למה לא נקלט??

[דנה דנונה1]

למה לא נקלט??

נכון, עברתי רק הזרעה אחת וסבב אחד שלא צלחו, אבל יש לי נחיתה וחרדה גדולה כי העוברים "יפים" (ככה אמרה לי הבחורה מהמעבדה) והיה גם מוקפא אחד זהחזיק 5 ימים,, רירית הרחם עבה ובמצב טוב, אני כבר 5 חודשים מקפידה על תזןנה בריאה, אז למה בעצם זה לא נקלט?? למה שבעתיד זה ייקלט אם הפעם זה לא נקלט כשכל התנאים קיימים? ממש אשמח לשמוע ממי שמבינה, ממי שעברה, מאיפה צוברים תקווה חדשה כשהסיבה לא ברורה?

 

[חיוכי אהבה]

ככה זה ... לא תמיד נקלטים. מבאס, אבל הלוואי והיו מצליחים

לפענח את העניין הזה של קליטת עוברים.
גם אישה שרוצה להיכנס להריון לא תמיד נכנסת בניסיון הראשון,
כשאין בעיות אומרים עד שנה - 12 נסיונות,
ב IVF הסטטיסטיקה היא סביב 6 נסיונות... אם אני זוכרת נכון.
&nbsp
בהצלחה, לא להתייאש.
&nbsp

 

[דנה דנונה1]

תודה

 

[שחר רו1]

הגיל הוא גם פקטור משמעותי

אם את אכן בת 42, כמו שמצוין, אז יש לכך השפעה על איכות הביציות. גם אצלי עוברים באיכות טובה , לא מעט גודלו ליום 5, החזרתי רק בלסטו, גם מוקפאים יום שלוש שהופשרו וגודלו עוד יומיים , שרדו והוחזרו. זרע באיכות טובה, רירית עבה מספיק, אני עושה ספורט באופן קבוע ותמיד אוכלת בריא ובכל זאת ההחזרות לא צלחו. זה לא אומר שלא יצליח לך בעתיד, נראה לי נכון לשנות בכל החזרה משהו אחד, אולי להוסיף תמיכה, אולי להחזיר דווקא ביום 3. בהצלחה, אמן שיצליח בקרוב.

 

[דנה דנונה1]

תודה על התגובה

 

[חדשהפה2012]

גם כשהכל אידיאלי הסטטיסטיקה מדברת על כך

שנקלטים אחת ל 3 נסיונות. גם באופן טבעי אצל זוג ללא שום בעית פריון.
ב ivf התנאים פחות אידיאליים (הרבה התערבות, וגם מראש מדובר על זוג עם בעיה כזו או אחרת), הסטטיסטיקה מדברת על כך שיקח לזוג לפחות 4 החזרות ב ivf עד שיקלטו להריון תקין. ככול שגיל האישה גבוה יותר כך נדרש אפילו יותר נסיונות.
לפעמים זה שלא נקלטים ממש לא אומר שיש בעיה לא ידועה, רק אומר שצריך להמתין עד שיבוא הטיפול המנצח. לצערי לא ניתן לדעת אחרי 1-3 החזרות כושלות אם מדובר רק בסטטיסטיקה או קיימת בעיה נוספת. לכן בדכ ממליצים אחרי 3 החזרות כושלות של עוברים יפים לעשות בדיקות נוספות כמו היבטרו אבחנתית וכו.

 

[דנה דנונה1]

תודה על התגובה

 

[סוכריה על מקל]

דנה,

הי, את לא מכירה אותי, אני גלשתי פה לפני הרבה (מאוד) שנים, ושני הילדים שלי נולדו מפה.
אני רוצה להגיד לך שני דברים:
קודם כל, זה בסדר להתייאש. מותר. היאוש הוא טבעי ומובן ולא פוגע בסיכויי ההצלחה שלך (שני ההריונות שלי נקלטו במחזורים שהייתי הכי מיואשת וחסרת אמונה, כשביקשתי את הטפסים לאישור הטיפול הבא בזמן שבאתי לטיפול עצמו).
שנית, הכרתי במהלך השנים מאות (בחיי, אני לא מגזימה) נשים שעברו טיפולים. פה, ובהריון אחרי, וב״הורים לאחר טיפולים״ שהיה פעם. מאות נשים, שכולן עברו את מה שאת עוברת, ולכולן היו קשיים מסוגים שונים, וכולן הצליחו. אני חושבת שבכל השנים האלה, ומכל מאות הנשים שהכרתי, כולן נכנסו להריון והפכו לאמהות, חוץ מ-2. אחת אימצה שני ילדים נהדרים וזכתה להיות אמא, והשניה בחרה מסלול אחר בחיים. יבוא היום ותשבי בבית כשהילדים שלך לידך, ותעני גם את לאשה שאת לא מכירה ותבטיחי לה שגם היא תזכה להיות אמא, אפילו אם קשה וגם אם מתייאשים. בסוף זה יקרה.

 

[דנה דנונה1]

הרבה תודה על התגובה

עודדת אותי ��