חייבת עזרה דחוף. כל מי שיכולה לתרום ידע או כח או מילה מנחמת!
אמנם אני חדשה פה ולרוב נוהגת רק לקרוא מהצד כי אני מתביישת לחשוף... אבל אני בשבר נוראי כרגע ואשמח לעצתכן החכמה.
אני נשואה 3.5 שנים. כבר שנתיים בטיפולים. מוגדרים כאי פריון לא מוסבר. הכל ב"ה מעולה ומצויין ולרופאים באמת אין מושג מה קורה.. רק לאחרונה החלטנו לעבור לIVF. עשינו פרוטוקול קצר. שאבו 6. מתוכם הוחזר עובר אחד ועוד אחד עבר להקפאה. השאיבה היתה ב14.7. ההחזרה ב17.7. וכמובן נשארתי עם קרינון עפמיים ביום . עשיתי בדיקת בטא כעבור שבועיים ויצא 300 אחרי יומיים יצא 642. הרופאה אמרה שזה תקין ואגיע ב13.8 לאולטראסאונד ראשון. אני לא יכולה לתאר לכן מה הרגשתי... אני בכיתי כמו מטורפת מהתרגשות. בימים האחרונים התחלתי לחוש כאבי מחזור/ביוץ. התייעצתי עם אחות קופ"ח והיא אמרה שאגיע להיבדק. הגעתי להיבדק... נרגשת... הרופא אמר שכנראה אני בשבוע 5+3 לפי תאריך הווסת האחרון ולפי דעתו נשמע דופק. אולם לאחר בדיקה ארוכה ארוכה הוא אמר שהוא בכלל לא רואה שק הריון!!!!!!!! הוא אפילו לא התסכל לי בעיניים! הוא החל לגמגם משהו שהוא לא חורץ גורלות כי הוא לא הרופא שלי... אבל אולי המכשיר לא טוב... מיותר לציין כמה רחמים היתה בנימה שלו.. עשיתי שוב בדיקת בטא למחרת והתוצאה היתה 1400. הרופאה שלי הרגיעה אותי ואמרה שכנראה הכל בסדר.
אתמול אולטראסאונד ראשון, פרפרים בבטן. הולכים שלמוע דופק.. פעם ראשונה אחרי כמעט 4 שנים אכזריות החלום שלי עומד להתגשם!
שוב שוכבת שם, הטכנאית מהללת את המכשיר הטוב שלה ויוצאים לדרך...
בעלי מחזיק לי אתה יד ואנחנו מחכים...
ומחכים.... ומחכים....ושום דבר ... הטכנאית מבולבלת.. מתנצלת אם מכאיבה..
ואני מתחילה לבכות לא כי כואב אלא כי אני מתחילה להבין שמשהו לא בסדר...
לאחר כ10 דק' מורטות עצבים.. היא אומרת זהו.. ומתיישבת מול המחשב.. שוב לא מביטה בי בעיניים. אני שאלת מה קורה והיא עונה בטון מגומגם שאין כלום... אין שק הריון לא ברחם ולא בחצוצרה ולא בשום מקום למעשה והיא לא יודעת מה זה אומר... אבל הרופאה כבר תגיד הכל!
אני עוברת אל הרופאה בהמשך המסדרון שנראה לי לפתע ארוך כמו הגלות. מתישיבת על הכסיא ונלחמת בדמעות שלי (הרופאה שלי קשוחה ולא מקבלת דמעות בשום צורה ואופן) היא מסבירה לי שרוב הסיכויים שההריון לא תקין עדיין לא יודעת אם זה תוך רחמי או חוץ רחמי כי לא רואים כלום... ושאהיה עירנית אם כואב לי כאבים עזים.... ואז להתפנות למיון במיידי כי מדובר בסכנת חיים (כואב לי כאבים עזים אבל לא בבטן!!!! אלוקים!!!!) היא שולחת אותי לבטא נוספת (שעשיתי היום-בכדי לבדוק אולי הבטא יורד ואז הגוף ייפתר מזה באופן טבעי-עדיין ללא תוצאות) הרופאה לא מדברת בינתיים מה ייקרה אם ההריון לא תקין תוך/חוץ ריחמי... והגוף לא נפתר מזה עצמוני!!! מה קורה אז?!!?!?!?!! אני גם לא זוכרת לשאול את זה....
רק שואלת בקול רועד אם ההריון בשום אופן לא יכול להיות תקין היא עונה שאולי אם יהיה נס! ופתאום יצוץ הריון!!!!!
מישהי פה מכירה ניסים שכאלה?!!?!?!?!?!?
מה קורה אם אה לא תקין והבטא לא יורדת-- מה עושים אז?!!?!?
איך מתפקדים עכשיו בכלל!?!?!?!?
אני מרגישה ריקה וחלולה ואין בי כוחות לכלום!!!!!!
הצילו!!!!!!
אמנם אני חדשה פה ולרוב נוהגת רק לקרוא מהצד כי אני מתביישת לחשוף... אבל אני בשבר נוראי כרגע ואשמח לעצתכן החכמה.
אני נשואה 3.5 שנים. כבר שנתיים בטיפולים. מוגדרים כאי פריון לא מוסבר. הכל ב"ה מעולה ומצויין ולרופאים באמת אין מושג מה קורה.. רק לאחרונה החלטנו לעבור לIVF. עשינו פרוטוקול קצר. שאבו 6. מתוכם הוחזר עובר אחד ועוד אחד עבר להקפאה. השאיבה היתה ב14.7. ההחזרה ב17.7. וכמובן נשארתי עם קרינון עפמיים ביום . עשיתי בדיקת בטא כעבור שבועיים ויצא 300 אחרי יומיים יצא 642. הרופאה אמרה שזה תקין ואגיע ב13.8 לאולטראסאונד ראשון. אני לא יכולה לתאר לכן מה הרגשתי... אני בכיתי כמו מטורפת מהתרגשות. בימים האחרונים התחלתי לחוש כאבי מחזור/ביוץ. התייעצתי עם אחות קופ"ח והיא אמרה שאגיע להיבדק. הגעתי להיבדק... נרגשת... הרופא אמר שכנראה אני בשבוע 5+3 לפי תאריך הווסת האחרון ולפי דעתו נשמע דופק. אולם לאחר בדיקה ארוכה ארוכה הוא אמר שהוא בכלל לא רואה שק הריון!!!!!!!! הוא אפילו לא התסכל לי בעיניים! הוא החל לגמגם משהו שהוא לא חורץ גורלות כי הוא לא הרופא שלי... אבל אולי המכשיר לא טוב... מיותר לציין כמה רחמים היתה בנימה שלו.. עשיתי שוב בדיקת בטא למחרת והתוצאה היתה 1400. הרופאה שלי הרגיעה אותי ואמרה שכנראה הכל בסדר.
אתמול אולטראסאונד ראשון, פרפרים בבטן. הולכים שלמוע דופק.. פעם ראשונה אחרי כמעט 4 שנים אכזריות החלום שלי עומד להתגשם!
שוב שוכבת שם, הטכנאית מהללת את המכשיר הטוב שלה ויוצאים לדרך...
בעלי מחזיק לי אתה יד ואנחנו מחכים...
ומחכים.... ומחכים....ושום דבר ... הטכנאית מבולבלת.. מתנצלת אם מכאיבה..
ואני מתחילה לבכות לא כי כואב אלא כי אני מתחילה להבין שמשהו לא בסדר...
לאחר כ10 דק' מורטות עצבים.. היא אומרת זהו.. ומתיישבת מול המחשב.. שוב לא מביטה בי בעיניים. אני שאלת מה קורה והיא עונה בטון מגומגם שאין כלום... אין שק הריון לא ברחם ולא בחצוצרה ולא בשום מקום למעשה והיא לא יודעת מה זה אומר... אבל הרופאה כבר תגיד הכל!
אני עוברת אל הרופאה בהמשך המסדרון שנראה לי לפתע ארוך כמו הגלות. מתישיבת על הכסיא ונלחמת בדמעות שלי (הרופאה שלי קשוחה ולא מקבלת דמעות בשום צורה ואופן) היא מסבירה לי שרוב הסיכויים שההריון לא תקין עדיין לא יודעת אם זה תוך רחמי או חוץ רחמי כי לא רואים כלום... ושאהיה עירנית אם כואב לי כאבים עזים.... ואז להתפנות למיון במיידי כי מדובר בסכנת חיים (כואב לי כאבים עזים אבל לא בבטן!!!! אלוקים!!!!) היא שולחת אותי לבטא נוספת (שעשיתי היום-בכדי לבדוק אולי הבטא יורד ואז הגוף ייפתר מזה באופן טבעי-עדיין ללא תוצאות) הרופאה לא מדברת בינתיים מה ייקרה אם ההריון לא תקין תוך/חוץ ריחמי... והגוף לא נפתר מזה עצמוני!!! מה קורה אז?!!?!?!?!! אני גם לא זוכרת לשאול את זה....
רק שואלת בקול רועד אם ההריון בשום אופן לא יכול להיות תקין היא עונה שאולי אם יהיה נס! ופתאום יצוץ הריון!!!!!
מישהי פה מכירה ניסים שכאלה?!!?!?!?!?!?
מה קורה אם אה לא תקין והבטא לא יורדת-- מה עושים אז?!!?!?
איך מתפקדים עכשיו בכלל!?!?!?!?
אני מרגישה ריקה וחלולה ואין בי כוחות לכלום!!!!!!
הצילו!!!!!!
