יאוש. בטא 40, אחרי שלפני יומיים 30. נגמר
- פותח הנושא צומבה1
- פורסם בתאריך
אני מסווגת מחשבות כאלה כ"לא מועילות" וזורקת אותן לפח
גם אני, בגיל 35, כשנתקלתי בקשיים בכניסה להריון התחלתי לכעוס על עצמי שדחיתי את האמהות סתם והנה עכשיו אכלתי אותה...
אבל הבנתי שהמחשבות האלה אין בהן כל תועלת חוץ מעינוי הנשמה. הן לא מקדמות, לא עוזרות, רק מדכאות.
תנסי "לסנן" - להתמקד במטרה ובדברים שאת יכולה לעשות כדי להתקדם, ולא בדברים שאת כבר לא יכולה לשנות.
זה נשמע כמו משהו שיותר קל להגיד מאשר לעשות, אבל אצלי זה עבד.
ובסוף זה יקרה לך.
גם אני, בגיל 35, כשנתקלתי בקשיים בכניסה להריון התחלתי לכעוס על עצמי שדחיתי את האמהות סתם והנה עכשיו אכלתי אותה...
אבל הבנתי שהמחשבות האלה אין בהן כל תועלת חוץ מעינוי הנשמה. הן לא מקדמות, לא עוזרות, רק מדכאות.
תנסי "לסנן" - להתמקד במטרה ובדברים שאת יכולה לעשות כדי להתקדם, ולא בדברים שאת כבר לא יכולה לשנות.
זה נשמע כמו משהו שיותר קל להגיד מאשר לעשות, אבל אצלי זה עבד.
ובסוף זה יקרה לך.
ממשבקרובמקווה
New member
באסה 
אבל לפחות השתרש.. מקווה שפעם הבאה ימשיך טוב!
אבל לפחות השתרש.. מקווה שפעם הבאה ימשיך טוב!
איןאריותכאלה
New member
צומבה אני כל כך מצטערת לשמוע
החזקתי חזק את כל האצבעות בשבילך. מזמינה אותך לאובדן אם את רוצה לשמוע עוד מחשבות על איך מתמודדים עם הרעש הנורא בראש (שמסתכם ברעיון הפשוט: היה יכול להיות עכשיו אחרת ). שולחת לך חיבוק נחמה ואנרגיות להמשיך במסע, ומקווה כל כך לפגוש את הודעת הלידה שלך אי שם בתחילת השנה הבאה.
החזקתי חזק את כל האצבעות בשבילך. מזמינה אותך לאובדן אם את רוצה לשמוע עוד מחשבות על איך מתמודדים עם הרעש הנורא בראש (שמסתכם ברעיון הפשוט: היה יכול להיות עכשיו אחרת ). שולחת לך חיבוק נחמה ואנרגיות להמשיך במסע, ומקווה כל כך לפגוש את הודעת הלידה שלך אי שם בתחילת השנה הבאה.
תודה לכולכן על התגובות אתן מקסימות ותומכות.
בינתיים אני אמורה לחזור על הבדיקות ביום חמישי ולהמשיך קלקסן וסטרואידים . משום מה לא ברור לי איך לא ברור להם שזה סתם.. אבל זורמת איתם רק כי אמרו. הימים האחרונים הוציאו אותי מאיפוס, היתי כל כולי סביב לחכות לבטא, לעשות אלף בדיקות ביתיות יקרות וסתמיות ... ושיטוט חוזר בפורומים וכתבות על הריונות בגיל 43. כל סיום הריון הוא סיוט, אבל בגילאים צעירים יותר לפחות יש את האופק מבחינת הגיל. זו פריבילגיה שאין לי. אני לא מתכוונת לוותר כרגע אבל ממש היתי רוצה לשקול pgs או להבין מה יתכן שלא בדקנו. קריוטיפ הורי לא עשינו כי בר חווה אמר שזה מיותר בהנתן שיש לנו ילדה בריאה בבית. עשינו לפני כמה שבועות בדיקה גנטית ברוק ועדיין לא חזרו תשובות. בעבר קראתי מחקר שיש דרך לנבא אם הביציות תקינות או לא לפי משהו במעטפת שלהן ( נדמה לי..) , וכי יש גן של נשים יהודיות שיכולות להרות ילדים בריאים עד גיל מבוגר יחסית . מישהי נתקלה במשהו כזה ?כפי שרשמתי עולות המחשבות והכעסים על למה לא התחלנו לנסות ממש אחרי הלידה הראשונה, למה לא חשבתי על הקפאת ביציות קודם .... הרבה שאלות בראש שלא מובילות לכלום.
בינתיים אני אמורה לחזור על הבדיקות ביום חמישי ולהמשיך קלקסן וסטרואידים . משום מה לא ברור לי איך לא ברור להם שזה סתם.. אבל זורמת איתם רק כי אמרו. הימים האחרונים הוציאו אותי מאיפוס, היתי כל כולי סביב לחכות לבטא, לעשות אלף בדיקות ביתיות יקרות וסתמיות ... ושיטוט חוזר בפורומים וכתבות על הריונות בגיל 43. כל סיום הריון הוא סיוט, אבל בגילאים צעירים יותר לפחות יש את האופק מבחינת הגיל. זו פריבילגיה שאין לי. אני לא מתכוונת לוותר כרגע אבל ממש היתי רוצה לשקול pgs או להבין מה יתכן שלא בדקנו. קריוטיפ הורי לא עשינו כי בר חווה אמר שזה מיותר בהנתן שיש לנו ילדה בריאה בבית. עשינו לפני כמה שבועות בדיקה גנטית ברוק ועדיין לא חזרו תשובות. בעבר קראתי מחקר שיש דרך לנבא אם הביציות תקינות או לא לפי משהו במעטפת שלהן ( נדמה לי..) , וכי יש גן של נשים יהודיות שיכולות להרות ילדים בריאים עד גיל מבוגר יחסית . מישהי נתקלה במשהו כזה ?כפי שרשמתי עולות המחשבות והכעסים על למה לא התחלנו לנסות ממש אחרי הלידה הראשונה, למה לא חשבתי על הקפאת ביציות קודם .... הרבה שאלות בראש שלא מובילות לכלום.
שלום צומבה מקסימה
אנחנו לא מכירות, גם אני מנסה להיכנס להריון שני (גם לי יש ילדה קטנה בבית) וגם אני קיבלתי היום תשובה שהחודש לא הצליח לנו. אני לא מנסה להשוות בין מצבינו אבל אני ככ מזדהה עם הכאב לב והקושי. ממש הרגשתי גוש תקוע לי בגרון כשראיתי ביטא 5 על הצג של המחשב (אולי כימי שיורד - לא יודעת ותכלס זה לא משנה). גם אני מרגישה את הלחץ הזה של הגיל, שיהיה לילדה של אח ופתאום אני מרגישה היחידה בגן שעשועים עם תינוקת אחת.... אומנם אני בת 35 אבל שלילי זה שלילי וזה מדכא וכואב. מחבקת אותך ומחזיקה לך אצבעות לסבב הבא - בכל זאת את נקלטת וגם הריון לא תקין הוא מעיד על יכולת להיקלט ומעודד.
לגבי עניין המעטפת של הביציות - זכור לי שיש משהו שנקרא "הנצה" שאני חושבת שזה לגרד את מעטפת הביציות וזה מעלה סיכוי היקלטות -ממש לא סגורה על זה - רק קראתי על זה...
שיהיה בהצלחה לך ולכולנו בסבב הבא!
אנחנו לא מכירות, גם אני מנסה להיכנס להריון שני (גם לי יש ילדה קטנה בבית) וגם אני קיבלתי היום תשובה שהחודש לא הצליח לנו. אני לא מנסה להשוות בין מצבינו אבל אני ככ מזדהה עם הכאב לב והקושי. ממש הרגשתי גוש תקוע לי בגרון כשראיתי ביטא 5 על הצג של המחשב (אולי כימי שיורד - לא יודעת ותכלס זה לא משנה). גם אני מרגישה את הלחץ הזה של הגיל, שיהיה לילדה של אח ופתאום אני מרגישה היחידה בגן שעשועים עם תינוקת אחת.... אומנם אני בת 35 אבל שלילי זה שלילי וזה מדכא וכואב. מחבקת אותך ומחזיקה לך אצבעות לסבב הבא - בכל זאת את נקלטת וגם הריון לא תקין הוא מעיד על יכולת להיקלט ומעודד.
לגבי עניין המעטפת של הביציות - זכור לי שיש משהו שנקרא "הנצה" שאני חושבת שזה לגרד את מעטפת הביציות וזה מעלה סיכוי היקלטות -ממש לא סגורה על זה - רק קראתי על זה...
שיהיה בהצלחה לך ולכולנו בסבב הבא!
הי גוגו
מאחלת באמת לשתינו הריון תקין ובמהרה ...לגבי הנצה - מכירה את זה ולא לזה התכוונתי .. אני לא לקחתי שליליים בצורה קשה ( מוזר משהו ..) עד להריון שנקלט ביוני האחרון והפסיק בשבוע 11 כשבבדיקה שגרתית הסתבר שאין דופק. פתאום התרגלתי לרעיון שאני בהריון, הבטן יצאה לי טיפה .. כבר דמיינתי אותנו כמשפחה עם 2 ילדים... ההריון שנגמר נתפס אצלי אולי כסוף החלום לילד שני , לפני זה איכשהו היה ברור לי שזה יקרה. החוסר אחרי שהיה כביכול ונגמר הפך לבלתי נסבל.. רק לפני חודשיים עשיתי החזרה ראשונה ה מאז הגרידא ואיכשהו הרגשתי שזה לא נקלט. ההחזרה הפעם הגיע שבועיים אחרי יומולדת 43 שלי , ואחרי שבעצם היה אמור להיות לי כבר תינוק.... גיסתי גילתה שהיא בהריון מעט אחרי והיא אמורה ללדת כל יום... זה נורא ממחיש איך היה יכול להיות אחרת .ההתחלה של הריון כעת ואז שנכשל שוב מחזירה אותי אחורה מבחינת תחושות ומבחינת פסימיות ....כל מה שהרגשתי אחרי הגרידא חזר ובגדול...באמת פתאום שואלת את עצמי מה יהיה בעתיד ואם אני לא נלחמת בתחנות רוח ...בנימה אופטימית זאת... מאחלת לך סיבוב הבא מנצח ומוצלח. מבינה את התחושות . תשארי אופטימית וזה יגיע.
מאחלת באמת לשתינו הריון תקין ובמהרה ...לגבי הנצה - מכירה את זה ולא לזה התכוונתי .. אני לא לקחתי שליליים בצורה קשה ( מוזר משהו ..) עד להריון שנקלט ביוני האחרון והפסיק בשבוע 11 כשבבדיקה שגרתית הסתבר שאין דופק. פתאום התרגלתי לרעיון שאני בהריון, הבטן יצאה לי טיפה .. כבר דמיינתי אותנו כמשפחה עם 2 ילדים... ההריון שנגמר נתפס אצלי אולי כסוף החלום לילד שני , לפני זה איכשהו היה ברור לי שזה יקרה. החוסר אחרי שהיה כביכול ונגמר הפך לבלתי נסבל.. רק לפני חודשיים עשיתי החזרה ראשונה ה מאז הגרידא ואיכשהו הרגשתי שזה לא נקלט. ההחזרה הפעם הגיע שבועיים אחרי יומולדת 43 שלי , ואחרי שבעצם היה אמור להיות לי כבר תינוק.... גיסתי גילתה שהיא בהריון מעט אחרי והיא אמורה ללדת כל יום... זה נורא ממחיש איך היה יכול להיות אחרת .ההתחלה של הריון כעת ואז שנכשל שוב מחזירה אותי אחורה מבחינת תחושות ומבחינת פסימיות ....כל מה שהרגשתי אחרי הגרידא חזר ובגדול...באמת פתאום שואלת את עצמי מה יהיה בעתיד ואם אני לא נלחמת בתחנות רוח ...בנימה אופטימית זאת
... מאחלת לך סיבוב הבא מנצח ומוצלח. מבינה את התחושות . תשארי אופטימית וזה יגיע.Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.