סבב קשה הפך לסבב קשה מאוד
כותבת עם דמעות.
אני עדיין חולה אבל אתמול בר חווה הרגיע אותנו שבסך הכל חטפתי וירוס וזה לא דוחה שאיבה.
אתמול בצהרים ניסינו להבין איך עושים טיפול באמצע חולי שהגוף ממוטט ואז טלפון.
אחותו של בעלי התקשרה בדמעות וסיפרה שאמא של בעלי נפטרה.
ישבנו בהלם ומיד נסענו להיות עם המשפחה.
אמרתי לבעלי שאני מבינה אם ירצה לא להמשיך, במיוחד שההלוויה נקבעה למחר, יום השאיבה.
בעלי חשב ואמר שלהיות בבוקר ההלוויה באסותא זה בדיוק איפה שהוא רוצה להיות.
שיתפנו את המשפחה כדי שיבינו לאן נעלם בבוקר ההלוויה.
אתמול בלילה נסעתי למיון נשים שיזריקו לי פרגניל.
ממול מיון נשים - נמצא מיון יולדות.
ישבתי ובכיתי.
האחות הסתכלה עלי במבט מופתע אבל בסוף היתה נחמדה.
וכך עם גוף קורס, מלא בהורמונים ולב שבור מחכים למחר.
מחר נעבור בין קצוות החיים - תקווה לחיים חדשים ומוות.
כותבת עם דמעות.
אני עדיין חולה אבל אתמול בר חווה הרגיע אותנו שבסך הכל חטפתי וירוס וזה לא דוחה שאיבה.
אתמול בצהרים ניסינו להבין איך עושים טיפול באמצע חולי שהגוף ממוטט ואז טלפון.
אחותו של בעלי התקשרה בדמעות וסיפרה שאמא של בעלי נפטרה.
ישבנו בהלם ומיד נסענו להיות עם המשפחה.
אמרתי לבעלי שאני מבינה אם ירצה לא להמשיך, במיוחד שההלוויה נקבעה למחר, יום השאיבה.
בעלי חשב ואמר שלהיות בבוקר ההלוויה באסותא זה בדיוק איפה שהוא רוצה להיות.
שיתפנו את המשפחה כדי שיבינו לאן נעלם בבוקר ההלוויה.
אתמול בלילה נסעתי למיון נשים שיזריקו לי פרגניל.
ממול מיון נשים - נמצא מיון יולדות.
ישבתי ובכיתי.
האחות הסתכלה עלי במבט מופתע אבל בסוף היתה נחמדה.
וכך עם גוף קורס, מלא בהורמונים ולב שבור מחכים למחר.
מחר נעבור בין קצוות החיים - תקווה לחיים חדשים ומוות.
