קיום יחסי מין בין סבבים
היי.... הרבה זמן לא כתבתי פה.
אז חזרנו לנסיונות להרות אחרי איבוד ההריון שהיה מחוץ לרחם והוביל לכריתת חצוצרה. אנחנו מטופלים עם הזרעות, וכרגע אני בשלב הנוראי של לאחר הזרעה והמתנה לבדיקת בטא, שתהיה עוד שבוע.
אני מרגישה שכל היחסים שלנו הלכו לעזאזל מאז שהתחלנו בסחרחרת המוטרפת הזו. אנחנו לא שוכבים כמעט בכלל, וכשכן אז זה "כי צריך", ואני לא נהנית. כל פעם הוא רואה אותי על הכיסא כשרופא מחטט לי באיברים האינטימיים, שלא לדבר על הטירוף ההורמונלי שאני חווה, העלייה במשקל, החיצ'קון והתקפי הבכי. אני מפחדת שמכמה שאנחנו רוצים ילד, נאבד את הזוגיות. הוא טוען שהוא אוהב אותי ונמשך אליי לא פחות, ואפילו יותר, אבל אני מרגישה שאיבדתי את כל מה שהיה מיני בי... שלוש פעמים ביום נרות לתוך הואגינה, כאבים בכל הגוף, ציצים רגישים, הזרקות, נפיחות, בכי... איך אפשר בכלל לרצות משהו כזה...?
מישהי מכירה את התחושות הקשות האלה? או שאני לבד בזה? מה אפשר לעשות? אני כל כך מנסה להיות רגועה ושלווה למהלך הטיפולים אבל זה עוד משהו שמטריד אותי נורא
היי.... הרבה זמן לא כתבתי פה.
אז חזרנו לנסיונות להרות אחרי איבוד ההריון שהיה מחוץ לרחם והוביל לכריתת חצוצרה. אנחנו מטופלים עם הזרעות, וכרגע אני בשלב הנוראי של לאחר הזרעה והמתנה לבדיקת בטא, שתהיה עוד שבוע.
אני מרגישה שכל היחסים שלנו הלכו לעזאזל מאז שהתחלנו בסחרחרת המוטרפת הזו. אנחנו לא שוכבים כמעט בכלל, וכשכן אז זה "כי צריך", ואני לא נהנית. כל פעם הוא רואה אותי על הכיסא כשרופא מחטט לי באיברים האינטימיים, שלא לדבר על הטירוף ההורמונלי שאני חווה, העלייה במשקל, החיצ'קון והתקפי הבכי. אני מפחדת שמכמה שאנחנו רוצים ילד, נאבד את הזוגיות. הוא טוען שהוא אוהב אותי ונמשך אליי לא פחות, ואפילו יותר, אבל אני מרגישה שאיבדתי את כל מה שהיה מיני בי... שלוש פעמים ביום נרות לתוך הואגינה, כאבים בכל הגוף, ציצים רגישים, הזרקות, נפיחות, בכי... איך אפשר בכלל לרצות משהו כזה...?
מישהי מכירה את התחושות הקשות האלה? או שאני לבד בזה? מה אפשר לעשות? אני כל כך מנסה להיות רגועה ושלווה למהלך הטיפולים אבל זה עוד משהו שמטריד אותי נורא
