כשנותנים ההתחייבות, נותנים למעשה שתיים
לשלב א', שזה השאיבה עם בחינת הזרע ולשלב ב', שזה להחזרה. אז אם כבר המצאת ליחידה, אין צורך. מה גם שהכל און ליין היום ואין בעיה להוציא להם על המקום מהאזור האישי שלך באתר קופת חולים.
נקודת מבט שלי לתהליך: לי מה שהכי מציק זה הצום שלפני. אמנם הוא לא ארוך, כולה 6 שעות, אבל אף פעם לא נכנסים בזמן לכן זה לרוב יוצא כשעתיים יותר, בד"כ. אני לפני אוכלת כריך עם חביתה ועגבניה וגבינה, רצוי צהובה. זה ממלא. לא שותה קפה שהוא משתן, רק הרבה מים עד שצריך להפסיק (גם מסטיק אסור).
הפרוצדורה עצמה, די קלילה. מגיעים, מתקבלים, מחליפים לחלוקים (שמים גרביים כי לעתים קר במחלקה ומעל ערדלי בד חמודים), עוברים בדיקת אחות, נפגשים עם הרופא השואב והרופא המרדים, נכנסים לחדר הניתוח ואז עושים נומי נומי כיף במיוחד, לאיזה עשרים דקות או קצת יותר.
אחר כך מתעוררים לאט לאט, כאשר עדיין מחוברים למכשיר לחץ דם ולאינפוזיה. אוכלים משהו שמביאים לך מהמחלקה וגם שותים תה ומים ומתחילים להחזיר נוזלים. חייבים להישאר איזה שעה וחצי, לוודא שאין גירוי יתר ושהכל תקין מבחינת תחושה כללית. הרופא והאחות עושים סיבוב לראות שהכל בסדר ולנתק מהעירוי, כשאפשר לקום הולכים לעשות פיפי ואם מצליחים, אפשר כבר להתלבש ולחכות למכתב סיכום ולהנחיות תמיכה/טיפול לאחר מכן. בבית נחים, שותים הרבה, לא נוהגים ואז למחרת מתקשרים מהמחלקה להודיע כמה הפריות היו ומתי ההחזרה.
זהו
. די פשוט. זה נראה overwhelming כשאף פעם לא עברת על זה, אבל בדיעבד, זה די פשוט ולא נורא בכלל. בהצלחה ושזו תהיה השאיבה האחרונה.
