העצבות.. ��

[עדיאופטימית]

העצבות.. ��

חיכינו להנשא, לגור בבית משלנו וכמובן להגשים את החלום של בניית משפחה לתאפרת..
חדר הורים שממש לידו ממתין חדר ריק.
חדר עבור תינוק או תינוקת (ממש לא משנה מי..) שכמובן שכבר יש להם גם שם שגם הוא מחכה להם וגם אנחנו כל כך מחכים ומצפים.
שלוש שנות נישואין ללא אמצעי מניעה, מתוכם שנתיים של עיסוק אינטנסיבי במקלוני ביוץ, בדיקות הריון, המון ייאוש..
ואז ישירות לivf..
זוכרת בהחזרה הראשונה שבכיתי מההתרגשות והייתי בטוחה שזהו, שאתה כבר שלי... שאני עומדת סוף סוף להיות אמא!!! (כל כך תמימה....)
ומאז אנחנו כבר כמעט שנה בטיפולים.
מפעם לפעם מנסים דברים חדשים, התקוות גדולות, הייאוש המאיים ועצב גדול בתוך כל הדבר הזה.
נכון, אני רק בת 29 ובטוח שאהיה אמא אבל את כל התהליך הזה מלווה הרבה כאב וחששות.

לאחרונה התחלתי לכתוב וגיליתי שזה עוזר לי בתקופה הזו.
אשמח לשמוע מה עוזר לכן..
בהצלחה והרבה כוח ותקווה לכולן!!!

 

[מתרגשת38]

הי

גם אני התחלתי לכתוב אך מה שבאמת עוזר לי זה לבשל ולארח הכי כייף יוםאחד זה יקרה ואל תשכחי שבמלחמה הזאת יש מנצחת אחת וזאת את ידירה בינתיים חיבוק גדול הצלחה בסבב הקרוב

 

[שירלי 666]

האמת שמה שעוזר לי זה שתמיד יש נוהל וסבב באופק...

יודעת שזה נשמע מוזר, אבל אפילו שעברתי שאיבה בלי החזרה בגלל גירוי יתר אמרתי לעצמי אוקי אז נחכה חודש וחצי חודשיים ואז יהיה המשך וחודש זה כלום לעומת השנים שאני רוצה ילד... סוג של שכנוע עצמי...
בנוסף, הפורום הזה... איכשהו צרת רבים חצי נחמה וכאן באמת אחלה בנות שעוזרות מייעצות ומנחמות

 

[PAND76]

עשייה מכל סוג עוזרת. גם לשתף

אם את לא רוצה כי לא מבינים, או בגלל פרטיות, שתפי פה. אני מציפה עצמי בעבודה, מקפידה שהבית תמיד יהיה נקי, שתהיה כביסה ריחנית ובישולים. משתדלת לא לרדת משלוש פעמים בשבוע התעמלות וגם שהבעל ישחה ויבלה. אני מתכננת מתי שהוא, לצבוע את החדר הנוסף שלנו, שגם כן מחכה ריק. אולי תעשי את זה גם את?

את תהיי אימא. אני בטוחה. כל הסיכויים לטובתך. מותר לך גם ליפול ולהתעצב, אבל את תקומי. אני בטוחה. בידיים מלאות.

 

[עדיאופטימית]

רעיון נפלא!

אני קוראת כאן המון וזה מאוד עוזר. משתפת קצת פחות אבל מסכימה שזה מאוד עוזר ויש כאן בנות קסומות ונפלאות שמאוד תומכות.
לגבי צביעת החדר נשמע רעיון מצוין! באיזה צבע חשבת לצבוע?
גם לגבי הספורט והעשייה אני מסכימה יקירה.
מאחלת לך ת כל האיחולים בחזרה והמון תודה על התמיכה והעזרה!

 

[PAND76]

משהו נייטרלי

ירוק מנטה בהיר. כי אי אפשר לדעת מה יבוא במשלוח

בידיים מלאות אחותי.

 

[נועה312]

מה שעזר לי

אנחנו התחתנו כשהייתי בת 30 והתחלנו לנסות עוד לפני החתונה ובסוף הבן שלי נולד חודש לפני שחגגנו 3 שנות נישואין. אני זוכרת את העצבות הזו ואני זוכרת איך ביומולדת 32 שלי בכיתי יום שלם על זה ששנה שלמה של טיפולים ועוד לא ראיתי בטא חיובית ומתי זה סוף סוף ייקרה.
מה שעזר לי היה להכיר בנות מהפורום שעוברות את זה גם בחיים האמיתיים, עשינו מפגש של בנות מהפורום שגרות קרוב, התחלנו לדבר כל יום בקבוצת ווטסאפ ויצרנו חברויות. זה גם עזר לנו ללמוד מהניסיון אחת של השנייה, גם עזר שיש כתף תומכת, שאני מרגישה שאני יכולה לספר להן על הריון מהבטא החיובית כי אני יודעת שהן יהיו שם גם באובדן, וזה עזר להרגיש פחות לבד.

 

[עדיאופטימית]

יומולדת בפתח...

כל חג וכל יומולדת זה יותר ויותר קשה..
תמיד לפני חגים ציפיתי לאיזה נס/ התחלה מבורכת. ביומולדת בכלל לאיזו מתנה.
תמיד שבעלי שואל מה הייתי רוצה ל.. יש רק בקשה אחת שנורא קשה לממש.
אמרתי לעצמי שביומולדת 30 כבר אהיה אמא או לפחות בהריון, מן דדליין כזה שנורא הקשה עליי..
עכשיו שאני כבר מבינה שכנראה זה לא יקרה ולהציב יעד שלא אני שולטת בו רק מלחיץ ומסתכל יותר אני מצליחה לשחרר ולחיות קצת יותר בשפיות.
לגבי החברה הפורום הזה הוא באמת כתף תומכת, אני בעיקר קוראת כאן לפחות 3 פעמים ביום ועכשיו גם מתחילה לכתוב..
תודה על המענה! תודה על המילים המנחמות..

 

[גיאלרוסה]

כתיבה היא דבר מרפא

גם אני אוהבת מאוד לכתוב.
המילים עוזרות במקצת לשחרר את המועקה והתסכול.
וכל עידוד ומילה טובה שנכתבת לי פה היא רק בונוס.
את מוזצנת לכתוב פה הכל ואנחנו יכולות לספוג את כל התחושות והרגשות.
הכמיהה למילוי החדר הריק היא קשה. אני זוכרת שאחרי החתונה חיפשנו דירה.
המתווך הראה לנו בית מקסים עם 7 חדרים. ואני זוכרת את זה כביקור כואב מאוד.
רק ראיתי חדרי ילדים ריקים שלא נצליח למלא.
את צודקת שאת צעירה וזה יתרון עצום. אבל זה לא מנחם ולא מרפא תחושת ריקנות מול חדר ריק.
מאחלת לך שבמהרה החדר והלב יתמלאו.
עד אז אנחנו פה ללוות אותך ברגעי התקווה ורגעי המשבר.
יש פה הרבה סיפורי הצלחה (כולל שלי) של חדרים שהתמלאו.
החדר הוא עדות לעוצמה שלך. הוא יתמלא. תהייה חזקה

 

[עדיאופטימית]

תודה רבה על מילותיך היפות!

מאוד מנחם לשמוע סיפורי הצלחה ותחושות המזכירות את שלי.
אני נתקפת לעיתים ברגשות שליליים של נמאס אבל לעולם לא אוותר על החלום..
אני יודעת שיום אחד החלום שלי גם יתגשם.
תודה לך יקירה!

 

[Kapachka]

לספור את הברכות שיש לי בחיים

לפני 11 חודשים, ימים אחרי שגיליתי שאני בהריון (שאותו הפסקתי בצער גדול) נפטרה חברה טובה מאד שלי מסרטן המוח. הבחורה הזו היתה אור ושמחת חיים מהלכת. כשהיא גילתה שהיא חולה, היא התחילה לחיות עוד יותר ביתר שאת. הסיסמא שלה היתה Lucky_99_ways. היא כל הזמן דיברה על כמה שהיא ברת מזל - יש לה חברים, ומשפחה, בת זוג מדהימה, עבודה שהיא אוהבת, ויש רק את הדבר האחד הזה שהיא חסרת מזל בו.
היא היתה ועדיין השראה אדירה עבורי במסע הזה. לא משנה מה אני עוברת, ועברתי דברים לא קלים בשנה האחרונה - אני חושבת על כל הדברים שבהם אני ברת מזל. הבריאות. הבריאות של היקרים לי. שיש לי את הזכות לעבור את הטיפולים האלו במימון המדינה, שיש לי חברים תומכים, שיש לי עבודה שאני אוהבת, וכו' וכו'.

לי זה מאד עוזר להסתכל על היש ולא על האין, למרות שלא תמיד זה מצליח...

 

[עדיאופטימית]

לא פשוט אבל..

בהחלט מאוד נכון!
הלוואי ואצליח גם אני להתמקד ביש.
תמיד רואה כל כך הרבה נשים בהריון וחברות עם בטנות כל כך יפות... ואני רואה רק את האין שלי לעומת היש של אחרים.
מגעיל לי להרגיש ככה אבל אני כל כך מקנאה לפעמים

מצטערת על האובדן של יקירתך, נשמע שהיא הייתה מופלאה וכל כך מלאת חיים! ופתאום אני מקבלת פרופורציות על חיי.
תודה על החיזוק ועל שכתבת לי.
תהיי חזקה ומאושרת והלוואי שיהיה לך והרבה טוב ועוד מהיש הזה!...

 

[Kapachka]

התלבטתי אם לכתוב...

כי אין דבר יותר מעצבן מכשאומרים לך "פרופורציות". חששתי לעצבן, אז אני שמחה שקראת את זה כמו שכתבתי
לדוגמא - יש לנו את הקהילה הזו שנותנת כוח. איזו ברכה.
ובסוף אמן שכולנו נחבק את ה'יש' הזה שלו אנחנו מייחלות.
&nbsp
היא באמת היתה מופלאה, ואני מודה על ה'יש' שהיתה לי הזכות להיות קרובה אליה וללמוד ממנה.
והנה אני שוב בוכה... כוסומו ההורמונים האלה.