החופשים שלי, הם בימי שאיבה והחזרה.
לפעמים קורה שזה נופל על שישי או שבת, ואז לא מרגישים את זה כמעט. רוב ההעדרויות קורות במהלך היום, כשאני צריכה ללכת בהול לבית המרקחת, או כדי לקחת התחייבות לטיפול ואישור תרופות. לבדיקות הדם, אפילו שהן נעשות מחוץ לעיר, אני קמה מוקדם בבוקר. תופסת טרמפ עם מקורב שעובד בסביבה וחוזרת לעבודה בתחבורה ציבורית. אף אחד כמעט לא מרגיש שאני נעדרת. יום מחלה למחרת החזרה, אף פעם לא ניצלתי.
בהצלחה ובידיים מלאות בע"ה, במהרה.