית. אף אחד לא אמר לי את זה כי על פניו הכל היה אחלה, כולל הביציות, ובסופו של דבר באמת הריתי וילדתי, אבל המחשבה ההיא עדיין איתי. מבחינתי, אני מעדיפה לדעת שיש פתרון ברור לבעיה, אם זאת תרומת ביצית - אז תרומת ביצית. חוסר ידיעה והיעדר פתרון ברור הרבה יותר קשים לי.
 
מצבי שונה משלך

לי כן אמרו ללכת לתרומה, כבר מזמן. פשוט כי לא היו ביציות.
מאז כבר כן היו כמה, ואפילו בשלות, אבל עדיין, כמו שאמר לי בר-חוה - "ביצית בת 42.6".
כבר העדפתי שלא יהיו לי בכלל. מהבחינה הזו היה עדיף לא לחכות להן אפילו.
ואז היתה הפריה, והכל שוב נטרף.
ואני לא יודעת כמה זמן אוכל להמשיך עם הרולטה הזו

&nbsp
 
למעלה