חוזרת אליכן בעצב רב (אזהרת חפירה)
הרקע שלנו הוא כזה...הבעל חולה ב-2 מחלות תורשתיות (דומיננטיות, כלומר לא חשוב שאני לא נשאית עדיין 50% להעביר כל אחת ורק 25% סיכוי לעובר בריא).
לפני כשנתיים פנינו ל-IVF+PGD באיכילוב מבלי שבכלל ניסינו טבעי - תמיד ידענו שאסור לנו.
סבב ראשון - 20+ זקיקים, גירוי יתר מטורף, לא הגעתי אפילו לשאיבה
סבב שני - נשאבו 17 ביציות, הופרו 11, בעקבות משבר בבית הוחלט להקפיא את כולם מבלי שאפילו אובחנו
סבב שלישי (לאחר חצי שנה) - פרוטוקול מוקפאים, הופשרו 6 וכולם חולים
סבב רביעי - פרוטוקול מוקפאים, אין מספיק רירית, תם הסבב
סבב חמישי - 10 הפריות, אחד בריא הוחזר, בטא שלילית ראשונה
סבב שישי - הפשרת 5 נותרים, אחד בריא הוחזר, בטא שלילית שניה
סבב שביעי - 9 הפריות מזרע מוקפא (הבעל היה בחו"ל אז הקפאנו לפני שטס), נמצא אחד בריא שהוחזר, הלם מוחלט בטא חיובית. הכפלה מדשדשת אבל בסוף בשבוע 6 נצפה דופק.
אחרי קריאה מרובה כאן אני יודעת הכל על כימי, אין דופק, ועוד שלל בעיות. לא הגעתי בתמימות, לא הסכמתי לספר לאף אחד, וכל בדיקה לוותה בהיסטריה וסיוטים בלילה לפני. לאחר סקירה ראשונה מוצלחת הרשיתי לעצמי להתחיל לספר וללבוש בגדים צמודים. אפילו לשמוח. ביצענו מי שפיר כדי לוודא שלא היתה פשלה ב-PGD ועל הדרך כבר עשינו גם צ'יפ גנטי.
לפני כשבוע (כשאני בסוף שבוע 20) הגיעו תשובות ראשונות, לעובר יש תסמונת לא נעימה שלא קשורה בכלל למחלות שניסינו למנוע. בלי סוף התלבטויות, מחקרים והתיעצויות הביאו אותנו להפסקת הריון מאוחרת באסף הרופא. ביום שלישי כשאני בדיוק בשבוע 22 יעשו לי גרידה (לא אפרט כאן, אני יודעת שלא מתאים לפורום זה).
הדבר היחיד שמחזיק אותי זה המחשבה על לחזור לטיפולים וכמה שיותר מהר להשיג הריון נוסף. אני כרגע בת 33, ומרגישה שאין לי עוד הרבה זמן כי אני רוצה 2 ילדים (כמה חמדני מצידי).
רופא הנשים שלי אמר שאצטרך לחכות 2-4 חודשים תלוי במצב הרחם. תלוי גם אם יהיו לי שאריות. יש כאן מישהי שחזרה לטיפולים אחרי גרידה? האם כבר לקבוע עכשיו היסטוסקופיה? לנסות להוציא מהקופה טפסי 17 כדי שיחשבו לי על 2016 ואז ישאר עוד 4 ל-2017 (אם אפשר בכלל)? כל עצה תתקבל בברכה
תודה לכל מי שקראה עד כאן....הפורום הזה היה בית כל כך תומך ועוזר בתקופות הכי שחורות שלא היתה לי בכלל תקווה
הרקע שלנו הוא כזה...הבעל חולה ב-2 מחלות תורשתיות (דומיננטיות, כלומר לא חשוב שאני לא נשאית עדיין 50% להעביר כל אחת ורק 25% סיכוי לעובר בריא).
לפני כשנתיים פנינו ל-IVF+PGD באיכילוב מבלי שבכלל ניסינו טבעי - תמיד ידענו שאסור לנו.
סבב ראשון - 20+ זקיקים, גירוי יתר מטורף, לא הגעתי אפילו לשאיבה
סבב שני - נשאבו 17 ביציות, הופרו 11, בעקבות משבר בבית הוחלט להקפיא את כולם מבלי שאפילו אובחנו
סבב שלישי (לאחר חצי שנה) - פרוטוקול מוקפאים, הופשרו 6 וכולם חולים
סבב רביעי - פרוטוקול מוקפאים, אין מספיק רירית, תם הסבב
סבב חמישי - 10 הפריות, אחד בריא הוחזר, בטא שלילית ראשונה
סבב שישי - הפשרת 5 נותרים, אחד בריא הוחזר, בטא שלילית שניה
סבב שביעי - 9 הפריות מזרע מוקפא (הבעל היה בחו"ל אז הקפאנו לפני שטס), נמצא אחד בריא שהוחזר, הלם מוחלט בטא חיובית. הכפלה מדשדשת אבל בסוף בשבוע 6 נצפה דופק.
אחרי קריאה מרובה כאן אני יודעת הכל על כימי, אין דופק, ועוד שלל בעיות. לא הגעתי בתמימות, לא הסכמתי לספר לאף אחד, וכל בדיקה לוותה בהיסטריה וסיוטים בלילה לפני. לאחר סקירה ראשונה מוצלחת הרשיתי לעצמי להתחיל לספר וללבוש בגדים צמודים. אפילו לשמוח. ביצענו מי שפיר כדי לוודא שלא היתה פשלה ב-PGD ועל הדרך כבר עשינו גם צ'יפ גנטי.
לפני כשבוע (כשאני בסוף שבוע 20) הגיעו תשובות ראשונות, לעובר יש תסמונת לא נעימה שלא קשורה בכלל למחלות שניסינו למנוע. בלי סוף התלבטויות, מחקרים והתיעצויות הביאו אותנו להפסקת הריון מאוחרת באסף הרופא. ביום שלישי כשאני בדיוק בשבוע 22 יעשו לי גרידה (לא אפרט כאן, אני יודעת שלא מתאים לפורום זה).
הדבר היחיד שמחזיק אותי זה המחשבה על לחזור לטיפולים וכמה שיותר מהר להשיג הריון נוסף. אני כרגע בת 33, ומרגישה שאין לי עוד הרבה זמן כי אני רוצה 2 ילדים (כמה חמדני מצידי).
רופא הנשים שלי אמר שאצטרך לחכות 2-4 חודשים תלוי במצב הרחם. תלוי גם אם יהיו לי שאריות. יש כאן מישהי שחזרה לטיפולים אחרי גרידה? האם כבר לקבוע עכשיו היסטוסקופיה? לנסות להוציא מהקופה טפסי 17 כדי שיחשבו לי על 2016 ואז ישאר עוד 4 ל-2017 (אם אפשר בכלל)? כל עצה תתקבל בברכה
תודה לכל מי שקראה עד כאן....הפורום הזה היה בית כל כך תומך ועוזר בתקופות הכי שחורות שלא היתה לי בכלל תקווה
