חדשהפה2012
New member
קצת פרופרציות על הבוקר...
לא נרדמתי בלילה- יותר מידי מחשבות מיותרות על האם יצליח הפעם, ואם לא מה עושים.. קמתי עייפה במיוחד.. לקח לי מלא זמן לקחת את ההורמונים היומיים.. התארגנתי בעצלתיים, יצאתי, הגעתי לקופת חולים והיה תור ארוך במיוחד, אפילו ביחס לראשון בבוקר..
בחדר היו עשרות אנשים, רובם חולים, משתעלים לכל עבר, ילדים משתוללים... ומלא אנשים רוטנים, כולל מישהי שאמרה שעושה בדיקת דם פעם בשבועיים וזה "ממש לא הגיוני שמבזבזת כל כך הרבה זמן כל חודש על לחכות לבדיקה".. התלבטתי אם להגיד לה שאצלי זה יותר קרוב לפעם ביומים.. ויתרתי.
אחרי כשעה בתור נכנסתי, גם הדם היה עצלן הבוקר ולקח למבחנה מלא מלא זמן להתמלא..
ואז נכנסה בחורה צעירה, נראת מקסימום בת 30. האחות שהוציעה לי דם שאלה לשלומה, והיא ענתה "לחוצה.. לחוצה.. מחר מתחילה טיפול בשיבא..".
כמובן שהייתי בטוחה שמדברת על פריון.. תהיתי אם "מתחילה טיפול" אומר מתחילה סבב (מתחילה להזריק) או שהיא מדברת על כך שמחר השאיבה.. היא התיישבה אצל האחות השנייה, שהתעניינה איזה טיפול.. הבחורה אמרה בקול שקט "כימו".
הרגשתי כאילו ירו לי חץ לתוך הלב..
כל הבוקר "מתלוננת" לעצמי.. כשיש לי ב"ה כל כך הרבה דברים להיות אסירת תודה עליהם..
התאפקתי שהעיינים לא יזלגו. אחלתי החלמה מהירה ויצאתי לדרכי.
לא נרדמתי בלילה- יותר מידי מחשבות מיותרות על האם יצליח הפעם, ואם לא מה עושים.. קמתי עייפה במיוחד.. לקח לי מלא זמן לקחת את ההורמונים היומיים.. התארגנתי בעצלתיים, יצאתי, הגעתי לקופת חולים והיה תור ארוך במיוחד, אפילו ביחס לראשון בבוקר..
בחדר היו עשרות אנשים, רובם חולים, משתעלים לכל עבר, ילדים משתוללים... ומלא אנשים רוטנים, כולל מישהי שאמרה שעושה בדיקת דם פעם בשבועיים וזה "ממש לא הגיוני שמבזבזת כל כך הרבה זמן כל חודש על לחכות לבדיקה".. התלבטתי אם להגיד לה שאצלי זה יותר קרוב לפעם ביומים.. ויתרתי.
אחרי כשעה בתור נכנסתי, גם הדם היה עצלן הבוקר ולקח למבחנה מלא מלא זמן להתמלא..
ואז נכנסה בחורה צעירה, נראת מקסימום בת 30. האחות שהוציעה לי דם שאלה לשלומה, והיא ענתה "לחוצה.. לחוצה.. מחר מתחילה טיפול בשיבא..".
כמובן שהייתי בטוחה שמדברת על פריון.. תהיתי אם "מתחילה טיפול" אומר מתחילה סבב (מתחילה להזריק) או שהיא מדברת על כך שמחר השאיבה.. היא התיישבה אצל האחות השנייה, שהתעניינה איזה טיפול.. הבחורה אמרה בקול שקט "כימו".
הרגשתי כאילו ירו לי חץ לתוך הלב..
כל הבוקר "מתלוננת" לעצמי.. כשיש לי ב"ה כל כך הרבה דברים להיות אסירת תודה עליהם..
התאפקתי שהעיינים לא יזלגו. אחלתי החלמה מהירה ויצאתי לדרכי.