רק רוצה לפרוק

[MaaC]

רק רוצה לפרוק

אז בזמן האחרון.. המון קרובות משפחה הודיעו על הריון.
השבוע הגיסה ובת הדודה גם הודיעו על מין העובר.
כולם שמחים סביבי... ואני? סליחה, אני אוהבת אתכן עד השמיים, אבל קשה לי לשמוח בשבילכן (בלב כמובן.. חיוך חייב להראות, גם אם אינו אמיתי).

נשים מהמשפחה שהתחתנו הרבה אחרינו וחובקות כבר ילדים ושוב בהריון...

לא פייר

 

[נועה312]

זה באמת לא פייר

והכאב שלך מובן לגמרי. שלא יהיו לך רגשות אשם על הקנאה, את אנושית ואכן הלוואי שהיה תור להריון ושאף אחת לא היתה צריכה לעבור את המסלול הזה. הלוואי שתהיה לך בטא חיובית בקרוב.

 

[ענבלית16]

הייוש

תראי, תמיד תהיה מישהי בהריון לידנו בתקופה הזאת, גיסה, אחות, שכנה, חברה בעבודה - לא חסר... אני יכולה להישבע שבשנה שבה ניסיתי להכנס טבעי (לפני שגילינו את בעיית הזרע) ראיתי איזה אלף נשים בהריון וגם גיסתי הספיקה ללדת ולהיות שוב בהריון. התחושה לא נעימה, אבל תמיד תזכרי עמוק עמוק בלב שזה יקרה ואת תהיי אמא, גם את תחווי את האושר הזה. ועד אז בלית ברירה תשתדלי לחייך בחוץ ולמלא את הימים בתכניות ובמטרות (ספורט למשל).

 

[חנוש1992]

כ"כ מבינה אותך... הסביבה זה אחד הדברים הקשים בתהליך הזה.. תמיד להסתיר שאצלכם הכל בסדר, לענות על שאלות שלפעמים באלך לצעוק את נשמתך ולהגיד עזבו אותי תנו לחיות בשקט!!!! ותפסיקו להיכנס לי לחיים !!
בסוף זה יגיע! אני בטוחה לכולנו.. פשוט צריך להיות סבלניים

 

[haych]

מבינה אותך

אצלי כרגע יש רגיעה, אבל אני מרגישה שאוטוטו כולן תתחלנה סבב שני.

אחיות של בעלי הרו חודש אחרי חודש (כמובן ששתיהן התחתנו אחרינו). זה עוד היה לפני שהתחלנו בבדיקות, כשחיינו באשליה שנקלט טבעי. כיום הילדים בני שנה וחודש ושנה וחודשיים.
לפני שבועיים ישבנו אצל ההורים שלי ואמא של בעלי מדברת איתו ומספרת לו שיש לה הפתעה.... הוא שאל על מה מדובר, והיא אמרה ששוב שתי האחיות בהריון ביחד!!! חשבתי שאני מתה. באמת. מסתבר שהמטומטמת הזאת עבדה עליו.

 

[PAND76]

איזה אישה חסרת טאקט!

בחיי שהיא מנצחת את חמותי, שכשראתה צילום אומנותי שלי מאלבום החתונה, כזה שרואים לי בו רק את הזר מונח על ברכיי וכפות הידיים אוחזות בו, צחקה בקול רם ושאלה: "מה זה, פרסומת לדעא"ש?"

 

[haych]

לזכותה יאמר שיתכן וזה היה בתום לב

עד לאותה תקרית בעלי אמר שהוא בטוח שהמשפחה שלו יודעת (לא סיפרנו) בגלל שאנחנו נשואים כבר 5 שנים.
אחרי השיחה הזאת, אמרתי לו שאני מאוד מקווה שאמא שלו לא באמת מנחשת, אחרת זה פשוט רוע טהור!!
האמת שמתאים לה לבוא ביציאה כזאת גם אם היא יודעת שאנחנו מנסים

וחמותך - אין לתאר!!!

 

[PAND76]

אני בדיוק באותן תחושות כמוך. כולל זעקות ה"לא פייר!" לשמיים

וטוב שאת פורקת פה. כל מה שאת מרגישה נורמלי ומותר. ואחלוק ברשותך משלי: אני כועסת במיוחד. כמאורסת, ניסיתי להתקרב ולהתחבר עם כל הנשים במשפחת בעלי. אבל גיסתי עשתה בזמנו קנוניה עם חמותי כדי לעכב את החתונה שלנו ולהרוס את כיף ההכנות אליה וגם בשנה הראשונה שלנו יחד, דאגה עם אמה למרר את חיי בכל מיני דרכים. והיא לא מקבלת שום עונשים, אלא מתנות. לה יש חמות שמתה עליה ושום ניסיונות בחיים. לדעתי, היא בכלל נקלטה מנפיחה שהביא בעלה לידה, ברגע שהם החליטו שהולכים על זה.

בשבוע שעבר, כעסתי במיוחד. חמותי יודעת שאני צריכה לעבור ניתוח (היסטרו' להוצאת פוליפים, שרק לאחרונה הסתבר שבגללם אני כנראה לא נקלטת בהחזרות). ביקשתי ממנה בפירוש שלא תספר לאיש. כי עם כל הכעס שלי מהעבר ומההווה לגיסתי בת המזל, לא יאה לספר דברים כאלה לאישה הרה שאולי תחשוב שלקחתי ממנה פוקוס. למרות הבקשה המפורשת שלי, היא סיפרה לה. כל כך כעסתי, שכשהיא סימסה לי שיהיה לי בהצלחה, עניתי תודה יבשה וכל טוב ולא מעבר לזה.
כנראה שעדיף לשמור לעצמנו להבא.

קשה להיות הזוג שתוהים לגביו, מצטערים עבורו ואולי מרחמים עליו. איך אנחם אותך חוץ מלתת לך חיבוק? רק אומר לך שב"ה אתם צעירים ויש זמן לנסות עוד ועוד. אנחנו חצינו 40 ונישאנו לפני כולם. ומתפללים שהגילוי המפתיע לגבי הפוליפים שהגיע רק לאחרונה, לא איחרנו בגללו את הרכבת.

שוב חיבוק ועוד תפילה עבורך.

 

[Maive1]

זה מאוד אנושי

נראה לי שכולנו פה מבינות אותך מאוד. אני הגדרתי את עצמי פעם אדם שאוהב לעזור, אוהב את האנושות בכלל, ובכלל אני באה מהתחום הטיפולי.
במהלך הטיפולים, פשוט הרגשתי שנאה וקנאה לכל אחת ברחוב בהיריון. לא רציונלי כמובן. חברות שילדו או היו בהיריון בכלל לא יכולתי לראות. הילדים היחידים שהסכמתי לראות היו האחיינים והאחייניות שלי וגם זה, עלה לי במחיר נפשי קשה.

אח שלי ואישתו, שצעירים מאיתנו, והתחתנו אחרינו, כבר היו בהיריון חודש אחרי החתונה... וכמה זוגות חברים שלנו ילדו (כולם ביחד) בזמן הטיפולים- ואחרי פעם אחת שבאנו לבקר אותם וראיתי את כל הצעצועים והלול בסלון פשוט רציתי למות ולא חזרנו אליהם מאז. זה קנאה נוראית והאשמה, על כך שאת מרגישה אותה, כי באמת, מדובר באנשים שאת אוהבת- מאוד קשה. עולות מחשבות- "איזה בן אדם רע אני!".

זה מאוד מאוד אנושי. דובר פה רבות על כמה "היש" של אחרים מחדד בצורה מאוד כואבת את "האין" שלנו. הרצון בילדים, הוא משהו כלכך בסיסי, ופשוט לא הייתי מבינה איך אנשים שפשוט "נכנסים להיריון" ככה סתם, בלי מאמץ, לפעמים אפילו בלי להתכוון...

את רק אנושית ובן אדם טוב, גם אם את לא שמחה בשביל הקרובות שלך, זה מאוד לגיטימי בעיניי. מאחלת לך הצלחה גדולה בקרוב מאוד.

 

[PAND76]

תודה ששיתפת מאייבי

אמנם הגבת לכותבת אחרת, אבל גם אני ממש הייתי צריכה לשמוע את זה. זה הזכיר לי שאני אנושית, לא איזה אדם רע.

 

[MaaC]

תודה לכן על התמיכה בנות

שמחה לדעת שכאן אני יכולה לפרוק את מה שיושב לי על הלב מבלי שישפטו אותי, אלא להיפך.

אפילו את בעלי אני לא מרגישה מספיק בנוח לשתף בקנאה הזו שיוצאת ממני לאחרונה...

מאחלת לכולנו הצלחה בהגשמת המטרות והשגת האושר שלו אנו מייחלות כבר כל כך הרבה זמן!