איך אתן שורדות החג הזה?

[שושה164]

איך אתן שורדות החג הזה?

אני לבד עם המחשבות והדאגות, לא קל לבד להביא ילד, כרגע אני מלאת בהורמונים שממש משפעים עלי רגשית ופיזית מנפחים.. בתחילת סבב, כבר שנתיים וחצי בתהליך הזה שנראה שאין לו סוף.אשמח אם יש כאן בנות במצב שלי וגם לא במצב שלי לדבר איתי בפרטי. אשמח לעידוד ואוזן קשבת, ואולי גם להכיר חברות חדשות

 

[טוליתי]

לא פשוט בכלל... החגים הם צייני זמן שמזכירים לנו את מה שיש וגם את מה שאין וחסר

.
איך העברת את החג?
לכל חג יש מוצאי חג

... וזה בעיקר מה שעודד אותי בתקופות קשות.

 

[שושה164]

השתדלתי מעט ספורט

להזיז את עצמי.. אבל למחשבות המטרידות זה לא עזר

 

[londi81]

גם לי יש תחושות ומחשבות דומות לפעמים

ושהבנתי את זה, החלטתי שאני מטפלת במחשבות - כלומר שהבעיה היא לא רק שאני לא נכנסת להריון אלא שאני לא מוכנה יותר שזה יהפוך את החיים שלי לאומללים.
זה אמר שהתחלתי להכריח את עצמי להפגש עם חברות, עם משפחה, עם העבודה, וגם הלכתי לטיפול - דיקור, פסיכולוג, גם נפגשתי עם פסיכאטרית שמתמחה בטיפול נפשי ופריון כי הרגשתי שאני לא אסלח לעצמי כשאני אסתכל על התקופה הזו לאחור.
זה לא שינוי ברגע, אני לא אדם הרבה יותר שמח, שלו ורגוע, ואני לא לא חושבת על הטיפול בכל רגע נתון - אבל אני כן מרגישה שאני מתקדמת בצעדים קטנים, לפעמים הולכת לאחור, אבל לפחות גאה מאוד בעצמי שאני מתאמצת.
אני לא מרגישה שאני במקום לתת עצות - אבל כן להגיד שבריאות נפשית היא חשובה, תשקיעי בזה, זה יחזיר תשואות

 

[צילה1234]

אשמח להמלצה על אשת מקצוע לסיוע נפשי

עם מי עבדת ככה יפה?

 

[londi81]

בפרטי

 

[מתלבטת הרבה זמן]

מוזמנת לקומונה שלנו

בדרך לאימהות יחידנית
בגדול יכולה להגיד לך שאני מבינה אותך לגמרי
זה הגיע למצב לםני כמה שנים שלא הייתי מוכנה לחגוג את שבועות ביחד עם המשפחה
שבועות זה החג האהוב עלי, הם מבחינת אוכל והן מבחינת התאריך, זה התאריך לידה העברי שלי, כל שנה היינו חוגגים יחד את החג ואת היומולדת ותמיד היה שמח וטעים. במהלך הטיפולים זה הגיע למצב שפשוט לא הייתי מוכנה להפגש על כל הבני דודים והילדים שלהם והאחיינים שלי כשאני כ"כ לבד עם עצמי. אמא שלי הבינה אותי (אחרי הרבה הסברים וקצת בכי) ולא עשתה מזה עניין ולא נפגשנו.
שנה אחר כך כבר הייתי בסוף תשיעי כשלמחרת נכנסתי לחדר לידה...
מותר לך להרגיש כך, לא כולם מבינים וזה בסדר גם. רק מי שבמצבך יכולה לגמרי להזדהות. תרשי לעצמך גם להרגיש את זה ולא חלילה לחשוב שמשהו לא בסדר אצלך.
מוזמנת בחום לקומונה וגם לפורום אמהות יחידניות מבחירה, גם שם יש נשים שבדרך...
המון בהצלחה

 

[רויאל בלו79]

אני אענה לך על לפני שנתיים

שאז היינו מועמדים לטיפול IVF. כבר אחרי ידיעה שרק טיפולי הפריה יעזרו לנו ולפני הטיפול הראשון.
אנחנו דתיים. אבל זה לא קשור, יכול להיות גם לך אם את מאמינה.
פשוט.. התפללתי. אפשר לבקש מכוח עליון אם את מאמינה. פשוט לבקש.
לבקש שבשנה הבאה את תעמדי במצב שונה. טוב יותר מבחינתך.
זה עזר לי לדעת שאני עושה משהו במצב שהוא די חסר שליטה (חוץ מלעשות טיפולים כמובן).
ולעשות חשבון נפש כדי ליהנות עד כמה שאפשר מדברים שהם לא הילד שלך עדיין.

 

[שושה164]

תודה בנות- שאתן כאן עוזרות ושאלה בקשר לפורום אמהות יחידניות

שנדע ימים יפים יותר

האם הפורום מיועד לנשים שעושות תרומת זרע או גם הורות משותפת לא עם בן זוג לחיים?

 

[חיוכי אהבה]

יחידניות - מתרומת זרע

יש שם בודדות שהן חד הוריות עם אב ידוע שלא בקשר עם הילד.
&nbsp
הורות משותפת היא לא יחידנות...
&nbsp
&nbsp

 

[שושה164]

חשבתי שכן טם זה לא בעל או בן זוג לחיים

חשבתי שכן אם זה לא בעל או בן זוג לחיים. כח זה סוג של יחידנית

 

[חיוכי אהבה]

אז היא חד הורית...

&nbsp
&nbsp

 

[iLanKaBr]

מסקנה שלי אחרי הרבה שנים של סבל

יש לתהליך סוף!
יש אור בקצה המנהרה, אך מה?... אין לנו שליטה על זה. שום שליטה. לשכב לא יעזור, לא להיות בלחץ- לא יעזור. כלום לא יעזור שהוא יקלט, רק שם למעלה מחליטים את זה.
מה כן יעזור? לחיות!!!! למלא את החיים בדברים טובים, באמונה. הילד יבוא, הזמן הזה אף אחד לא יחזיר.
זו מסקנה שלי.
ברוך ה' אחרי הרבה שנים אלוהים שלח לנו ילד. ורוצים עוד אחד.
מתפללת וחייה את החיים!

 

[PAND76]

תודה שהזכרת לי. שנה טובה לך.