כנראה פוסט פרידה מהפורום ולא מסיבה טובה..

[PIZB]

כנראה פוסט פרידה מהפורום ולא מסיבה טובה..

הי בנות,
לאחר הסיבוב ה-12 שלנו הרופאה החדשה נפגשה איתנו ואמרה שכדאי להתחיל לחשוב על תרומת ביצית. יש לי רזרבה שחלתית נמוכה והעוברים המופרים לא איכותיים בעליל (מתוך 12 הסיבובים היה היריון אחד שהסתיים בשבוע 8).
אני מתחילה לחשוב שכל ההחלטות שקיבלתי בטיפול היו לא נכונות בעליל והרופאים שהלכתי אליהם בהתחלה הלכתי מהמלצות של אנשים קרובים ולא מהחלטה מושכלת - בדיעבד, למצב שלי הייתי צריכה ללכת לרופאים אחרים לגמרי.
הייתי רוצה לדעת אם רק אני בסירה הזאת או שגם אתן קיבלתן החלטות מהמלצות אישיות או מהמלצות מסביבה מקצועית - פורומים או אתרים מקצועיים. לצערי חוץ מהפורום הזה אני לא מכירה שגם גורם מידע אחר שקיים על הפרייה חוץ גופית..
אני חושבת על מחזור טבעי אחרון לפני קבלת ההחלטה על מעבר לתרומת ביצית. אשמח לשמוע אם גם מישהי בפורום חוותה את זה ואיך קיבלתן את ההחלטה. תודה!!

 

[Nashuki]

אל תהי קשה עם עצמך

מאמינה שעשית מה שאת יכולה. תמיד שמגיעה איזה צומת מסתכלים אחורה ומתחילים להתחבט, זה טבעי. מצטערת לשמוע על ההמלצה של הרופא, אבל אני התחלתי לחשוב על זה גם...אני מעדיפה שיהיה לי ילד שאני אהיה אמא שלו (גם אם לא ביולוגית) מאשר לסבול שנים של טיפולים שאולי אולי בסוף בסוף יהיה לי ילד אבל אני אהיה כבר בלי כח. תמיד אפשר להמשיך לנסות אחרי שיש כבר ילד, ואולי יותר בנחת. זו רק דעתי, אני יודעת שיש הרבה בנות שקשה להן המחשבה וזה בסדר. כל אחת ואיך שהיא מרגישה. יש גם את הפורום של תרומת ביצית שאת יכולה להתייעץ שם. בכל מקרה אל תהי קשה עם עצמך..עשית מה שאת יכולה...עם הפנים קדימה.

 

[PIZB]

תודה!

תודה רבה! עודדת אותי מאוד

 

[PAND76]

זה טבעי שאת חושבת ככה

המחשבות המנקרות הללו, במצב הרגשי העדין הזה, מגיעות בעצמן ולא תמיד מסתלקות כשאומרים להן. אבל זה לא בהכרח מה שהיה עושה את ההבדל. אני את רוב המחקר שלי וההחלטות שלי, עשיתי לבדי. בעלי זרם אתי, כי היו לי יותר זמן וסבלנות ממנו, לקרוא ולחפש. אבל לא הכרתי אישית ולעומק אף אחד שהמליץ לי. עשיתי מה שהרגשתי וזהו.

את צריכה לעשות מה שאת מרגישה, כחלק מהתהליך של לאן פונים מפה. כל דבר שיעשה לך נוח וטוב. מחזור טבעי, התייעצות עם עוד רופא. אני במצב זהה לך ויכולה לומר לך, שהניסיונות הם גם חלק מהדרך שחייבים לעבור, בדרך לאופציות אחרות. זה מה שמביא אותך מנטלית לרצון לנסות גם דרך אחרת שלא חשבת עליה בכלל בהתחלה.

שולחת לך חיבוק גדול והמון אנרגיות טובות.

 

[PIZB]

תודה רבה!

 

[Didi197]

חזק ואמץ

מצטערת לשמוע על מצבך, אך יחד עם זאת יש תקווה. זוהי לא סוף הדרך. גם אני פניתי למסלול תרומה אחרי שנה וחצי של התשה אינטנסיבית ובאמת שאין לדעת האם כל השיקולים היו נכונים או לא. לקחת את הדרך הכי טובה שיכלת באותו הרגע. הדרך הזו מורכבת והרבה פעמים מונעת משיקולים אמוציונליים ולא רק ראציונליים, לא תמיד אנחנו יודעות מה לעשות ולמי לפנות. הכי חשוב בעיני ,הוא להיות פתוחה לאופציה הזו. הרי בסופו של דבר, אנחנו רוצות להיות אמהות ולהשאר תקועה בטיפולים של שנים זה הכי מתסכל וקשה. מאחלת לך שתצליחי בכל דרך שתבחרי בה וממליצה בחום על הפורום של התרומה הוא עזר לי מאד. בהצלחה

 

[PIZB]

תודה!!

האם התרומה הצליחה אצלכם?

 

[Didi197]

עוד בתחילת הדרך...

 

[PIZB]

אפשר לשאול לאיזה מכון פניתם?

 

[Didi197]

מנור-מדיקל

פגשתי את טלי שהיתה נחמדה מאד, הסבירה לי את הפרטים ומאז אני בתהליך . (יחידנית)

 

[חיוכי אהבה]

איך יודעים שדווקא הביצית 'אשמה' ? בדקתם היטב היטב את הזרע?

האופציה של תרומת ביצית מבורכת, העיקר להיות אמא

&nbsp
לגבי השאלות שלך, כל החלטה נעשית ברגע נתון, הכי טוב שאפשר,
עם המידע שיש באותו הרגע. לא יעזור לך (לי, לכולנו בעצם) להתחבט על דברים
שעשינו בעבר...

 

[PIZB]

הזרע מצוין - ספירה מעולה ואיכות מצויינת

יש לי גם אנדומטריוזיס וגם רזרבה שחלתית נמוכה..
העוברים תמיד דורגו בינוניים ומטה (אם בכלל הצליחו להפרות).
תודה על החיזוק!

 

[טוליתי]

לא קל לשמוע בשורה כזו.

חכמה שבדיעבד אינה חכמה. טיפולי פוריות הם ניסוי וטעיה. הרופאה שלך הדיעה למסקנה הזו אחרי שראתה מה לא הצליח. באותה מידה הטיפולים יכלו להיות נכונים עבורך.
יכולה לומר לך על עצמי, שבתוך 12 השנים שטופלתי, חלק גדול מההמלצות היה מהפורום.
אני בעד שאיבה במחזור טבעי או עם מעט הורמונים, וכל טיפול אחר לפני שאת ניגשת לתרומה (ומקווה איתך שלא תצטרכי אותה מהסיבה הכי טובה שיש), כי תרומה תחכה לך עוד שנים רבות, ואילו הביציות שלך יקרות ונדירות, וזה הזמן למצות כל טיפול. אני יודעת שיש מי שלא יסכימו איתו, ויאמרו שאם את רוצה להיות מהר אימא לכי על תרומה, אך לדעתי המעבר הנכון לתרומה יכול להגיע רק ממקום של מיצוי אמיתי.
מציעה להיכנס גם לפורום תרומה ולשאול גם שם.
&nbsp
שולחת חיבוק גדול, ומאחלת שיגיעו אלייך ימים טובים במהרה.

 

[PAND76]

טוליתי, התגובה שלך לא הייתה מיועדת לי, אבל נזקקתי לה

תודה. אמרת בדיוק מה שאני מרגישה. רוב הזמן אני חשה פסיכית שאני חושבת את זה, כשכבר 3 רופאים אומרים להיפך. אבל יש תהליך בדרך לתהליך והוא לא רק פיזי. גם נפשי. ואי אפשר לעבור הלאה בלי שמסיימים גם אותו. תודה שוב.

 

[טוליתי]

נכון כל כך.

גם לנפש יש קצב משלה. והיא כוללת זמן להתאבל על מה שהיה ועל מה שלא יהיה.
כשאנשים שואלים אותי, מדוע לא עשיתי פונדקאות לפני שנים, אני מסבירה שזה לא יכול היה לקרות שנייה אחת לפני שזה קרה, בדיוק כמו שאחרי ניתוח לב פתוח לא הולכים במיידי לקפוץ בנג'י.

 

[PIZB]

תודה רבה!

אני חושבת שבאמת אעשה עוד מחזור טבעי לפני שאוותר לגמרי
קשה לי מאוד המעבר המחשבתי על תרומה בגלל הסיבות שציינת ולכן אני עדיין מתלבטת לגבי זה.

 

[טוליתי]

זה טבעי לחלוטין.

לא מכירה מישהי שעברה לתרומה בחיוך גדול וללא קושי בכלל.

 

[כפית קסמים קטנה]

הזרעה/שאיבת ביצית ללא הורמונים

היי, אני לא רוצה לבלבל אותך, אני ממש לא נגד תרומת ביצית אבל אני מאוד ממליצה לנסות קודם הזרעה/שאיבה של ביצית טבעית במצב של רזרבה נמוכה. במיוחד אם הגיל שלך כפי שמצויין בכרטיס- 33 , ואני מדברת מנסיון.
הייתי במצבך, בגיל 32 כשהייתי אמא לילד מהריון טבעי, ולאחר שנה של נסיונות להרות בשנית, עשית בדיקה והתברר שהרזרבה שלי נמוכה AMH=0.7 הFSH היה הרבה יותר גרוע. בקופה הפנו אותי לתרומת ביצית, הלכתי לרופא פרטי נחשב , עברתי 4 IVF עם הורמונים (פרוטוקולים קצרים ויחסית לא המון הורמונים), עפ"י דו"חות מעבדה- ביציות באיכות לא טובה. הייתי כבר מאוד מיואשת וקבעתי תור לד"ר בר חווה, החלטתי שאני מנסה חצי שנה ואם לא אצליח אפנה לתרומת ביצית , בעלי פחות אהב את רעיון התרומה (לדעתי זה פתרון מצויין, היה לי חשוב לזכות בילד נוסף גם אם זה לא גנטית שלי וידעתי שמבחינתי ארגיש שהוא שלי)
כשהגענו לבר חווה הוא הסתכל בדוחות מעבדה, בבדיקות שלי ובדק אותי פיזית, ואמר שלדעתו אני יכולה אפילו להרות טבעי ושההורמונים הורסים לי את איכות הביציות. אני ובעלי גיחכנו ואפילו הרגשתי אחרי הפגישה מעט מאוכזבת והצטערתי שלא העלתי את העניין תרומת הביצית.
הוצע לנו לעבור 3 הזרעות ואם לא יצליח ללכת להפרייה עם שאיבת ביצית טבעית.
הזרעה ראשונה ללא הורמונים למעט אורגלוטרן לדחיית הביוץ- נכנסתי להריון. לאחר מספר חודשים מהלידה, חזרנו לעוד טיפול, וב"ה שוב בהזרעה הראשונה הריון.
אני ממש לא מתנגדת לתרומת ביצית, לדעתי זה פתרון מצויין רק שאת עדיין צעירה וכדאי לך לנסות לפחות מספר פעמים טיפולים ללא הורמונים.
שיהיה המון בהצלחה בכל דרך שתבחרי ובע"ה בשורות טובות.

 

[PIZB]

תודה! מסכימה לגבי המחזור הטבעי

ניסינו כבר מחזור טבעי שהניב הריון שהסתיים בשבוע 8. המחשבה היא באמת לעשות מחזור טבעי נוסף לפני שמקבלים החלטה סופית.
תודה!!

 

[iLanKaBr]

הרבה כוחות!

אני חושבת שלפני שהריתי עם הילד שלי זה היה סבב מספר שאני אפילו לא יודעת איזה. כבר הפסקתי לספור אז. מעל 12 זה בטוח. אולי 14 או 15. זה רק החזרות. ועוד היו 8 הזרעות לפני.
אני לא יודעת לאיזו רופאה הלכת, אני בשבילי הגעתי למסקנה כזו: אני צריכה רופא טוב שאני אאמין לו ואני אעשה מה שהוא אומר. שום המלצות מאינטרנט, קריאות מגוגל. או החלטות שלי בנוגע לטיפול. אני רחוקה שנות אור מעולם הרפואה. החלטה שלי רפואית שווה ללזרוק מטבע באויר. אין אינטרנט ודעות אחרות מעבר למה שרופא מטפל אומר. רק רופא שמטפל בי וזהו. לא משנה אם הוא עולה כסף ואני בשביל זה אצטרך לחסוך ולעבוד קשה. זו המסקנה שלי.
וזה מה שאני יכולה להמליץ לך. למצוא רופא טותח על. ושאת תאמיני לו מאוד.

אני קראתי לא מזמן בפייסבוק פוסט של אישה שהיא סיפרה איך התינוק שלה הגיע אליה. היא היתה בת 35 כשהיא ילדה אותו, וכ-10 שנים הם ניסו. עד שגילו שיש לה רזרבה שחלתית נמוכה. אבל היא עשתה פה טיפול אצל איזה רופא במדיקל סנטר הרצליה שהוא הניב עובר אחד. היא כתבה שהיא הלכה להחזרה והיא פשוט ידעה שהיא הולכת להיות בהריון ואפילו היא ידעה מה שם של התינוק יהיה. ובאמת מהעובר הזה שאף אחד לא האמין בו והוא גם הושג בקושי רב היא נכנסה להריון וילדה בן בריא.
יש גם כאלה סיפורים.
בהצלחה רבה!