אז מה עושים אחרי הזרעה???

[גיאלרוסה]

אז מה עושים אחרי הזרעה???

עוטפת אותי מעין תחושה מוזרה.
אני יומיים אחרי הזרעה, אבל עוד לא נחשבת בהריון.
מתנהגים כרגיל?
אוכלים רגיל?
מרימים כרגיל?
ממתי מתחילים להתנהג כאילו יש הריון?
מודה שאנחנו מתיחסים להזרעה הזו כאל עוד פרוצדורה לפני ה-IVF הבא.
אני חוששת שוב לדמיין ולפנטז ולצפות למשהו שסביר שלא יקרה.
מה הסיכוי? מה הסיכוי שהבשילה לה ביצית טובה? שבייצה? שפגשה זרעון נחמד?
שנתנה לו להכנס? שהצליחו ליצור עוברון? שהצליח להתחלק יפה? שמצא את דרכו לרחם?
ושמצא שם קרקע פורייה להתפתחות?
כל כך הרבה סימני שאלה ואני נשארת עם הספק והחשש
מקווה שאי שם בפנים נוצרה לה ביצית מופרת אדישה לרגשות שליליים.

 

[הודיה2304]

ואו תיארת כל כך יפה את התהליך הזה...

ועכשיו תתארי לך אותו בראש בלי סימני שאלה.. אלא מה שקרה וקורה בפועל... נחשפתי לאחרונה למדיטציה שמתאימה להריון.. שימי לך אוזניות, בשקט שלווה ותשמעי... להוציא את המחשבות השליליות מהגוף והראש. מה שקורה מכאן ואילך לצערי לא תלוי כבר בך.. מאחלת שהפעם יצליח לכם ותראי שני פסים בבדיקה!!! ??

 

[דרקונית ורודה]

אני מתנהגת רגיל עד הבטא

ומחשיבה את עצמי בהריון מהבטא בלבד, התהליך יכול להיות ארוך מאוד, לנו היו 3 בטאות חיוביות ב8 שנים והמון טיפולים באמצע כמובן , אי אפשר להתנהג בהריון תמידי.
זו דעתי כמובן, הרבה בגישה של לשמור מהחזרה או הזרעה, תבחרי מה שנוח לך ומתאים לך לדרך.
בהצלחה!

 

[תלתלית20]

תתנהגי רגיל, תסמכי על הגוף שלך

מחזיקה לך אצבעות לבטא מהממת!

 

[איילה סליי]

את כותבת מהמם פשוט

מאחלת לך בטא מפתיעה ומהממת

אישית אחרי הזרעות התנהלתי רגיל יחסית, וכשלא התחשק לי לעשות מטלה כלשהי בבית למשל, תיקנתי את זה בהזרעה

 

[גיאלרוסה]

תודה רבה על התגובות!!

אתן מקסימות!!
הרבה יצא לי לחשוב בימים האחרונים.
ההזרעה הזו הוציאה אותי מהמוכר (לי) בעולם הפוריות וזרקה אותי שוב מצב עמימות לא נעים.
בעלי סיכם את הנסיון באמירת ״מה זה הזרעה, זה כאילו שכבנו, לא יצא מזה כלום״.
מוזר, אנחנו כל כך עמוק בהפריות חוץ גופיות שאנחנו שוכחים את הנורמה.
בדור שלנו כולם נולדו מתוך הסבירות הנמוכה של מפגש בודד של ביצית וזרעון.
ואנחנו כל כך רחוק משם שזה נשמע לנו כמו מדע בדיוני.
אם ביומיים הראשונים היה לי קל להתעלם ממצבי, אתמול התחלתי תמיכה ואילצה אותי
להתייחס למה שאולי מתחולל בתוכי.
שוב ביקשתי מעין סליחה. קשה לי להתחבר רגשית למשהו שסביר שלא קיים.
עוברון קטן, אמרתי, תקבל את כל התמיכה ההורמונאלית שתצטרך.
אבל את התמיכה הרגשית כרגע אני שומרת לאחרים.
אני מודה לכן על התמיכה שלכן

לא מובן מאליו
ואולי, אולי יקרה נס.
בכל זאת, טו בשבט זה זמן טוב להזרעות לא?