זו בדיוק התמונה שצריכה להיות לך בראש
ואם את יכולה לממן את זה, קבעי בינך לבין בת הזוג שלך שבעזרת ה' יש תוצרת - את מביאה את סבתא שלך לראות.
לי עזר שקבעתי לעצמי דברים כאלה. כמו קיבלתי על עצמי.
למרות שאני חרדית ואת יודעת, תפילות אצלנו זה דבר כתוב, יש בברכת המזון ברכה לבן/בת הזוג ולזרע. תמיד הייתי מברכת "בעלי וזרעי".
גם בהדלקת נרות הייתי מברכת את ברכת הבנים וברכת הבנות. כי יש בנים ובנות.. כרגע לא איתי אבל יש.
והשם שלו היה ידוע עוד לפני שנוצר. קיבלתי על עצמי לקרוא לו על שם סבא של בעלי... כתודה.
זה נשמע תמים.. ואולי מופרך.
אבל הרגשתי שזה עוזר לי לקוות בתהליך שעלול להיות באמת חסר תקווה.