עדיאופטימית
New member
אמנם קצת מוקדם לשמוח אבל.. בטא חיובית והכפלה!
לפני כשנה התחלנו בירורים כדי לבחון ולהבין מדוע איננו מצליחים להרות באופן "נורמאלי", גילינו בעיית זרע קשה, בדיקת זרע נוספת שלא בישרה בשורות טובות ומשם ישירות לIVF.
השנה האחרונה הייתה בשבילי שנה מטלטלת, עמוסה רגשית, כואבת וארוכה כל כך. לא ראיתי שום דבר מלבד הטיפולים, לא הסכמתי להפסקות בינהם (רק כשלא הייתה ברירה) וכל עולמי במשך השנה הזו הייתה הכמיהה להיות בהריון בכל מחיר.
מטיפול לטיפול הציפייה והתקווות פחתו וענן שחור של ייאוש, כעס ותסכול הציף אותי. הרגשתי שאני מאבדת את עצמי, את בעלי, את שמחת החיים שהייתה לי, לא מסוגלת לראות דבר מלבד הכשלונות החוזרים.. בקושי תפקדתי בעבודה במהלך השנה, בקושי נפגשתי עם חברים, לא קניתי לעצמי בגדים חדשים. שמתי את החיים שלי ואת עצמי בהמתנה.
ביום בו הייתי עושה בדיקת בטא, עוד לפני קבלת התוצאות קבעתי תור לרופא שלי ויום למחרת כבר הייתי מתייצבת אצלו בכדי לקבל פרוטוקול טיפול חדש, מוציאה את ערמת הזריקות ויאללה מתחילים מחדש.
כאן בפורום הרגשתי שיש לי מקום לבטא את כל הרע שבתוכי, לשתף ולהבין שאני לא לבד, שיש עוד כמוני- שותפות לתחושות הקשות ולבור השחור בלב שמחכה להתמלא באהבה אחת גדולה. הפורום מאוד עזר לי כדי לראות אתכן, לראות את עצמי, לתת מקום לעצמי ולהבין שאני לא לבד...
לאחר שישה טיפולים קיבלתי השבוע שתי בשורות כל כך משמחות, בטא חיובית והכפלה יומיים לאחר מכן.
אני לא ממהרת לשמוח, קשה לי להאמין שזה הסוף, מפחדת מאהבה נכזבת אבל משתפת אתכן כדי לתת לכן כוח, ותקווה!!
משתפת אתכן כדי שתתנו מקום לעצמכן לבטא את מה שאתן מרגישות...
משתפת בכדי לומר לכן תודה!
משתפת גם כדי שתמשיכו להחזיק לי אצבעות ולקוות יחד איתי שזה הטיפול האחרון שלי לסבב הזה.
אוהבת כל אחת ואחת מכן!
תודה על מה שאתן בשבילי, תודה על הכוח, התקווה, התשובות לבלבול והעזרה שאתן נותנות לי בחודשים האחרונים.
לפני כשנה התחלנו בירורים כדי לבחון ולהבין מדוע איננו מצליחים להרות באופן "נורמאלי", גילינו בעיית זרע קשה, בדיקת זרע נוספת שלא בישרה בשורות טובות ומשם ישירות לIVF.
השנה האחרונה הייתה בשבילי שנה מטלטלת, עמוסה רגשית, כואבת וארוכה כל כך. לא ראיתי שום דבר מלבד הטיפולים, לא הסכמתי להפסקות בינהם (רק כשלא הייתה ברירה) וכל עולמי במשך השנה הזו הייתה הכמיהה להיות בהריון בכל מחיר.
מטיפול לטיפול הציפייה והתקווות פחתו וענן שחור של ייאוש, כעס ותסכול הציף אותי. הרגשתי שאני מאבדת את עצמי, את בעלי, את שמחת החיים שהייתה לי, לא מסוגלת לראות דבר מלבד הכשלונות החוזרים.. בקושי תפקדתי בעבודה במהלך השנה, בקושי נפגשתי עם חברים, לא קניתי לעצמי בגדים חדשים. שמתי את החיים שלי ואת עצמי בהמתנה.
ביום בו הייתי עושה בדיקת בטא, עוד לפני קבלת התוצאות קבעתי תור לרופא שלי ויום למחרת כבר הייתי מתייצבת אצלו בכדי לקבל פרוטוקול טיפול חדש, מוציאה את ערמת הזריקות ויאללה מתחילים מחדש.
כאן בפורום הרגשתי שיש לי מקום לבטא את כל הרע שבתוכי, לשתף ולהבין שאני לא לבד, שיש עוד כמוני- שותפות לתחושות הקשות ולבור השחור בלב שמחכה להתמלא באהבה אחת גדולה. הפורום מאוד עזר לי כדי לראות אתכן, לראות את עצמי, לתת מקום לעצמי ולהבין שאני לא לבד...
לאחר שישה טיפולים קיבלתי השבוע שתי בשורות כל כך משמחות, בטא חיובית והכפלה יומיים לאחר מכן.
אני לא ממהרת לשמוח, קשה לי להאמין שזה הסוף, מפחדת מאהבה נכזבת אבל משתפת אתכן כדי לתת לכן כוח, ותקווה!!
משתפת אתכן כדי שתתנו מקום לעצמכן לבטא את מה שאתן מרגישות...
משתפת בכדי לומר לכן תודה!
משתפת גם כדי שתמשיכו להחזיק לי אצבעות ולקוות יחד איתי שזה הטיפול האחרון שלי לסבב הזה.
אוהבת כל אחת ואחת מכן!
תודה על מה שאתן בשבילי, תודה על הכוח, התקווה, התשובות לבלבול והעזרה שאתן נותנות לי בחודשים האחרונים.
