פחד מהפלה

[הפסימית בעמ]

פחד מהפלה

אתמול קיבלתי בטא חיובית של 800, אחרי החזרת בלסטוציסט. זה כבר ה-IVF הרביעי שלי, אחרי 6 החזרות לפני, שאחת מהם, לפני שנתיים, הסתיימה בהריון קליני (ראו שק הריון ואז הפלה לפני שהיה דופק).
במקום להרגיש הקלה שיש בטא חיובית ולשמוח, עכשיו אני בפחד שתהיה לי הפלה נוספת. אני יודעת שהפלות קורות לכל אישה כמעט גם בלי טיפולים. אבל עדיין אני בלחץ. אני צריכה קצת עידוד ממי שחוותה את זה לפני.

 

[פרוייליין]

תשמחי שהנס קרה

ושהגוף שלך יודע וזוכר איך להכנס להריון.מקווה מאוד שיעבור בשלום ויסתיים בידיים מלאות.בהצלחה רבה!

 

[נובמבר6]

ככ מבינה

אני תמיד אומרת שבמסע הזה יש מלא נקודות ובכל נקודה יש מצב וחשש להיכשל. אין כן אחד.
בהתחלה מתפללים שנפתח בייציות ונגיב להורמונים. אחרי שזה קורה מתפללים שהשאיבה תצלח אחכ שבכלל יופרו ואחכ ...הלוואי שיקלטו...ואחכ הלוואי שיחזיק לילד בריא.
ככ הרבה חששות.
שמחה בשבילך שאת אחרי הרבה נקודות.
תצליחי.

 

[הפסימית בעמ]

תודה

אהבתי ומאד הזדהיתי עם הדימוי. מרגישה שהדברים שלך ממש עוזרים לי.

 

[טוליתי]

את כבר עזבת את גן העדן

של השוטים

. זו הסיבה לחרדה. כבר חווית אכזבות ומנגנון ההגנה שלך עובד... את כבר לא תמימה ומבינה שבטא חיובית אינה סוף פסוק

, ולפעמים גם דופק לא

. יחד עם זאת, בטא חיובית היא גם תקווה. החרדה שלך מוכרת לי כל כך, ומוכרת כנראה לכל מי שאיבדה הריונות ואיבדה יחד איתם את התמימות.

 

[hatalya]

קרה לי!

הפחד והחשש ליוו אותי כל ההריון, אפילו ביום הלידה בין הצירים. אין הרבה מה לעשות חוץ מלעבור יום יום. לכי לבדיקות אולטרסאונד כשאת יכולה, אל תחשבנה לרופאים ולתורים. ותביני שהחששות הם חלק בלתי נפרד מההריון. החיים מאוד משתפרים כשמתחילים להרגיש אותם זזים בבטן. הם אומרים לך ״היי, אני כאן, חי, מחכה..״ וזו הרגשה נהדרת!

 

[איןאריותכאלה]

הריון אחרי אובדן

הוא מטבע הדברים חרדתי הרבה יותר. יש פורום כזה בתפוז, "הריון אחרי אובדן", בו משתתפות הריוניות שאיבדו את התמימות. צודקת מי שאמרה לך שאין הרבה מה לעשות, החרדה מובנית בתהליך. מאחלת לך שתעברי, יום ביומו, את 266 הימים הקרובים, עד הלידה והידיים המלאות!

 

[צילה1234]

הרגת אותי עם הניק שלך

תחליפי ומהר
שום פסימית ובטח שלא בע"מ
הכי הללו - יה לך
נכון בטא היא לא ערובה לכלום אבל זאת יופי של התחלה
800 זאת בטא מכובדת - תהני ממה שיש!

 

[a morph]

בהחלט מוכר

ביליתי תשעה חודשים בפחד משתק מהפלה, בגלל הריון קודם שלא צלח.
בשליש הראשון כל היום מיששתי לעצמי את השדיים כי הייתי בטוחה שאוטוטו ההריון ייגמר והגודש ייעלם (הוא נעלם וחזר כל הזמן בלי קשר לכלום, עד שנעלם די סופית בשליש השני, וחזר רק אחרי הלידה

)
בשליש השני נתקפתי חרדות חדשות והן חרדת תנועות וחרדת לידה מוקדמת. בשליש השלישי התעניתי בחרדות מפני לידה שקטה.
בקיצור, עברתי בהצלחה את כל שלבי הפסיכוזה ובסופו של דבר ילדתי בשבוע 38+0 בול בן מתוק

ועכשיו אני בדאגות אחרות...
הפחד שלך מובן לגמרי, טבעי לגמרי ואי אפשר להימנע ממנו. אני מציעה לא להילחם בו אלא להכיל, להשלים, להזכיר לעצמך שאין לך שום דרך להשפיע על התהליך ופשוט לנשום עמוק... יום יום, צעד צעד, עד שתערסלי את האוצר הפרטי שלך בידיים ותנשמי עמוק עמוק את הריח שלו ותביני שזה אמיתי.

 

[הפסימית בעמ]

תודה בנות

אין לכן מושג כמה אתן מעודדות אותי. מקודם קינאתי בבנות אחרות שנכנסות להריון בקלות, עכשיו אני מקנאה בהן שאין להן את הפחדים שאני חווה. יום ראשון אולטרסאונד ואני מקווה שהכל יהיה תקין.

 

[יעל326]

הרגשה מוכרת

אני כרגע שבוע 11 (טפו חמסה) וחיה עם הפחד כל יום! כל הזמן! זה משתק, עדיין לא מצליחה לעכל או לשמוח. עדיין מקבלת זריקות ותמיכה ומרגישה לחלוטין בטיפולים ולא בהריון.
כל פעם שאני עושה us אני נרגעת ליומיים גג ואז נכנסת לסרטים- מה אם כבר אין דופק ומה עם התעטשתי חזק מדי? הייתי ממש חולה וגם לפני שבועיים התחילו לי דימומים ועפתי למיון שם בדקו שיש דופק ואז כתבו לי מכתב שחרור לבית מנוחה שבוע וכותרת ענקית- הפלה מאיימת. מתתי מפחד שבוע שלם לא זזתי מהמיטה.
וחיזקתי תמיכה הדימום בינתיים הפסיק אבל יש לי איזה המטומה או גוש לא מזוהה ליד השק ולכן אני במעקב.
הפחדים מלווים אותנו כל הזמן! בראש שלי אני אומרת רק תעברי את הus הבא תרגעי, רק תעברי את השליש הראשון תרגעי- ואז אני קוראת על בנות שהפילו גם בשבועות מתקדמים יותר וזה מכניס אותי להיסטריה. בגדול אני חושבת שעד שלא אחזיק בעז"ה את התינוק- לא ארגע ולא אקלוט.
פשוט צריך לנסות לשחרר ולהבין שבכל מקרה מה שקורה מיועד לקרות לטוב ולרע ואין לי באמת שליטה על תקינות ההריון. מקווה לטוב ומנסה לשחרר אבל הדאגות שם תמיד.
התחלת מבטא יפייפיה- מאחלת לך מלא בהצלחה ותנסי להרגע בעזרת דברים שאת אוהבת, ואם את לא ככ מצליחה להבין שזה טבעי וחלק מהתהליך- כמו שאמרה לי הטכנאית us- נשים הן עם לחוץ, נשין בהריון עוד יותר אבל נשים בהריון אחרי ivf זה רמה וליגה אחרת של לחוצות- ומובן לכולם למה.

 

[Didi197]

מוכר ...

מוכר , מפחיד ומלחיץ. אבל יש תקווה, הי , הרבה מצליחות גם אחרי הפלות. אז נסי לחשוב על אלו שהצליחו ושבאמת לרוב זה מצליח. בהצלחה וידיים מלאות

 

[נועה312]

אין לי בקטע הזה בשורות טובות

אחרי אובדן ההריון הראשון שהגיע אחרי כל כך הרבה נסיונות וחלומות ותקוות שהתנפצו, אני פחדתי לאבד אותו לאורך כל ההריון עד בערך השניה שהרדימו אותי בקיסרי חירום (הוא היה קשור בחבל הטבור ולא נשאר לו מספיק חבל לצאת.)
לומדים לחיות עם הפחדים ואני מקווה שההריון שלך יסתיים בטוב.
אולי בהריון הבא אחרי הריון שמסתיים בטוב יש פחות פחדים, אני מקווה..