חששות..

[MaaC]

חששות..

צהריים טובים בנות,
לאחר חודשים רבים של נסיונות להרות וללא הצלחה, שלח הרופא את בעלי לבדיקות זרע ואמר שלפי זה נבדוק האם להתחיל הזרעות.

בבדיקות הזרע התברר כי יש רק 1% של זרע תקין אצל בעלי. שלחתי את התשובות לרופא והוא ביקש שאגיע אליו יחד עם בעלי לבחינת התקדמות עם התהליך.

אני מאוד חוששת ולא כל כך מכירה את התהליך.
אני מפחדת לספר למשפחה כדי שלא כל פעם שנפגש, כל שהם יחשבו זה על התהליך עצמו ויסתכלו עלי כאל "הבחורה שעוברת טיפולים" ולא כאל אני עצמי.

שומרת את כל הרגשות והחששות אצלי וזה מאוד מעיק עלי.

אשמח לתמיכתכן ולשמוע איך אתן עברתן את השלב הראשוני של הכניסה לתהליך.

 

[haych]

משתפת

קודם כל, בפורום הזה את לא לבד. זה המקום לחלוק את הרגשות והחששות שלך, כולנו באותה סירה!
אני לא מכירה את המשפחה שלך, אבל קשה לי להאמין שיסתכלו עליך כאל "הבחורה שעוברת טיפולים", מן הסתם אם תספרי להם אז ישאלו, יתעניינו ויחוו את דעתם שלא בהכרח תאהבי לשמוע, אבל זה רק חלק ממי שאת, הטיפולים ממש לא מייצגים אותך.

אני לא רציתי לספר למשפחה, המשפחה שלו רכלנית והמשפחה שלי חופרת מכוונה טוב. אין לי כח לכל השאלות האלה של נו? יש חדש? אל תתכופפי, קיבלת כבר? ועכשיו? ועכשיו? קבעת תור לרופא? אין לי סבלנות לזה. לכן ויתרתי, ובחרתי לי אנשים אחרים אותם נוח לי לשתף. אני מצאתי שיותר קל לי לשתף חברות שעברו טיפולים, כי מי שלא עברה פשוט לא מבינה... חושבת ש"לשחרר" זה מספיק. אז אני משתפת את אלה שעברו, ובפורומים, תחת מעטה האנונימיות.

מצד אחד היה לי מאוד קשה להכנס לתהליך, מצד שני הייתה תחושה של אקטיביות, שסוף סוף אני לא משאירה את זה לתקווה שהביצית והזרע יפגשו והכל יהיה בסדר, אלא אני נוקטת פעולות שיאפשרו את זה. השליטה חוזרת לידיים שלי. זה לא שהתהליך קל, ממש לא, יעיד על זה נהר הדמעות שלי מהיומיים האחרונים, אבל התמיכה של הפורום ושל החברות מאוד עוזרת, ואני גם קוראת הרבה באנגלית ומתעודדת מצרת רבים, עד כמה בעיות פוריות נפוצות בכל העולם.

שיהיה המון בהצלחה!!

 

[פונפוניה]

היי. ראשית מורפולוגיה 1% זה בסדר גמור

1 זה לא 0. וגם עם 0 נולדים ילדים. זה אומר שיש לו זרעים בתנועה..וזה אומר גם שיש חומר לעבוד איתו. אצלנו זאת גם בעיית זרע. בעלי ממש חושש שהמשפחה תדע ולכן החלטנו שלא מספרים כלום. לא לאף אחד . לכולם עונים אותה תשובה - מתי שאלוקים יחליט יהיה. גם לאלה שדוחפים את האף...לא מספקים פרטים. רק לאימי אמרתי שאני בטיפולים אחרי שהבטיחה לא לספר...וגם לה לא בדיוק אמרתי למה. אני מסינה מאוד את בעלי בנוגע לרצון שלו לפרטיות מאוד אינטימית ומכבדת אותה. אישית ממני זה מוריד הרבה לחץ...יש כאלו שהפוך... אני מעדיפה לקרוא ומדיי פעם להתייעץ בפורום מאשר עם גורם שיתערב.

 

[היא321]

רק לגבי המשפחה...

אנחנו גם עם בעיית זרע. יש לנו ילד בגיל שנה וקצת מהפריות. לא סיפרנו לא למשפחה שלו ולא למשפחה שלי על התהליך בדיוק בגלל זה. פשוט כל פעם היה לנו תירוץ אחר למה לא מתאים לנו ילדים כרגע (לימודים, מעבד דירה וכו).
לא חייבים לספר אם לא מתאים לכם מבטי רחמים וכניסה לתחתונים ובהחלט אפשר לחיות עם זה

 

[מיכל336]

גם אצלנו מורפולוגיה 1%

אבל צריך לעשות לפחות 2 בדיקות זרע. יש לי חברה שבעלה עשה התחיל ב1% וכל בדיקה היתה יותר טובה עד שהגיע ל 14%.
לגבי המשפחה - אנחנו אמרנו בהתחלה שאנחנו לא רוצים עדיין... ובאמת הייתי על גלולות שנה (אבל היינו בני 20+ כך שהיה הגיוני), ואחרי שראינו שנמשך סיפרתי להורים שלי ולמשפחה של בעלי. למשפחה שלו סיפרנו שזו בעיית זרע ואצלי לא סיפרנו, אמרנו יש בעיה... ולא רוצים לפרט. עד היום הם לא יודעים!
האמת הייתה הקלה כשידעו.

 

[רויאל בלו 79]

אני קוראת אותך ורציתי להגיד לך דבר אחד

אף אחד לא יעשה אותך "המטופלת" כל עוד לא תעשי את עצמך כזו.
אם הבעיה היא רק מורפולוגיה נמוכה, הרווחת. הזרעה זה לא טיפול כל כך קשה... באמת בקליל. והלוואי וזה יביא לך את הילד המיוחל. לפעמים צריך לעזור טיפטיפה לטבע.
בבדיקת זרע נהוג לעשות עוד בדיקה או שתיים כדי לוודא שבאמת זו אכן בעיה או משהו בבדיקה הנקודתית שעשיתם.
במידה וכן, זו בעיה שחוזרת על עצמה - יש לא מעט אופציות לטפל.
אצלנו המורפולוגיה היא 0 בכל הבדיקות ובגלל שאנחנו ממילא בהפריות, עשינו גם מיון ברטוב הפעם (בטיפול השני) ויש לי תינוק בן 5 חודשים.

אם המשפחה שלך היא מהזן החטטן, טוב תעשי שלא תגידי. או שאת יכולה להגיד לבני משפחה יחידים. מה שתחליטי.
ישר כשגילינו אמרתי להורים שלי. הם היו בטיול בחו"ל וצלצלתי עוד מהמשרד של הרופא. הייתי ממש בשוק. אחריהם סיפרתי לאחותי. האחות שקטנה ממני בשנתיים, שהיא הקרובה אליי ביותר. היא מאד פרקטית (בעוד שאני מאד רגשית) וישר אמרה לי שאין שום דבר, יש לה עובדות שלה שמטופלות פוריות וזה בסדר.. לא אמור לפגום בשום דבר או להביא אותי בסופו של דבר להיות מאד שמנה.
לימים היא גם תתייעץ איתי בנוגע לזכויות של מטופלות פוריות ואיפה עובר הגבול בין מטופלת באמצע תהליך לאחת שמנצלת אותו להיעדרויות ואיחורים תכופים.
אחריה לאט לאט אמרתי לכולם.

באותו מעמד שסיפרתי להורים שלי סיפרתי גם לגיסתו של בעלי. אצל בעלי במשפחה רוב הילדים מטופלי פוריות או בדרך. בעיה שגרמה כנראה לחמישה מתוך שבעה ילדים להיות פחות פוריים. להורים שלו סיפרנו כשנקלטתי להריון ראשון. אחרי שההריון ההוא נפל, המשכתי להיות איתם פתוחה שיבינו שמי שבמשפחה הזו לא זז עם טיפולים, רוב הסיכויים שלא יהיו לו ילדים. וזה אכן המצב.. שני האחים הקטנים של בעלי מתמהמהים. וכל עוד לא ייבדקו אפילו, ימשיכו לחכות.

צחוק הגורל, אנשים בחוץ חשבו שבגלל הגיל שלי זו הסיבה שאנחנו מתעכבים. להריון הראשון נכנסתי 9 חודשים מהחתונה ולשני שנה מהחתונה. כשהייתי כבר בהריון מתקדם, באה אליי שכנה של ההורים ושאלה "זה טבעי? זה טבעי?" אמרתי לה שכן. מה היא צריכה לדעת בדיוק?

בערב יום כיפור דיברתי עם בת דודה שלי בפייס. היא גרה בבלגיה. יש לה תאומים עם פיגור וגם אח ואחות עם פיגור. אני יודעת שהיא ניסתה כמה וכמה טיפולים ולא הצליחה. מסתבר שהיא נשאית איקס שביר (וגם אמא שלה) - והיא עברה בינתיים 5 הפלות ללא הצלחה בהריון תקין. באותה שיחה סיפרתי לה שגם אנחנו מטופלי IVF ומאז מצאנו סוג של שותפות גורל למרות שהיא עוברת PGD.
בעוד חודש היא תגיע לארץ וסידרתי לה כאן תור להתחיל פה טיפולים. מקווה שמשנה מקום משנה מזל.

בקיצור יקירה, בוחרים את התמיכה הרצויה לך לפי היכרותך עם המשפחה שלך.

 

[בר 84]

מאוד מסכימה עם מה שהבנות פה רשמו

זה בסדר שתחליטי מתי ועם מי ואם בכלל לספר על התהליך שאת עוברת.
אישית לקח לי זמן לשתף את אמא שלי.. זאת מן פצצה כזאת שנוחתת עליך כרעם ביום בהיר...
בדיוק היום שמעתי שיר של הכניסה לחופה שלנו ונזכרתי באותו הערב ואמרתי לעצמי כמה נאיביים היינו אז.. בכלל לא חשבנו שאנחנו דווקא אאנחנו נעבור טיפולים... אז זה כן משהו שלוקח זמן לעכל , להסתגל ולהפנים את הרעיון הזה שרוב הסיכויים שהדברים לא יקרו בדרך הטבע וכנראה שזה מסע ארוך וללא ספק מטלטל וכן יש ימים של תקוות מטורפות וימים של שברונות ודמעות אבל כמו שרשמו לך כאן מצד שני יש בזה מן משהו שאת יודעת שאת עושה משהו אקטיבי ולא רק מחכה למשהו שאולי יקרה ואולי לא ( לא שהאקטיבי הזה אומר הצלחה בהכרח אבל עדיין בזמן הטיפול את מרגישה שליטה מסויימת).
מאחלת לך שזאת תהיה דרך קצרה ופשוטה , ותעשי את הכל לפי המוכנות שלך לשתף/ ולספר ..