מאמר מהארץ היום- אם מישהי תמצא בזה עניין- בעיות כרומוזומליות

מאמר מהארץ היום- אם מישהי תמצא בזה עניין- בעיות כרומוזומליות

מרבית ההפלות החוזרות נובעות מבעיה בעובר ולא מבעיה אימהית
מחקר שנערך במכון הגנטי באיכילוב מצא כי הסיבה השכיחה ביותר להפלות חוזרות היא הפרעה אקראית בהרכב הכרומוזומים בעובר
21.05.2017 13:30
יובל ירון

הפלות עצמוניות הן סיבוך שכיח המתרחש בכ-15% מההריונות. כרבע מכלל הנשים יחוו לפחות הפלה אחת במהלך חייהן, אך כ-1%-2% מהנשים יחוו הפלות חוזרות. הפלות חוזרות מוגדרות כאשר אישה עוברת שלוש הפלות גם אם הן לא ברצף והיתה לידה בין ההפלות. יש סיבות רבות להפלות חוזרות - נוגדנים עצמיים, קרישיות יתר, מומי רחם מלידה (כגון מחיצה), או מומי רחם נרכשים (הידבקויות בחלל הרחם לאחר גרידה), הפרעות הורמונליות ועוד. אולם, מחקר שנערך במכון הגנטי בבי"ח איכילוב במשך יותר מעשור ואשר פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Maternal Fetal&Neonatal Medicine מצא כי הסיבה השכיחה ביותר להפלות חוזרות היא הפרעה בהרכב הכרומוזומים בעובר.
המחקר, שבוצע על 144 דגימות של חומר ההפלה מנשים שחוו אובדן הריון (חלקן בפעם השניה וחלקן אף מעל חמש פעמים), בין השנים 2004-2014, הראה כי הפרעות כרומוזומליות נצפו בממוצע בכ-54% מכלל ההפלות. בניגוד להנחה הרווחת שהפלות חוזרות נובעות מבעיה אימהית, הסיכוי להפרעה כרומוזומלית אקראית בכל אחת מההפלות היתה דומה. כך למשל לאחר 2 הפלות, הסיכוי להפרעה כרומוזומלית אקראית היה 57.4% ולאחר 5 הפלות ויותר הסיכוי להפרעה כרומוזומליתאקראית היתה 59.1%.
כך לדוגמא ב-18% מההפלות נמצא חוסר בכרומוזום X המוכר כתסמונת טרנר, ב-10% מההפלות נמצא עודף בכרומוזום 21 הקשור בתסמונת דאון (10%), ב-15% מההפלות נמצא עודף בכרומוזום 16 המסתיים תמיד בהפלה, וב-13% מההפלות נמצא עודף בכרומוזום 15, המסתיים גם הוא תמיד בהפלה. רק בחלק קטן מהמקרים הרקע להפלה היה הפרעה כרומוזומלית לא מאוזנת המורשת מההורה.
זיהוי הגורם להפלות חוזרות מאפשר להעריך את הסיכון להפלה נוספת וכן מאפשר להציע טיפולים המגדילים את הסיכוי להריון נוסף מוצלח. הבירור השגרתי של הפלות חוזרות כולל בדיקות דם לזיהוי נוגדנים עצמיים, הפרעות קרישה או ליקויים הורמונליים, בדיקת כרומוזומים להורים (קריוטיפ), וצילום רחם או היסטרוסקופיה לאיתור מומים ברחם. בדיקות אלה מורכבות, יקרות, חלקן כרוך באי-נוחות או סיכון וביצועם גורם לא פעם לעיכוב בכניסה מחודשת להריון.
ואולם, מחקרנו הראה כי כל הבירורים הללו מתייחסים רק לחלק קטן מהגורמים להפלות חוזרות. אם יערך תחילה בירור של חומר ההפלה ויתברר כי הרקע הוא הפרעה כרומוזומלית, הדבר ייתר את הבירורים המורכבים, היקרים והממושכים, ויאפשר להציע פתרונות מותאמים אישית: כך למשל, אם מתגלה הפרעה כרומוזומלית מורשת, ניתן למנוע הפלות חוזרות על ידי הליך של אבחון גנטי טרום השרשה (Preimplantation Genetic Diagnosis-PGD). בטכניקה זו מבצעים הפריה חוץ גופית (IVF), לאחר שאיבת ביציות והפרייתן מתקבלים מספר טרום-עוברים. בשלב בו כל טרום-עובר מכיל כ-8 תאים, דוגמים תא אחד או שניים מהעובר ובוחנים במעבדה האם התא מכיל הפרעה כרומוזומלית. לרחם מוחזרים רק עוברים ללא הפרעה כרומוזומלית. לעומת זאת, כאשר מתגלה כי מדובר בהפלה על רקע הפרעה כרומוזומלית אקראית, גדל אמנם הסיכון הסטטיסטי להפלה אקראית נוספת, אך זה ממילא לא ניתן למניעה אלא רק לאבחון מוקדם. לכן במקרה כזה אין כל צורך בהרחבת הבירור או מתן טיפול תרופתי וניתן להרות שוב ללא כל עיכוב.
יתר על כן, אבחון הסיבה הכרומוזומלית מייתרת טיפולים הניתנים לעתים קרובות ללא הצדקה או הוכחה רפואית כגון מתן נוגדי קרישה גם בהעדר הפרעת קרישה מוכחת או עירוי כדוריות דם לבנות של בן הזוג. טיפולים אלה הרי אינם נטולי סיכונים, ובוודאי שלא ימנעו הפלה על רקע הפרעה כרומוזומלית. לכן המלצתנו היא לבצע בדיקה כרומוזומלית בחומר ההפלה בכל מקרה של הפלה שלישית ואילך ובמידת האפשר, אפילו כבר בהפלה השניה.
פרופ' יובל ירון הוא רופא נשים וגנטיקאי רפואי, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי, המכון הגנטי איכילוב
 
הבעיה היא שאצל הרבה נשים בטיפולים ההפלות הן לפני שבוע 9

למיטב ידיעתי רק בהפלות בשבועות מתקדמים יותר, שלא נדע, ובתנאים מסויימים, ניתן לבדוק...
&nbsp
רק בריאות והצלחה לכולנו.. ללא חלילה כישלנות ואבדנים
 

מיכל336

New member
הבעיה שרופאים לא מכירים את זה

בהפלה האחרונה ביקשתי לעשות אבחון דיברתי עם שני רופאים שביררו ולא ידעו איך עושים את זה, מה הפרוצדורה ומה העלות. לבסוף ויתרתי ועברתי הפלה עם ציטוטק למרות שכבר הייתי בשבוע 12.
 
עונה לגבי המאמר ולגבי ביצוע ועלות בדיקת קריוטיפ לעובר

ראשית ניתן לבצע קריוטיפ לעובר גם אם הגרידה מתבצעת כאשר גודלו מתאים לשבועות 7-8, אבל צריך שלרופא יהיו ידיים מיומנות וחשוב להסביר לו את החשיבות בכך. אצלי בגרידה בשבוע 9 לא הצליחו לאסוף מספיק "חומר" מההפלה, אך בגרידה כשהעובר התאים לשבוע 7, כן הצליחו, לאחר שהסברתי לרופא מה קרה בפעם הקודמת ושזו ההפלה הרביעית שלי.
אני עברתי את הגרידות בתל השומר. מעל מיון נשים יש את המכון הגנטי, אני עליתי לשם פיזית לאחר קביעת התור לגרידה, תאמתי עם המזכירה שם את ביצוע הבדיקה. היא נתנה לי טופס עם קוד כדי לקבל התחייבות מקופ"ח (מכבי לא אישרו גם בהפלה שלישית וגם ברביעית), לכן שילמתי כ-1,500 ש"ח עבור הבדיקה.
אני מסכימה מאוד שישנה חשיבות עצומה בהפלות חוזרות לבדוק את תקינות העובר שנפל, כדי כן לדעת לאן לכוון. בגדול עבורי קריוטיפ תקין לעובר גרם לנו לחשוב בכיוון של פונדקאות (וברור שבדיקת עובר אחד שהיה תקין לא מעידה על ארבעת האחרים, אבל זה עזר לנו לקבל החלטה).
עם זאת, אני לא מסכימה עם הפסקה האחרונה באופן גורף, כל מקרה לגופו. מכירה זוג יקר לליבי שלמרות PGD עברו מספר פעמים הפסקת דופק, ורק קלקסן במינון גבוה מאוד (מעל 1:1) עזר להחזיק הריון. קיום הפרעה כרמוזומלית בעובר אחד שנפל, לא מעיד על היתר שלא נבדקו, ולא שולל גורמים אמהיים להפלות.
אשמח לשמוע את דעתכן
 

מיכל336

New member
שאלה לאיילה ולמי שיודעת

האם אפשר לעשות אבחון כזה גם במקרה של שק הריון ריק?
 
אני חושבת שרב הנסתר על הגלוי במקרה הזה

כשאני עברתי הפלה לא ידעתי לבקש קריוטיפ לעובר. יומיים אחר כך כבר לא היה עם מי לדבר... אני גם חושבת שבמעייני הישועה, איפה שעברתי את הגרידה, פחות ידעו "לאכול" את הסיפור הזה.
מה שהיה הוא שהעובר היה בצקתי ולכן לא תקין לדברי הרופא. קריוטיפ עשינו שנינו ונמצאנו תקינים. ד"ר ארז יזהר שעשה לי את השקיפות והסקירות לבן שלי אמר לי - כמו שכתוב במאמר - שזה ברוב המקרים בעיה בעובר עצמו ולא בנו. הוא טען שכל העוברים הללו סובלים מתסמונת דאון אבל כמובן שיש הפרעות אחרות שעלולות לגרום לכך.
זה עצוב וכואב אבל כל הכבוד לטבע על הסינון שעשה כאן.

לדעתי הלא מקצועית, כשבאים להפריה באים עם בעיה קיימת. כלומר יכולה להיות בעיה בביצית או בזרע שתגרום להפלות שאולי ייראו כקריוטיפ תקין כמו שקרה לך, איילה.
במעבדה של פרופסור ברטוב מרחיבים על הזרע אבל גם לביצית יש תפקיד חשוב מאד ואם היא לא תקינה, חלילה יכולות להיגרם הפלות.
אחרי שילדתי, ד"ר מיכה באום גילה לי שמאד חשש אצלי מזה כי כל הביציות שלי תמיד היו לא בשלות. הוא חשש שאנחנו הולכים להפלה אחרי הפלה בגללן (ולאו דווקא בגלל הזרע של בעלי שבגללו אנחנו ב IVF).
מסתבר שההבדל בין הטיפולים - תוספת הורמונים פלוס מיון זרע - ככל הנראה עשה את העבודה.

אבל שוב, לדעתי יש עוד המון לגלות בגזרת המטען הגנטי כדי לדעת למה באמת זוגות חווים עוד ועוד הפלות - מתוכן של עוברים תקינים לחלוטין. או מנגד איך זוגות שוב ושוב גורמים ליצירת עובר לא תקין חלילה.

סתם מחשבות בעקבות הכתבה...
 

giraffelle

New member
אני מקווה שיהיה לי זמן לקרוא את המאמר עצמו, אבל בינתיים:

העובדה שרוב מוחלט של ההפלות הוא על רקע גורמים כרומוזומליים היא לא דבר חדש בכלל. מה שאולי חדש במחקר הזה, זה שהם פילחו את הנתונים לפי מספר ההפלה.

מה שבעצם מסבך את הסקת המסקנות הוא שבכל מקרה, מומים כרומוזומליים בעובר קיימים באחוזים מסוימים. גם אם יש סיבה אימהית, זה לא סותר את זה שאחוז מסוים מהעוברים יהיה לא תקין גנטית. כך שגם אם מוצאים את הסיבה ומטפלים בה, עדיין יש סיכוי להפלות על רקע עוברי.

עוד דבר לשים לב אליו הוא שאחוז העוברים שלא תקינים גנטית עולה עם גיל האם. אבל גם סיבות אמהיות שונות, כמו למשל קרישיות, עולות עם גיל האם. כך ששוב, מכך שאחוז גבוה מהנפלים אינו תקין גנטית, לא ניתן להסיק שאין בנוסף גורם אימהי.

כמו שכבר כתבו מעלי - דווקא אם הקריוטיפ של הנפל מתברר כתקין, זו הוכחה לא רעה לבעיות אימהיות דווקא. אבל קריוטיפ לא תקין זה משהו שיותר קשה להסיק ממנו מסקנות. אמנם זה מקטין את הסיכוי שמדובר בגורם אימהי אבל לא שולל לגמרי. לפעמים אפשר לעלות על גורם עקבי - אם תמיד לנפלים יש את אותו פגם, או אם זה פגם לא שכיח שנוטה להיות מורש. אבל לרוב זה יהיה משהו אקראי.

אם לא פספסתי, לא הזכירו בכתבה גם את האפשרות של PGS. בשונה מ-PGD, ה-PGS מאפשר לאבחן לאו דווקא פגם מסוים אלא בודק מגוון רחב של פגמים שכיחים. לפעמים יש הפלות על רקע בעיות כרומוזומליות, אבל הבעיה היא עדיין באם (או בזוג), שיש לה נטיה גבוהה מהרגיל לתקלות בעת ההפריה. זה לא פגם מורש מסוים וזה לא חייב להיות תמיד אותו פגם, בגלל זה PGD לא יעזור. לנשים כאלו יתאים ההליך של PGS. (אבל להליך הזה יש גם חסרונות, שהם לא רק מחיר גבוה, כך שלרוב מציעים אותו רק למי שאצלה יש סיבה לחשוב שיש אחוז גבוה של עוברים פגומים גנטית. היו על זה כמה דיונים מפורטים בפורום בעבר)

מה שכן, אם המחקר הזה באמת מוכיח שגם בהפלות חוזרות אחוז העוברים הפגומים גנטית לא שונה מהאחוז הרגיל, זו אכן ראיית נגד לאסכולת הקרישיות. לא ראייה מוחלטת למקרה מסוים, אבל כן לשיטה באופן כללי (גם ככה יש הרבה מחקרים שמראים שקלקסן אמפירי לא עוזר. אני אישית כן לוקחת קלקסן אמפירי אבל צריך לשים על שולחן את העובדה שמדובר בשיטה מאד שנויה במחלוקת).
 

צומבה1

New member
נכנסת בשאלה לגבי קלקסן והמינון שלו..

אצלי לאחר הפלה אחת ושתי החזרות שלא הצליחו , מבלי לראות תוצאות בדיקות קרישיות , קופאמינץ המליץ למניעה קלקסן ביחס 1:1 למשקל. הבדיקות חזרו תקינות ולכן אני לוקחת 40 מניעתי. יש עוד רופאים חוץ ממנו שממליצים על מינון טיפולי גבוה , תכלס בלי שום ממצא ובלי הפלות חוזרות .. בבית יש ילדה בת 6 מטיפולים , אולם היא היתה החזרה ראשונה ולפניה לא היו הריונות כימים / הפלות/ החזרות לא מוצלחות.
 

giraffelle

New member
עד שיגיעו המומחיות

דעתי האישית היא שאם כבר לוקחים, אז לקחת מינון של 1:1 ביחס למשקל ולא פחות.
עד כמה שאני מכירה, מי שטוען שצריך קלקסן טוען שצריך מינון טיפולי. אז לקחת מינון מניעתי זה לא פה ולא שם, גם לוקחים תרופה לא לגמרי תמימה וגם זה לא מספיק כדי להועיל.
אבל תקנו אותי אם אני טועה.
 

צומבה1

New member
אצל בר חווה התעקשו שזה מספיק לגמרי 40

ושבמינון טיפולי כבר יש לא מעט סיכונים. אמרו שאם אני רוצה הם לא מתנגדים אבל ממש לא ממליצים ......אותו דבר חושב דורון גולדנברג ועוד כמה רופאים ששאלתי בפורומים. טוענים שזה לא אחראי לתת 1:1 בלי אינדיקציה ברורה. מה גם שבאמת , זה לא שהיו לי כמה הפלות ... עובר שהפסיק לו דופק בשבוע 8 בגיל 42 זה לא ככ נדיר....ועוד איזה 2 החזרות של עובר יחיד שלא נקלטו. עוד ספק כימי ספק חוץ רחמי אחד עם הקלקסן לפני חודשיים ...
 

giraffelle

New member
העניין הוא, שאם אני מבינה נכון

מינון מניעתי זה בבחינת "אם את רוצה קחי, זה לא מזיק". אני לא מכירה [אבל כאמור אני לא מומחית ויתכן מאד שפספסתי] דעות שאומרות ש*צריך* קלקסן, אבל מספיק מניעתי.
אז בשביל פלצבו אפשר לאכול שוקולד. אם כבר לוקחים את הסיכונים של התרופה, אז לקחת את כל עסקת החבילה. אמנם יש יותר סיכונים במינון הטיפולי, אבל לפחות יש תועלת, בעוד במינון המניעתי יש פחות סיכונים אבל הם מיותרים כי גם אין תועלת [שוב, בהנחה שמה שהבנתי אכן נכון, מה שכלל לא בטוח].

את צודקת שבגיל 42, הפלה אחת ושתי החזרות לא מוצלחות זה לא משהו יוצא דופן שאמור להחשיד בקרישיות או בכל בעיה עקבית אחרת. מצד שני, עם הגיל גם הקרישיות (ושאר הגורמים המושפעים מקלקסן) גם עולים. מצד שלישי, גם אין זמן לבזבז על טעויות, ועדיף להשקיע את מרב המאמצים בכל סבב, כלומר לירות לכל הכיוונים בבת אחת, גם אלו שהסיכוי שהם הכיוון הנכון הוא נמוך. [כמובן שהמחירים הבריאותיים והאחרים של זה גם צריכים להילקח בחשבון. לא יודעת מה האיזון הנכון.]
 

צומבה1

New member
מצד אחד חושבת כמוך אבל מצד שני יש מחקרים

שמראים בפירוש שאין הבדל בלידות החי בשימוש הקלקסן מניעתי או טיפולי במקרים בהם לא נמצאה קרישיות ״ מוכחת ״... והסיכונים מלחיצים אותי. בגלל זה שאלתי פה, אולי יש עוד שיכולות להאיר את הדברים ..
 

giraffelle

New member
אני מבינה את ההתלבטות

מה שניסיתי להגיד זה שאני לא מכירה דעות שאומרות שה-40 כן עוזר.
אכן יש הרבה מחקרים שמראים שקלקסן לא עוזר כשאין קרישיות מוכחת ורוב הרופאים יגידו לך שמסת הראיות בכיוון הזה הרבה יותר גדולה מאשר בכיוון התומך.
אבל יש מחקרים שאומרים שמינון טיפולי כן עוזר, ויש רופאים שמאמינים בגישה הזו. אז יש הגיון בלקיחת הסיכון הזו (אני לא אומרת שזו הדרך הנכונה, אבל זה משהו שהגיוני לשקול).
למיטב ידיעתי, למינון מניעתי אין תומכים. בעיני אין הגיון לקחת מינון מניעתי אם אין מי שטוען שזה עוזר, אלא רק "לא מזיק".
כלומר אני לא מנסה לטעון שצריך לקחת מינון טיפולי, אלא שאו שלוקחים טיפולי או שלא לוקחים בכלל.

[אני אישית כן לוקחת קלקסן + סטרואידים עד שבוע 14 לפי המלצת קופרמינץ, מאחרי ההפלה השלישית (בשניה הוא אמר שסטטיסטית זה לא מועיל). התרשמתי שהסיכונים, על אף שהם קיימים, לא כל כך גדולים, וצריך לקחת בחשבון שגם להפלות יש סיכונים לא מבוטלים. זה כבר ההריון השלישי שאני עושה את זה ובכולם עברתי את השליש הראשון (בפעם האשונה זה הסתיים בהפסקת הריון יזומה בגלל מומים, מהפעם שניה יש ילד והפעם השלישית היא עכשיו, חודש שישי). מוכיח משהו? מסתבר שלא, אבל כנראה שאקח גם בפעם הבאה...]
 

צומבה1

New member
גם לי הוא המליץ עד שבוע 14

אבל אצלי ( בלי סיבה שנמצאה ) המליץ זאת אחרי הפסקת דופק בשבוע 8. הפלה ראשונה ( מקווה שאחרונה..). לא יודעת. חושבת עם עצמי ואתייעץ עוד. בכל מקרה, הפסקת בשבוע 14? כי בכל מקרה גם זה מלחיץ ... כי אם יד בעיה שלא גילו ובגינה עזר קלקסן , אם מפסיקים זה לא מסוכן ?...
 

giraffelle

New member
הפסקתי בשבוע 14

יש בזה גם הגיון - לוקחים את הקלקסן בשלב שבו נוצרים הקשרים בין השילייה לרחם כדי שהם יווצרו כמו שצריך.
יש גם עוד מנגנונים שרלוונטיים בשלב ההתחלתי והקלקסן עשוי להשפיע עליהם. אני כבר לא זוכרת בדיוק אבל כל מיני דברים שקשורים למבנה הרירית, וגם האפקט האנטי-דלקתי רלוונטי במיוחד אז.
בואי נגיד ככה - אם קופרמינץ חושב שלא צריך יותר, כנראה שבאמת לא צריך יותר
 

טוליתי

New member
לא בדיוק,

קלקסן ניתן במינון של 40 מ"ג בין היתר כאשר אין בעית קרישה "על הנייר", ויש סבירות לדלקתיות. היות ומדובר בתכשיר אנטי דלקתי, מינון של 40 יכול לשמש גם נשים ששוקלות יותר מ-40 ק"ג.
&nbsp
זה נכון לומר שבנוכחות בעיית קרישה, מינון של 40 יועיל לאישה השוקלת 40...כלומר מינימום 1: 1 על משקל הגוף.
 

צומבה1

New member
תודה תוליטי.

אז יש טעם לקחת 40 בלי ממצא על הנייר? ככ חוששת לא לקחת 80 אבל גם חוששת מלקיחת מינון ככ גבוה , תכלס , סתם....
ובאמת שכשהגעתי לקופרמינץ לא היה לי עבר של הפלות או כימיים או החזרות כושלות. כולה הפלה מעובר יחיד שהוחזר בגיל 42, 2 החזרות של עובר בודד יום 3 שלא צלחו וזהו ... ולפני זה ילדה שנולדה כרגיל שהיתה IVF ראשון עם החזרה של עובר יחיד... כאמור אין לי משהו שמצביע על בעיה וכאמור כל הבדיקות יצאו תקינות.
יש בדיקות קרישיות שעלי לעשות בהריון ? למה קופאמינץ לא אמר על זה כלום ?...
 

giraffelle

New member
תודה על התיקון. החכמת אותי.

כדי לוודא שהבנתי: אם החשד הוא קרישיות דווקא (גם כשאין הוכחה מעבדתית, אלא לפי היסטוריה קלינית ו/או משפחתית), אז כן צריך מינון 1:1? המינון המניעתי טוב רק למנגנונים האחרים?
&nbsp
טוב, יש לי מה להתלבט לגביו בהריון הבא... אם כי מאז שקיבלתי המלצה לקלקסן אמפירי, נוספה היסטוריה משפחתית שככל הנראה כן קשורה לקרישיות.
&nbsp
 

טוליתי

New member
נכון.

בקרישיות יתר צריך לפחות 1:1, לפי רופאים שיקרו ומבינים בנושא. יש נשים שצריכות מינון גבוה בהרבה ביחס למשקל הגוף.
לגבי ההריון הבא עלינו לטובה בע"ה, אשלח לך מסר.
 
למעלה