זקוקה לתמיכה

נושקית3

New member
זקוקה לתמיכה

הי. נקלטתי לאחר כמעט שנה של טיפולים 5 החזרות מוקפאים שלא צלחו, שאיבה , והחזרה שלא נקלטה, ושאיבה אחרונה ב 18/11, כאשר בהחזרה הוחזרו 2 עוברים 9 תאים , פוטנציאל מצויין , סוף סוף בטא מעולה, שהכפילה את עצמה יפה, שבוע 6 וקצת הלכנו לאולטראסאונד ראו שק הריון עם דופק . הרופא אמר לנו לחזור בשבוע 9. אתמול היינו אצל הרופא, הוא מכניס את מקל האולטראסאונד, בעלי ואני בהתרגשות , ואז הרופא שואל אם היה לי דימום . אמרתי לא. ממש לא. היה לי פה ושם כאבים בבטן תחתונה , ברמה של אמרתי בקול איי (לפני יומיים בערך) . וזהו . לא יותר . לא דימום , לא כלום . ואז הוא שוב מחפש זוויות , מגדיל, מקטין , וכלום . תמונה בלי תזוזה והרופא שותק, שותק , אני כזה מה קרה , אז הוא אומר מצטער אני לא רואה דופק, הגודל של העובר מתאים לשבוע 8.1. ואני כבר שבוע 9 פלוס.
באותו רגע הרגשתי עולמי חרב, אני הבנאדם הכי בריא, הכל אצלי מצויין רירית , זקיקים, והנה הפלה . הרופא מציע ציטוטק או גרידה , לא מבינים מה לעשות הוא מבחינתו רוצה להעיף אותנו מהחדר לא מסביר, ללא אמפתיה, כל דבר מסוכם במשפט בודד, בעלי כמעט התעלף מול הרופא במלוא מובן המילה. אני כולי בשוק , לא מאמינה . פשוט לא נקלט.
יוצאים מהרופא , נוסעים למכבי פארם סניף פתוח היחידי באותה שעה , בבת ים , אומרים לי שאין ציטוטק בסניף , בודקים לי יש בתל אביב יגאל אלון .
נוסעים ליגאל אלון תל אביב, פתאום אני נזכרת שיש מוקד, אמרתי בוא נלך למוקד לקבל חוות דעת נוספת , קונים ציטוטק (4 כדורים שעולים מחיר מגוחך של 2.5 שח)
נרשמים אצל המזכירות , עוברים דרך האחות (חייבים לפי נהלים ) אמרתי לאחות ששבוע 9 פלוס ויש כאבים חזקים ובאתי לבדוק, שואלת שאלה שגרתית של רגישות לתרופות אמרתי כן , לסינטומצין וזינט. היא מתחילה שעה לחפש את השמות במחשב, ובסוף מבסוטית מעצמה שמצאה כאילו ניחשה שאלה אמריקאית במבחן ,. ואני יושבת מולה ובא לי לצרוח לה יש לי פאקינג ככל הנראה עובר מת בבטן לעזעזל עם רגישות לתרופות לא קריטי, אבל לה זה חשוב, למה לא רשום .
בסוף , אחרי שסימנה הכל , טוב תעברו לרופא.
נכנסים די מהר לרופא, הוא בודק ימינה שמאלה , תמונה כזו , מסך כזה , כלום תמונה לא זזה , מסך נדם . אומר אני מצטער אין דופק .

מתיישבים מולו , שואל אותי איזה סוג דם אני , אמרתי שלילי, RH -, אומר לי אז את צריכה לקבל זריקת אנטי די שהגוף לא ידחה בהריונות הבאיןם , אמרתי לא ידעתי , מה הרופא לא אמר לך ? לא ,
מזלי שהמרפאת אחיות פתוחה ושהיה להם אנטי די , אז נתנו לי זריקה .
וגם אמרו שצריך לבדוק בטא, בסוף .

לקחתי אתמול בערב את הציטוטק . דימום בלילה .
זה נורא, לדעת שהעובר שהיה בתוכי הפך לגושי דם . אין יותר כואב מזה. טוב יש , אבל כרגע זה הכי כואב .

אני כל הזמן חושבת מה עשיתי לא בסדר, מה עשיתי שגרם להפסקת דופק. לפני כשבוע היה לי סינוסיטיס (משהו חוזר אצלי , כל נזלת מתפתחת לסינוסיטיס)
אז הלכתי לרופאת אוזן גרון , והיא אמרה שצילום לא תעשה לי ונתנה לי אוגמנטין , דיברתי עם מרכז טרטולוגי והם אישרו אמרו אין מניעה ושמותר לקחת אוגמנטין בהריון . הסינוסיטיס עבר אבל ... אולי בזה שלקחתי אנטיביוטיקה הרג את העובר.
אולי זה משהו אחר? אולי ? סקס שעשינו? אולי ? לא יודעת, אולי כשרצתי להספיק לאוטובוס?
אולי לא שתיתי מספיק מים

אני לא מצליחה להפסיק לחשוב שאני הרגתי את העובר שנוצר בעמל רב וסבל רב . אולי הבת שלי בת שנתיים נתנה לי בטעות מכה ולא שמתי לב .

אני פשוט לא מצליחה להשתחרר מזה שאני גרמתי למות העובר. אני מקללת את עצמי למה לקחתי אנטיביוטיקה, היתי צריכה לקרוא , לחקור , אולי לקחת מוקסיפן .
אני כל כך שונאת את עצמי . הכל בגללי .

מחר צריך לבוא שוב לביקורת במוקד שיבדוק איך מתקדם .

הלב שלי כואב .
 

נובמבר6

New member
הלב שלי כואב איתך

אני ממש מצטערת.
גם לי היתה הפלה והאשמתי את עצמי כי כעסתי וצעקתי מאוד יומיים לפני. וגם קיבלתי מכה בבטן.
אחכ היה עוד הריון והיתה הפלה למרות שלא כעסתי ולא קיבלתי מכה. אז האשמתי את עצמי שהייתי בלחץ בעבודה ולא שתיתי מיים.
הרופא הסביר לי טוב טוב שאין שום קשר. זה איכות העובר וזהו.
אל תכעסי על עצמך
ליבי יוצא אליך ולמה שאת עןברת.
חיבוק ונשיקות.
 

נושקית3

New member
תודה לך על תמיכה.

פשוט הסביבה שלי - בעלי ואמא שלי בטוחים שההפלה זה מהאנטיביוטיקה אוגמנטין שלקחתי ממש בשבוע הזה בו כביכול הפסיק העובר לגדול. אני מפחדת שיווצר קרע ביני לבין בעלי הוא שבור ומרוסק והיום בכה . הוא חושש מאוד מאיכות הזרע שלו הוא עבר ניתוח וריקוצלה לפני חודש וחצי . אמור להשתפר אבל אין לדעת , ואם לא יהיה זרעים חיים וכולם מתים , ואם הניתוח גרם למשהו שישבש , נשאר לנו מוקפא אחד מהשאיבה האחרונה . אמנם יש לנו ילדה מקסימה בת שנתיים וחודשיים אבל ...
אני מפחדת שבעלי יפסיק לאהוב אותי כי אני גרמתי להפלה בכך שלקחתי אנטיביוטיקה
 
יקירתי לא..


ממש לא להאשים את עצמך
יקירתי הלב שלי כואב כשאני קוראת את ההודעה שלך
אל תייסרי את עצמך!
זה מנגנון הגנה אולי לחפש משהו להאשים, את הגורם, אבל לרוב פשוט לא יודעים
מה שבטוח- לא עשית דבר שאינו כשורה

אם זה יעזור,
אני מצרפת פה מאמר שאוגמנטין בטרימסטר ראשון לא משפיע על העובר.
את לא צריכה לקרוא אותו, רק את הפסקה של המסקנות- שחשיפה לאוגמטין (קלוולניק אסיד זה אותו דבר שם אחר) לא נמצא קשר לעליה בסיכון
תראי לאמא שלך ובעלך..
חיבוק
 
אני קיבלתי זינט שבוע אחרי הבטא של הילדונת שלי

וגם הרמתי שקיות כבדות, ורצתי לאוטובוס,
ועשיתי כל מיני דברים שאין ברירה אלא לעשות אותם
כי הם חלק מהחיים שלנו,
וההיריון הניב ילדונת מתוקה.
&nbsp
בחודש שעבר החזרתי עוברים, ושמרתי על עצמי, ולא רצתי אחרי אוטובוסים,
ולא הרמתי דברים כבדים, ולא ולא ולא... ולא היה היריון.
&nbsp
נפלאות דרכי האל...
זה לא בידינו.
&nbsp
חיבוק גדול על התחושות שלך
 

שחר רו1

New member
את כ"כ לא אשמה

לוקחים אנטיביוטיקה כל הזמן בהריון והפלות בשלבים מוקדמים שכיחות מאוד, רובנו פה יכולות להעיד על כך. זה לא קשור למשהו שעשית או לא עשית, כנראה שהעובר פשוט לא היה תקין. עדיף בשלב כזה ולא מאוחר יותר, גם מניסיון. בעלך כאוב כי חווה אבדן, כמוך, אבל מבלי להכיר אתכם, אני מאמינה שזה לא ישנה את איך שירגיש כלפייך. מאחלת לך בהצלחה בהמשך.
 

נובמבר6

New member
אוגמנטין בהריון

אני קיבלתי אוגמנטין בהריון. שאלתי 4רופאים וארבעתם אמרו שניתן ולא פוגע.
את בתקופה קשה והדבר האחרון שאת צריכה זה רגשות אשם.
אתם תעברו עוד מלא דברים ומשברים כזוג ולא יכול להיות שתחששי שהוא יפסיק לאהוב.
נהפוך הוא.שעוברים דברים יחד בהצלחה בלי להאשים .אוהבים יותר.

אוגמנטין מותרת בהריון בוודאות! ונניח נניח נניח שהיתה אסורה ועשית טעות.רק נניח.לא באמת. לאף אחד אין זכות להאשים ולכעוס. זו תקופה קשה שצריך להבין ולהיות יחד.
תשאלי את בעלך כמה הוא אוהב אותך ותביני לבד.
תשאלי את אמא שלך כמה היא אוהבת אותך ותראי שהמון.
בעלך ואימך אינם רופאים ובכך שהם בטוחים שזה בגלל האנטיביוטיקה הם עושים לך נזק.
תקישי בגוגל אוגמנטין בהריון ותראי להם.
בהצלחה אהובה.
הדרך ארוכה.לא ניתן לעבור אותה יחד בהצלחה עם האשמות.
חיבוק.
 

רחליקו5

New member
שולחת חיבוק..מבינה בדיוק מה שאת מרגישה...

עברתי את זה גם לפני 4 חודשים ...הריון ראשון...
מבינה בדיוק מה את עוברת...
שולחת חיבוק חם ומאחלת לך הריון תקין בקרוב ��
 
לא לא ועוד פעם לא !

זה לא קרה בגללך ! לא בגלל הבת שלך לא בגלל שרצת לאוטובוס לא בגלל האנטיביוטיקה לא לא לא ולא ! את לא אשמה בכלום. אני מצטערת נורא שזה מה שקרה, מזמינה אותך לאובדן הריון לשתף, לפרוק. הלוואי שההריון הבא יסתיים בטוב.
 

נושקית3

New member
תודה לך

אני אנסה בפורם אובדן הריון . זה קשה . תמיד שמעתי על הפלות אצל אנשים אחרים וחשבתי לי זה לא יקרה אני בריאה חמודה עם נתונים מקסימים של רירית ומחזור שמגיע כמו שעון שוויצרי
 
לא עשית שום דבר שגרם להפלה


אני מצטערת מאוד לקרוא על האובדן ועל התחושות הקשות מאוד שאת מתארת.
עברתי חמישה אובדנים, אחד אחרי שמירה בשכיבה מוחלטת חודש וחצי משבוע 4, וגם זה לא עזר. זה לא תלוי בנו, ולא בשום דבר שאנחנו עושות!
&nbsp
הלב כואב ומחפש סיבות לאובדן, זה כנראה חלק מתהליך האבל. הקושי של הסביבה שלך והאשמות המיותרות על כך שלקחת אנטיביוטיקה בוודאי מקשים עוד יותר במצב בו קשה מאוד גם ככה, ואת רק צריכה תמיכה.
&nbsp
מאחלת לך הריון תקין במהרה, וחוזק נפשי להתמודד עם הימים הקשים שהגיעו
 

PAND76

New member
כמה שאת אמיצה. עבורי את מודל לחיקוי.

הלוואי ויכולתי לרפא לך את הלב, ככה עכשיו ומיד. אני יודעת שיבוא יום, שתתעוררי בבוקר ותביני שזה לא בגלל משהו שעשית. גם הבעלול יבין את זה. מאחלת לך רפואת הגוף ורפואת הנפש, במהרה. ושיהיו לך כוחות להמשיך הלאה ולעדכן אותנו בבשורות טוב בקרוב, אמן.
 

מתרגשת38

New member
הלב

הלב שלי כואב יחד איתך אוף כמה כאב יש בכל הדבר הזה .אך את חזקה וליבאה לוחמת כחי לך את הזמן הדרוש כדי להתאבל תאספי וטלקתי כוח ממי שרק אפשר ותתחילי במרוץ מהחדש חיבוק גדול והצלחה לסבב הבא מנצח כי את יודעת מה ?במלחמה הזאת יש רק מנצחת אחת וזאת את יקירה
 

Didi197

New member
ליבי איתך

מה אוכל לומר לך שיעודד? שבאמת באמת אין לנו שליטה על הדבר הזה. ניסיתי למצוא את כל ההסברים, הסיבות, באמת שאין לא האנטיביוטיקה, לא המכה בבטן לא שלא שתית מים... זה פשוט קרה לי פעמיים כבר ובאמת שאין לדעת... תעברי את כל הבדיקות ותמשיכי עם הפנים קדימה , זה הדבר היחידי שנותר. להתחזק, להתאבל, לבכות על ילד פוטנציאלי, להתנחם שהדבר הזה קורה להמון אנשים ופשוט אין לנו תשובה מדוייקת. זו לא אשמתך ... תמשיכי להלחם.
 
רבות וטובות כתבו לך תשובות נהדרות

ובכל זאת אוסיף גם אני: את לא אשמה!

3 הריונות איבדתי אחרי שהיה דופק ונדם.
הדבר הכי קל מבחינתי היה להאשים את עצמי על האנטיביוטיקה, האלכוהול, הטיסות והשיקוף בשדות התעופה בארה"ב (לדעתי זה היה סוג של רנטגן), המכה בבטן מהעגלה בסופר, הריצה לאוטו בגשם שוטף, מארז בקבוקי המים שסחבתי מהאוטו לדירה, הטיול שהיווה מאמץ גדול מדי ועוד אלף ואחד סעיפים קטנים שבכולם אני "אשמה".
הקושי הגדול הגיע כשהחלטתי להתמודד עם חוסר השליטה המוחלט שיש לי על סיכויי השרידות של ההריונות, עם העובדה שההריון ישרוד או לא ישרוד ושאין לי שום שליטה על כך.

מתייחסת קצת לנושא של לחץ ופאסימיות (כי אני מקווה שאת מתכוונת להמשיך בנסיונות, ודי ברור שההמשך יהיה מלווה בלחץ ודאגה): לחץ ופאסימיות לא מונעים היקלטות ולא גורמים להפלות, כמו ששלווה ואופטימיות לא גורמות להיקלטות ולהריון שסופו בידיים מלאות.

מאחלת לך שההפלה תסתיים בשלום ושההריון הבא יגיע במהרה ויסתיים בדמעות של אושר.
 

גוגו 888

New member
יקירה זה נורא אבל לא אשמתך

עברתי הפלה בשבוע שלך. גם מטיפולים כמובן. זה הכי קשה שיש.
אבל זה לא לא לא קשור לאוגמנטין. לקחתי בדיוק אותה אנטיביוטיקה בשבוע 8 בהריון הקודם (שנגמר בידיים מלאות). לא אשמתך ומותר. זו סטטיסטיקה מחורבנת. שלישי מההריונות נופלים בטרימסטר ראשון. הלוואי ויקלט לך להריון תקין כבר בפעם הבאה. ככה היה אצלי.
חיזוקים, חיבוקים, אהבה
 

טוליתי

New member


אל תאשימי את עצמך. לא סביר שמשהו שעשית או שלא עשית גרם להפלה.
את עוברת תקופה איומה וקשה להתמודדות. מי תומך בך?
מכירה את רגשות האשם באופן אישי
...מחבקת אותך חזק, ומציעה לך להיעזר בכל מי ומה שיכול לתמוך בך בתקופה הזו. מגיע לך!
ואנא ממך, חוסי על עצמך. את לא הרגת את העובר! מסתבר שלא הכול תלוי בנו...הדברים החשובים בחיים אינם תלויים בנו. נשים שעוברות הפלה אינן אשמות במה שקרה להן.
עברתי זאת 8 פעמים
. אם את רוצה לשאול משהו, או לזעוק ולבכות, מוזמנת גם במסר פרטי.
חיבוק גדול

&nbsp
 

נטעים 90

New member
נושקית 3

לא עשית כלום שהביא לכך . גם הסינוסיטיס לא אשם . כפי הנראה עובר שהיה מלכתחילה פגום . חבל לי לשמוע וגם מוכר מאד שהרופא גילה אדישות .. הפלה שכיחה מאד ואני מציעה לך לנסות שוב כמה שיותר מהר .. בהצלחה בהריון הבא
 
אני כל כך מצטערת

ומצטרפת לחברותי החכמות שאמרו לך ואומרת לך גם שאת לא אשמה!!! גם לי יש סינוסיטיס ואוגמנטין זה משהו שאני לוקחת הרבה (אגב, תתחילי במקביל אליו לקחת פרוביוטיקה) ואני מאמינה שאם הרופא אמר לך שמותר בהריון אז מותר.
עברתי שתי הפלות אחת מהן בשבוע שלך ולידה שקטה אחת ותמיד האשמתי את עצמי, אבל לאט לאט הבנתי שעשיתי הכל כל מה שיכולתי כדי לשמור על ההריון ואני בטוחה שגם את.
 

nivnivi

New member
מזדהה ושולחת חיבוק

עברתי כמוך את אותו הדבר לפני 3 חודשים, אחרי 4 החזרות סוף סוף נקלטתי רק שאצלי זה נפל טבעי בשבוע 7. וכמוך גם אני שאלתי את עצמי בעיקר אם לא שתיתי מספיק או אם הלכתי יותר מדי או שאולי אפילו סקס... אבל התשובה היא ככל הנראה שמשהו בעובר לא היה בסדר וגרם לו להפסיק להתפתח. עם כל הצער שבדבר מאחלת לך שתמשיכו באופטימיות קדימה ותסתכלי על חצי הכוס המלאה- נקלטת סוף סוף, אז זה יקרה שוב :)
 
למעלה