אז חוץ רחמי
היי בנות, לא יודעת אם אתן זוכרות אותי - אני כבר שבועיים עם סיפור מוזר של בטא שמכפילה את עצמה אבל לא תמיד ודימומים וכאבים ופרוגסטרון נמוך
וכעת אני כותבת לכן ממיטת בית החולים אשפזו אותי להשגחה עם אבחנה של חוץ רחמי
ומחר בבוקר כנראה יתנו לי מתותרקסט שזו תרופה שניתנת בזריקה ואמורה לעזור להריון להתמוסס לו..
אני שבורה ולא מצליחה להפסיק לבכות
ידעתי מהתחלה שזה לא הריון תקין ואיכשהו היום הכל נפל עליי
היום הבנתי שזה הסרט שלי
ובעיקר בעיקר העובדה שאסור יהיה לנו להמשיך בנסיונות עכשיו למשך שלושה חודשים ופשוט אי אפשר לנחם אותי.. אני יודעת שאין ברירה ושזה "רק" שלושה חודשים ובתמונה הגדולה זה לא משנה.. אבל אני פשוט לא רואה איך אני אשרוד שלושה חודשים עכשיו, אני לא יודעת איך לא אהיה בדיכאון כל שנייה. אני לא יודעת פשוט איך לחיות עם החוסר הזה לידי בלי שאני תוקפת אותו ומנסה לשנות אותו.
אני כל כך כל כך עצובה וחסרת אונים
ואני לא יודעת למה זה קורה לי.
ואין אף אחד שמבין חוץ ממי שעובר את זה..
היי בנות, לא יודעת אם אתן זוכרות אותי - אני כבר שבועיים עם סיפור מוזר של בטא שמכפילה את עצמה אבל לא תמיד ודימומים וכאבים ופרוגסטרון נמוך
וכעת אני כותבת לכן ממיטת בית החולים אשפזו אותי להשגחה עם אבחנה של חוץ רחמי
ומחר בבוקר כנראה יתנו לי מתותרקסט שזו תרופה שניתנת בזריקה ואמורה לעזור להריון להתמוסס לו..
אני שבורה ולא מצליחה להפסיק לבכות
ידעתי מהתחלה שזה לא הריון תקין ואיכשהו היום הכל נפל עליי
היום הבנתי שזה הסרט שלי
ובעיקר בעיקר העובדה שאסור יהיה לנו להמשיך בנסיונות עכשיו למשך שלושה חודשים ופשוט אי אפשר לנחם אותי.. אני יודעת שאין ברירה ושזה "רק" שלושה חודשים ובתמונה הגדולה זה לא משנה.. אבל אני פשוט לא רואה איך אני אשרוד שלושה חודשים עכשיו, אני לא יודעת איך לא אהיה בדיכאון כל שנייה. אני לא יודעת פשוט איך לחיות עם החוסר הזה לידי בלי שאני תוקפת אותו ומנסה לשנות אותו.
אני כל כך כל כך עצובה וחסרת אונים
ואני לא יודעת למה זה קורה לי.
ואין אף אחד שמבין חוץ ממי שעובר את זה..